אולי זה עבר לכם מתחת לרדאר, אבל במסדרונות הממשלה בירושלים ובצבא, במסדרונות "הקריה" בתל אביב, זה הפך להיות אחד הדברים החשובים שמתעסקים בו לאחרונה. נכון, האזרח הפשוט, שזה אנחנו, לא צריכים להתעסק בזה וחשוב שיש את הגופים השלטוניים והצבאיים שיעסקו בפתרונות, אבל חשוב לעקוב אחרי זה. וחוץ מזה, בשביל מה אנחנו פה?
הכוונה שלי היא לטיל מסוג זילזאל שנורה לסוריה לאחרונה על ידי האיראנים, במטרה לפגוע בבסיס ארגון הטרור הסוני, דאע"ש, שלקח אחריות על הפיגוע הרצחני בטהראן לפני כ-3 שבועות, בו נרצחו 17 אזרחים איראניים. אבל מעבר לעובדה שאיראן רצתה לנקום את הפיגוע, היא העבירה מסר ברור, אומנם גם לסעודים ולאמריקאים, אבל גם אלינו וכמובן שאנחנו נסתכל על זה כרגע מההיבט הישראלי.
איראן מרגישה כי מאז עלייתו של נשיא ארה"ב החדש דונאלד טראמפ (וטוב שכך) והסתלקותו מהבמה (וטוב שכך 2) של הנשיא הקודם ברק אובמה, שעשה כל טעות אפשרית עם האיראנים, כולל להפוך אותם לכח המוביל במזרח התיכון, היא נחלשה. מאוד נחלשה ונותרה חלקית בבידוד עולמי (למעט סין ורוסיה) ואזורי (ממדינות המפרץ, כמו סעודיה, מדינה חשובה כמו מצרים). גם העובדה שסעודיה הופכת להיות הכח המוביל עכשיו במזרח התיכון (כרגע זה טוב מאוד לנו), בחסות טראמפ, מדאיגה אותה. כמו לדוגמא שקטאר (מממנת הטרור) המדינה הסונית הקרובה אליה (אירן שיעית), הפכה למנודה בעולם הסוני (הסונים הם הרוב בעולם המוסלמי) בלחץ סעודיה, לא מוסיפה לה.
לכך תוסיפו את ישראל שמתערבת בנעשה בסוריה, שם לאיראנים אינטרס להשאיר את אסד "הבובה" שלהם בשלטון, לא פעם (מתוך שמירת האינטרסים שלנו), והרי לכם מתכון ללחץ נוראי ולהעברת מסרים תוקפניים על ידי איראן, דוגמת הטיל על "דאע"ש" אירן ירתה טיל על דאע"ש, אבל "על הדרך" ניסתה לעביר מסר לכל הכוחות באזור וגם לנו: "יש לנו את היכולת להגיע לכל מקום, תרדו לנו מהגב". רגע, רגע, לפני שאתם נכנסים לפאניקה נא להירגע, האחרונה שאיראן תתקוף היא ישראל, אם היא תעשה זאת (ואני בספק גדול), זה יהיה תחילה לכיוון מדינות המפרץ וסעודיה בראשן. אבל זה לא יקרה. מצד שני אסור להתעלם מזה, פשוט אסור.
ישראל במזרח התיכון צריכה תמיד לשמור על "מאזן האימה". דהיינו, להעביר מסר למדינות באזור כי מבחינה צבאית אנחנו השולטים פה, אנחנו החזקים ואוי למי שינסה להתעסק איתנו. הכח שלנו הוא לא רק ביכולת הצבאית, אלא לא פחות חשוב, ביכולת ההרתעה שלנו. זה במילים הכי פשוטות שאפשר כי אנחנו "בשכונה" שנקראת "המזרח התיכון" וכאן מבינים רק שפה אחת, צבאית. לצערי, אבל זה המצב. במזרח התיכון אין את ה"לוקסוס" הזה, לאף מדינה, במיוחד לישראל, להיות חלשה.
שלטון 8 השנים הנוראיות של ברק אובמה, קצת שינו את יחסי הכוחות וגרמו לאיראן לחשוב שהיא "השריף" כאן. עכשיו כאמור זה משתנה, אבל ישראל לא יכולה להישאר אדישה לטיל שנורה על ידי אירן, ואולי לסוג של ניסיון איראני לחמם קצת את הגזרה או לפחות להתגרות בנו במפגן של כח. ישראל תעביר את המסר שלה, במקודם או במאוחר, אין ברירה. לא אתפלא אם בוודאי תקראו או כבר קראתם על תגובה ישראלית, בסוריה או אפילו במקום מרוחק יותר (בעבר עשינו זאת בסודן, שרחוקה כמעט מרחק זהה לזה שלנו מאירן), בכדי להעביר מסר דומה: "גם לנו היכולת להגיע אליכם". ראו הוזהרתם.
לישראל יש גם מה שלאיראן אין כרגע, "פצצת אטום". אובמה (בצעד שההיסטוריה תשפוט אותו) הכשיר את הדרך לאיראן להגיע לשם. טראמפ מנסה לעצור זאת. זה לא נראה כך בשטח, האיראנים ממשיכים בייצור הפצצה. אסור שזה יקרה. ישראל נחשבת למדינת "וואן סטייט בום", שזה מדינה שפצצה אחת של אטום עלולה לעשות לה נזק בלתי הפיך. אנחנו יודעים זאת. מצד שני, איראן הגדולה פיזית מבחינת שטחה, אולי לא "מדינת פצצה אחת", אבל בטהראן לבד יש 12 מיליון אנשים והנזק שתעשה פצצת אטום ישראלית, או שתיים, עוד עלולה להפיל את שלטון האייתולות (שלטון של מועצה דתית שקובעת הכל, בראשות האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'אמנא). את זה איראן יודעת, זה יושב גם לה טוב טוב בזיכרון.
למרות ההפחדות מפצצת אטום, זה לא יקרה כל כך מהר. אבל עדיין האיומים והדיבורים על זה, הם מספיקים להלחיץ את האזרחים של שתי המדינות. אז נא להירגע בבקשה. מצד שני, כאמור הממשלה והצבא בישראל מטפלים בזה, לא מקלים ראש. חשוב וצריך להגיד את האמת, זה לא איום מידי עלינו, זו נורה אדומה ובנורה אדומה מטפלים, לא משאירים אותה דולקת.
