בשנים האחרונות מחקרים רבים בפסיכולוגיה עוסקים בשאלת המימוש העצמי. הדבר התרחש לאחר שבלוג של אחות אוסטרלית אנונימית בשם ברוני וור, שטיפלה בחולים סופניים, הלך וצבר תאוצה עם שאלה אחת שהפנתה וור למטופליה ברגעיהם האחרונים: על מה אתה מתחרט? וור העלתה את התשובות ברשת ובאופן עקבי, ב-99% מהמקרים, ציינו החולים "הלוואי והיה לי את האומץ להיות נאמן לעצמי, לא לציפיות של אחרים ממני. לממש את עצמי בלי חשש ולנסות להגשים את החלומות שלי".
מה שהחל כבלוג צדדי התפתח לעשרות מחקרים שאימתו את העניין – תחושת המימוש העצמי היא הגורם המרכזי בסיפוקו של אדם ואי הגשמתה, או יותר נכון עצם ניסיון ההגשמה, הוא בדיעבד תחושת ההחמצה הגדולה ביותר שאדם יחווה בשנותיו המאוחרות.
הפסיכולוג הנודע מקארתר אף חידד את הנקודה והבהיר כי עצם ההגשמה לא הוא החשוב, אלא עצם הניסיון. אדם שניסה ונכשל, מרגיש אותה תחושת סיפוק כאדם שניסה והצליח, שכן שאלת ה"מה אם" נחסכת ממנו.
הכל טוב ויפה בפן הפסיכולוגי אבל כשזה פוגש את המציאות הדברים כבר יותר מורכבים לביצוע. התבססות בעבודה, סיכון כלכלי, גידול ילדים, משכנתא, אינרציה – אינספור סיבות טובות להמשיך עם המצב הקיים, המוכר ולרוב הנוח מאשר לצאת להרפתקה מעין זו. בודדים מעזים לעשות את המהלך מעבר לחלום הרחוק, ועוד יותר מעטים הן הבודדות. העול לפתחה של אישה גדול יותר בשל מלאכת גידול הילדים בה היא מהווה לרוב החלק המרכזי; הסיכון הכלכלי גבוה יותר שכן נשים מלכתחילה מתפרנסות נמוך באופן משמעותי מגברים; ואף הסביבה פחות מעודדת נשים לקחת סיכון.
ובכל זאת, ישנן מתי מעט שעושות המהלך, לא נכנעות לפחדים ובוחרות להגשים את החלומות שלהן כנגד כל הסיכויים בשלב מתקדם יחסית בחיים. הנה שלוש דוגמאות לנשים כאלה.
סופיה דביר צוחקת כל הדרך לקריירה החדשה
סופיה דביר מגן יבנה, היא עורכת דין מוכרת ומצליחה באשדוד שפתחה שני משרדים באופן עצמאי. זאת היא עושה לצד גידול חמישה ילדים, תואר שני באוניברסיטת ת"א וסדר יום מסחרר הכולל דיונים, ישיבות, דאגה לילדים ולבעל ולקוחות המתקשרים מסביב לשעון. מהצד הכל נראה טוב ויציב אלא שלסופיה היתה אהבה סמויה: "תמיד אהבתי את הבמה וסטנד-אפ בפרט, ותמיד ידעתי שיגיע היום שאני אתמסר לזה לחלוטין. אמנם תחום עריכת הדין סיפק לי פרנסה והכרה אבל הרצון לעשות סטנד-אפ תמיד היה בראש ובלב. לקח לזה זמן להתבשל, שנים ממש, אבל בתחילת השנה החלטתי להתעניין בבמות פתוחות ולקפוץ למים העמוקים. כתבתי חומרים, ניסיתי על המשפחה ובערב אחד בסטנד-אפ פקטורי החלטתי לעבור מהיציע לבמה המרכזית". קשה לפספס את ההתרגשות האוחזת בקולה כשהיא מתארת את ההצלחה שלה באותו הערב, ומשם הדברים צברו תאוצה: "מאז אני מופיעה כל שבוע בין פעמיים לשלוש, כאשר הערב הכי חשוב מבחינתי והכי יקר לליבי זה הליין שאני מנחה בבר ה-SABO באשדוד שכבר הפך להיות הבית השני שלי – בר יפהפה, עם אווירה מדהימה, ואנשים מדהימים". ההצלחה בליין ובערבים שונים במרכז הובילו אותה להקטין את הפעילות במשרד למינימום האפשרי וסופיה לא פוסלת אפשרות שבעתיד הקרוב כבר תתמקד בסטנד-אפ בלבד.
אסנת אמזלג מכינה לכם מארזים ומתנות
אסנת אמזלג (41), אמא לשלוש בנות, עבדה שנים ארוכות כמנהלת חשבונות ונציגת מוקד שירות. המחויבות לפרנסת הבית והבנות הייתה גבוהה, אבל כך גם הרצון במימוש עצמי, שבמקרה שלה היה כרוך בסיכון כלכלי לא מבוטל: "בגיל 39 הרגשתי שאני לא מממשת את עצמי ולא עוסקת במה שאני אוהבת. לאחר שנים בהן הייתי בין עבודות, דוגמת הנהלת חשבונות ומוקדי שירות, החלטתי שאני עושה שינוי תעסוקתי, מתגברת על כל החששות ומתחילה לחשוב איך אצליח למרות חוסר יציבות כלכלית. התחלתי לחשוב מה אני באמת אוהבת, משהו שתמיד ארצה לעסוק בו ולא אחליף ולא אשתעמם וכך הגעתי למארזים ומתנות שזה מזכיר אותי".
אסנת פתחה עסק עצמאי "מדאם רג'ין", המציע מארזי מוצרי טיפוח טבעיים לגוף ושלל פינוקים. מה שהחל כעניין שולי הלך וצבר תאוצה וההימור השתלם. כיום "מדאם רג'ין" כבר הפך למותג המוכר בכל ישראל, ואפילו התרחבות לחו"ל עומדת על הפרק.
הניצחון הגדול של מרסל קדוש
לעיתים הגורל עוזר לקחת את הצעד האחד הנוסף כפי שהיה במקרה של מרסל קדוש (45), אמא לשלושה ילדים: "לצערי מה שלא חשבתי שיקרה קרה. קצת לפני גיל ארבעים, הזוגיות שלי ושל בעלי עלתה על שרטון ופתחנו בהליכי גירושין. תוך כדי התהליך גם חליתי ונתגלה אצלי גידול בשד, ניהלתי מלחמה בשתי זירות מה שגרם להיעדרות ממושכת מהעבודה שהביאה בסופו של דבר לפיטורי".
לאחר 15 שנות ותק, מרסל פוטרה מעבודתה ובגיל 40 מצאה עצמה גרושה, חולה במחלה הארורה וללא כל הכנסה. תקופה זו טלטלה את מרסל, אך אז הגיעה הבשורה המשמחת כי היא הבריאה ומשם היא הרימה עצמה בעזרתה של הקאוצ'רית שלה, חגית דהן. "ניסיתי להבין מה הנשמה שלי רוצה באמת, הבנתי שאני צריכה להגשים את עצמי, הבנתי שבכל הרע הזה בעצם ניתנה לי הזדמנות שניה לעשות משהו שכל כך רציתי במשך שנים רבות ולא הצלחתי בגלל צו החיים שהיו לי ולא אפשרו לי. הסיכון היה גדול, אנשים אמרו לי שהשתגעתי, איך אישה גרושה עם מזונות של שלוש וחצי אלף שקל, עם שלושה ילדים בבית, בגיל 40, הולכת לפתוח עסק עם 0 לקוחות. מבחינתי האמנתי בעצמי, בידיים שלי, בידע שלי ובניסיון שלי, ידעתי שאני אלחם ואצליח. וכך עשיתי". כבר 5 שנים מרסל מנהלת עסק מצליח ולאחרונה אף הרחיבה את העסק ופתחה עוד נישה בתחום עיצוב השיער שנקרא "המרכז לתוספות שיער".
המשותף בין סופיה, מרסל ואוסנת הוא ששלוש הנשים החזקות והאמיצות הללו לא היו מוכנות להימנות על האנשים שיתחרטו ביום מן הימים, ושלושתן לא נכנעו לפחדים שלהן, לציפיות של אחרים מהן ובחרו להגשים את חלומותיהן כנגד כל הסיכויים, גם אם זה אחרי גיל 40. הסיפוק כמובן הוא בהתאם אבל לא מהפן הכלכלי בהכרח כי אם מהמימוש העצמי או כפי שמרסל מציינת: "כיום אני מאושרת שהצלחתי להגשים חלום שבער בי במשך שנים. נהנית מהעשייה שלי, אוהבת את הלקוחות שלי וממשיכה לחלום ומתכוונת להגשים".
אוסנת מסכימה לדברים בסיפוק ותורמת משלה "כל שינוי שאנו עושים ולא משנה באיזה תחום, עלינו קודם לשנות את עצמנו, עלינו לצמוח, להתפתח ולהשקיע בעצמנו ומכאן הדרך יותר קלה. לקום כל בוקר למקום שאתה אוהב עושה רק טוב ואני מאחלת לכל הנשים שיעשו מה שהן אוהבות בדרך שלהן, ושאף אחד לא יגיד להן מה טוב ומה לא עבורן, עליהן להקשיב רק לעצמן".
סופיה מסכמת זאת בדרך הטובה ביותר: "בתור אחת שחוותה כאב גדול מדי מוקדם מדי כאשר איבדתי את הוריי היקרים בגיל מאוד צעיר, אבי ז"ל נפטר בגיל 48 ואימי ז"ל נפטרה בגיל 55, הבנתי כמה החיים שלנו שבריריים, כמה חשוב להקשיב לקול הפנימי שלך, ליהנות מכל רגע אפשרי, להגשים את עצמך כי הזמן לא מחכה לאף אחד, הדבר היחיד שמונע מאיתנו את הגשמת החלום ועשיית השינוי זה אנחנו בלבד, לזכור שכשאתה באמת רוצה משהו כל היקום נרתם למענך ("האלכימאי" פאולו קואלו) ובמילה אחת YOLO (you only live once) – אתה חי רק פעם אחת.
