רק עד לפני מספר שבועות חיינו את החיים במלואם, בקצב מסחרר, ססגוני צבעוני ואפילו נהנתני. רק לפני שבועות ספורים חגגנו בקניות ובקניונים שהיום, לא נעים לראות אותם סגורים. התחפשנו ושמחנו בפורים בדרך לעוד מועדים וחגים שמחים. רק לפני רגעים בודדים הייתה לנו שגרה מוכרת של משפחה, ילדים, עבודה וחיי חברה. בילינו באירועים, רקדנו בשמחות, בישלנו כמו שפים אבל אכלנו במסעדות, חיינו את החיים תוך מבטים בלתי פוסקים בפייסבוק, שליחה וקריאה של פוסטים טריוויאלים ובדיקה בערך כל דקה מה השתנה. ישבנו גם בבתי קפה לפגישות עבודה גם כאלה עם חברות/ים, בסופי שבוע יצאנו לדייט טעים ונעים עם בן הזוג. משפחה עבודה, תרבות ופנאי היו תמונות מתוך שכונת חיים שגרתית מוכרת ונוחה.
מי היה מאמין שתוך כמה ימים צונאמי עולמי בדמות וירוס עם כתר על הראש, הפך את חיינו לימים של תוהו ושל בוהו, של תהיות ושאלות, של מבוכה ובלבול, של חוסר וודאות. כמו הצונאמי או המבול המקראי בו עשה אלוה-ים ריסטארט על החיים, מתוך כוונה שאחרי בידוד של ארבעים יום וארבעים לילה של משפחה עם נוח אחד צדיק בדורותיו ועם בעלי חיים מסוגים שונים בתוך אונייה בודדה בלב ים סוער, נצא לעולם אחר, להתחלה חדשה ולאנושות מפוכחת – עם אחדות, אחריות וערבות הדדית שתיצור עולם חדש וטוב יותר.
כך גם אנחנו בימים אלה, של כל העולם שנעצר, של בידוד, כל איש בביתו, נדרשים מתוך מחויבות לעצמנו ולחברה בה אנחנו חיים לחשבון נפש, לשאול מה קרה, למה ואיך, לבחון במחשבה מעמיקה, מתוך הנחה שלכל פעולה יש סיבה, יש מטרה, ובסוף נקווה גם תוצאה(שכר) שתהווה תשובה טובה, שתניח את הדעת ותסביר את פרוץ המגיפה.
בימים קשים אלה של שגרה שהופרה עם שם יצירתי "חירום קורונה", אחרי פורים בו נהגנו נהפוכו ועשינו עדלאידע וימים ספורים לפני פסח, ימים של יציאה מעבדות לחירות, חשוב שננצל את הזמן, את הבידוד החברתי שנכפה עלינו, את המעבר מחיי שגרה נוחים ובטוחים לימים מאתגרים של סגר, של תקנות חירום קשות, של פגיעה גדולה בחיי היומיום, בביטחון האישי, בוודאות הברורה שמחר נעשה את מה שעשינו היום. זאת ההזדמנות לחשבון נפש עמוק ולניקיון לא רק פיזי לפני פסח, אלא גם וחשוב ביותר אחרי פסח ולקראת עידן חדש בו מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בימים אלה, כשלחוסר הוודאות האישית מצטרפת גם זו הפוליטית, של ראש ממשלה שאומנם מתפקד כראוי ובצורה בטוחה ונחרצת, אבל ללא חברי כנסת וללא הנהגה נבחרת, אני קוראת לכולנו לצאת למרפסות, להשמיע קול ולבקש למען כולנו ממשלה מתפקדת עכשיו. לא בעוד חודש, לא בעוד שנה, לא עוד בחירות מספר ארבע. עכשיו! ממשלה שתאחד את הפלגים השונים של העם, שתוציא אותנו מהקושי והמצוקה – לרווחה ולהצלה. לתחושת תקווה ואמונה שיש מזור לא רק ממגפת הקורונה, אלא גם ממגפת הפילוג והשסע, למנהיגים שיאספו את העם, תחת מנהיגות אחת מלוכדת, שתרים את שפיפות הקומה של העם, שתתן לנו קרן של אור לעם עם אחדות ואהבת חינם.
וכמו שהאנושות התחדשה מתוך מבול וכמו שים סוף נחצה, נגאלנו ממצרים שרדנו משברים ועוד גזירות ועברנו את פרעה, כך בע"ה נצלח את הימים הקשים האלה, נתגבר ונעבור את הקורונה…
מאחלת לכולנו ימים טובים יותר של הגשמת חלומות לטובה.
