בעוד שבוע ישבו מאות אלפי אשדודים, יחד עם מיליוני ישראלים, לחגוג את חג הפסח, המכונה גם חג החירות. השנה החג נפל ביום שבת, יום המנוחה הרשמי של היהודים, אך לתושבי אשדוד הוא מזכיר בעיקר את הסכסוך שליווה את תושבי אשדוד לאחרונה בעניין השבת שהתחיל ונגמר במקום אחד, רובע ז' החרדי, שם מתגורר הגרעין החרדי הגדול ביותר בעיר, שחי על פי אורח החיים המסורתי.
העיר אשדוד, שמהווה דוגמה ומופת ביחסי חרדים וחילונים, כמעט ונקלעה למשבר חמור, כמעט ונגררה למלחמת אחים בעקבות פוליטיקאים מחרחרי ריב, אך מהלכים חכמים ונבונים של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, החזירו את השקט לעיר. אומנם ברשתות החברית עדיין קיימים הניצים שמנסים להפוך את החרדים באשדוד לדבר מוקצה, אך בשקט בשקט השלווה חזרה לעיר הרבה בזכות יכולת ההנהגה בבניין העירייה.
העיתון המוביל באשדוד "המגזין", יחד עם האתר המוביל "אשדוד אונליין", החלטנו לנסות ולהנגיש לציבור הצצה נדירה לאזור המרתק בעיר – רובע ז' הרובע החרדי של העיר אשדוד, הרובע שבו מתגוררים חרדים בלבד, שמוכרים לאשדודי המצוי אולי רק פעם בשנה, כשהוא חיפש רופא תורן ורק שם היה פתוח, או שחיפש לקנות איזו ציצית וכיפה לכבוד הבר מצווה של הבן, אך בפועל רובנו לא מכירים את הלך הרוח ברובע הגדול ביותר בעיר אשדוד (יחד עם רובע הסיטי) שמונה כ- 22,000 תושבים, כך ע"פ נתוני עיריית אשדוד לאמצע שנת 2017. לכן החלטנו לצאת ולהביא לכם מספר נתונים, בעיקר מהעוברים והשבים בתוך הרובע, שיאפשרו לכם להחליט מאיזה צד להתחבר לרובע החרדי ולתושביו לכבוד חג החירות. הקהילות, הרבנים, החסידים והשבאבניקים.
אם נדמה לכם שחרדים זה שחור ולבן, אתם טועים. למרות הכללת המגזר החרדי כגוש אחד, הוא מחולק בתוכו לשלושה פלגים שונים: ספרדים, חסידים וליטאים. ראשית נתחיל עם אופי האנשים המתגורר ברובע, כאשר הציבור החסידי מתפלג בתוכו לעוד מספר פלגים המכונים חסידות, ובראש כל חסידות עומד הרבי (אדמו"ר). הגוש הגדול ביותר במגזר החרדי באשדוד מגיע מחסידות גור שמקורה בירושלים ובתל אביב. החסידות, שידועה כשמרנית, התפתחה מאוד באזור ז', כאשר התלמוד תורה (בית ספר) החרדי הגדול ביותר ברובע שייך לחסידות גור ונקרא 'לב שמחה' ע"ש הרבי הקודם. לחסידות מספר רב של בתי כנסת ובתי מדרש לאברכים ברובע, ולאחר שבמשך מספר שנים נחשבה לחסידות המובילה ברובע, הצפיפות הכריע אותה ובהוראת האדמו"ר מגור, עשרות רבות של משפחות עברו להתגורר ברובעים הוותיקים ג'-ו'-ח'. מיד לאחר מכן, הפלג הגדול ברובע החרדי הוא הציבור הספרדי הוותיק, לו מספר מוסדות ברובע החרדי, ולאחריהם ישנן את חסידויות בעלזא, וויז'ניץ ופיטסבורג, כשבשונה מבני ברק וירושלים, הפלג הליטאי נחשב לקטן ביותר ברובע החרדי ובאשדוד בכלל. ברובע מתגוררים הפוליטיקאים החרדים המקומיים בעלי ההשפעה הגדולה על דעת הציבור, כדוגמת ממלא מקום ראש העיר מטעם ש"ס אבי אמסלם, סגנו של ראש העיר מטעם אגודת ישראל מרדכי ליברמן, וכן שאר חברי המועצה כגון מאיר בן סימון, יעקב טסלר, אפרים וובר ועוד. דמות בולטת נוספת המתגוררת ברובע החרדי הוא הח"כ הצעיר והחדש של ש"ס ינון אזולאי, שהושבע לאחרונה במליאת הכנסת לייצג נאמנה את תושבי מדינת ישראל.
אך יחד עם זאת, רבני העיר אשדוד הרב חיים פינטו (רובע ה') והרב יוסף שיינין (רובע ט') אינם מתגוררים ברובע החרדי, ובכלל לכל קהילה ולכל בית כנסת ברובע יש רב שקובע את ההנהגות במקום, כאשר לחסידות גור הגדולה ישנו דיין ברובע בשם הרב דוד גרוס, שנחשב לפוסק הלכה גדול לכלל הציבור החרדי, וכאשר נתקלים בבעיה כלשהי או במחלוקת בין בני אדם, בשונה מבתי המשפט, בית הדין בהנהגתו הוא הכתובת. לחסידות ויז'ניץ ישנו גם כן פוסק הלכה בשם הרב צבי ויז'ניצר. לקהילה הליטאית ישנו את הרב שרייבר ועוד. אך למרות היותו רובע חרדי, הדמויות החרדיות המפורסמות באשדוד כגון האדמו"ר מפיטסבורג (רובע ג'), האדמו"ר ממעליץ (רובע ח') הרב פינטו (יב'), אינם מתגוררים ברובע החרדי. רובנו נחשפנו לאחרונה לכינוי "שבאבניקים", בעקבות סדרת הטלוויזיה המצליחה של "הוט", אך ברובע החרדי שבאבניקים היא מילה אחרת ממה שראינו. במשך שנים ארוכות ניסה הציבור החרדי ברובע ז' להילחם בתופעה הזו. שבאבניק הוא כינוי סלנג במגזר לנוער שוליים חרדי, ולרוב מדובר בנער שנפלט ממסגרות החינוך וחדל להתנהג על פי נורמות החברה החרדית. מדובר בשנים ארוכות של מלחמה פנימית, כאשר מצד אחד הציבור החסידי שניסה בכל כוחו להרחיק את אותם נערים מהאזור ע"י מחאות והזמנת ניידות משטרה על כל פעולה קטנה של החבורה, ומהעבר השני הנוער הנושר עם שלל מעשי קונדס. אך לאחר מספר שנים נרגעו הרוחות וכיום אותם נערים התמעטו ובהכוונת אנשי חינוך שמייעדים אותם לעבודה ולצבא, השקט חזר לאזור. דיור, גישה ותחבורה.
הרובע נמצא בצידה המזרחי של העיר, וקרוב לכניסה לעיר מכיוון דרום, כאשר מצידו האחד חוצץ מפעל 'אלתא' בינו לבין רובע ג', ומצידו השני ישנו את שד' ירושלים שמפריד את הרובע החרדי מרובע ט'. דרכי הגישה והתחבורה לרובע מתבססים על שני קווי תחבורה של חברת 'אגד תעבורה', ואילו מוניות השירות הפרוסות ברחבי העיר לא מבצעות נסיעות בתוך הרובע. כששאלנו מדוע? נאמר לנו ע"י עסקן חרדי כי בעבר היה וויכוח עם החברה שהפעילה מספר קווים בשבת מאשדוד לתל-אביב, ולמרות השינויים בבעלות התחנה ובהתייחסותה לשמירת השבת, הקשר עימם לא חודש.
אומנם הרובע החרדי לא נכלל כעט בפרויקט REWAY המפואר עליו עמלים עובדים רבים בשנה האחרונה ברחובותיה של העיר אשדוד, אך בשלב השני, שבו יכניסו המהנדסים את השיפורים בתחבורה הציבורית גם לתוך הרובעים, יזכה הרובע הצפוף לשינוי שיאפשר גישה נוכח יותר למשתמשי הדרך הרבים באזור, שכן אחוז כלי הרכב במקום הוא נמוך יותר ביחס לרובעים אחרים, בתקווה שישפר את העומס הרב המורגש באזור בשעות העומס הקבועות. מחירי הדירות ברובע ז' אינם כבכל העיר, כאשר בכל הרובע לא תמצאו דירה בפחות ממיליון ושלוש מאות אלף שקלים, והסיבה לכך היא שהבניינים ברובע שהוקם בשנות ה-90, נחשבים לחדשים יחסית לרובעים הוותיקים. אך למרות הצפיפות הקשה, ואחוזי הגידול באוכלוסיה, המחירים כאמור גבוהים, והזוגות הצעירים החרדים נאלצים להסתפק בדירות מעט ישנות מהרובעים הסמוכים ג', ו', ח', ט', כאשר פרוייקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי המתבצעים ברובעים אלה ע"י יזמים פרטיים, מותאמים לאורח חייהם של החרדים וכוללים מרפסות סוכה ומעליות שבת.
המעמד הגבוה במגזר החרדי האשדודי מפוזר ברחובות רובע ז', אך הגרעין הקשה נמצא ברחובות אביי ורבא, שם נמצאים הבתים צמודי הקרקע, ודוגמא לאישיות חרדית שהתגורר שם עד לאחרונה, הוא בעלי רשת הסופרים המצליחה 'אושר-עד', ובעלי עסקים נוספים מהגדולים בארץ. פרט חשוב נוסף בעניין הדיור ברובע ז' הוא שלמרות היותם מתגוררים ברובע משל עצמם, בתוך הרובע ישנם בניינים בהם יוצאי עדות המזרח לא יוכלו להתגורר, אלא רק אשכנזים, בניינים אלו נקראים לאנ"ש (אנשי שלומינו), כאשר מנהג זה הוא תוצר של אפליה ישנה מערים וקיבוצים אחרים, ומיועד להבדיל את התרבות המזרחית מזו האשכנזית.
התופעה הזו הקיימת בכל הריכוזים החרדים הגדולים ברחבי הארץ, גרמה למערכת יחסים עכורה בין החרדים הספרדים לאלו האשכנזים, ואף הובילה לשורת צעדים מרחיקי לכת בתחום הנדל"ן ברובע, לאחר שמספר פרויקטים נתקעו בעקבות התעקשות של אישי ציבור למנוע את האפליה הזו, אך לשווא. האפליה קיימת כיום בעיקר במוסדות חינוך, שם הספרדים בני עדות המזרח מובדלים ולומדים בבניינים שונים משכניהם יוצאי אירופה. מנהל מוסד חינוכי המתגורר ברובע התבטא בעניין ואמר: "לאחרונה חזרנו לראות את האפליה שנעשתה במדינת ישראל בקום המדינה, אומנם אז זה היה חמור יותר ונעשה על ידי הממסד, אך גם היום המגזר החרדי מחולק ומגדיל אפליה, אך לדעתי טוב שכך, שכן פערי התרבות בנינו שונים למרות שאנחנו גרים בשכנות".
הצפיפות הרבה גורמת למחסור גדול במבנים ציבוריים, ולצד בתי כנסת מפוארים שנבנו במימון עשירים חיצונים, ישנם לא מעט מבנים יבילים המשמשים מאות ילדים כבתי ספר, וכן מספר רב של בתי כנסת ובתי מדרש, כאשר מבנה הסמל של רובע ז' נקרא 'שטיבלך', ומשמש אלפי תושבים מכל אזורי העיר לתפילה משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות, נמצא גם כן במבנה יביל ורעוע. סמל נוסף שככל הנראה תראו רק ברובע ז' הוא לוחות המודעות המאולתרים על גבי פחונים ומשמשים את אלפי 'הפשקווילים' (כרזת קיר) ברחבי הרובע.
כוח קניה, עסקים ומס הכנסה…
למרות הפלגים הרבים במגזר החרדי, ברגעי האמת הם משתדלים להוות כעדר אחד ומשיגים את מטרתם. דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בכוח הקנייה. המחירים ברשתות השיווק רובע ז' החרדי זולים בהרבה מאלו הממוקמים בשכונות אחרות בעיר, והתחרות שם היא גדולה מאוד, אך אם חשבתם שהדברים אמורים גם כן לביגוד והנעלה אז כנראה שטעיתם… כבר שנים רבות שבמגזר למדו את סטייל האופנה, ורשתות הביגוד דורשות מחירים גבוהים לא פחות ממותגי האופנה הישראלים.
בגלל העדריות של המגזר החרדי, חברות רבות במשק הישראלי רוצות ליהנות מכך, וכך גם אפשר לראות ברובע ז' שמוביל מבחינת קופות החולים והבנקים באשדוד, הביקוש לאזורי מסחר ברובע הולך וגדל מה שגורם למחירים להיות גבוהים מאוד, אך לרוב משתלמים.
תופעה נדירה שמושרשת בתושבי הרובע היא כמות הגמ"חים שנמצאת בכל בניין ברחובות הרובע. תושב שנזקק בדחיפות למוצר מסוים יכול למצוא אותו בהשאלה וללא תמורה בגמחי"ם (גמילות חסדים) הרבים הפזורים במקום, ממוצצים וטיטולים לתינוקות ועד מקדחה, מברגה ואפילו ביגוד ומוצרי אוכל. הגמילות חסדים בין איש לרעהו מתבטאת גם בעמותות החסד הרבות הקיימות ברובע, ומחלקות מדי שבוע אלפי מנות למשפחות נזקקות בעיר אשדוד, בלי הבדל בין דתיים לחילונים. ברובע מתגוררים רבים ממתנדבי מד"א, איחוד הצלה וזק"א שמצילים חיי אדם על בסיס יומי בכבישי אשדוד. מצד אחד הצפיפות הרבה ברובע החרדי, ומהצד הנגדי הביקוש הגדול והרצון הרב לפתוח עסק משגשג, הפך את בנייני המגורים למרכז עסקים שלא תראו ברובעים אחרים. כמעט בכל בניין ישנן מספר חנויות קטנות הממוקמות בקומת הכניסה, המרתף או אפילו בחניון, המשמשות לעסקים קטנים כגון המרת מטבע, ספרים, ביגוד, צעצועים, כיסויי ראש, ואפילו רהיטים שרובם פותחים בשעות הערב בלבד, והסיבה לכך היא מכיוון שכח הקנייה הגדול ברובע מתחיל מהשעות בהן רוב האנשים סיימו את עבודתן, והמחירים הזולים יחסית גורמים לקהל המבקר באותם חנויות להגיע מכל אזורי אשדוד, חילונים כחרדים. ישנה בעיה קשה אחת לאותם עסקים קטנים, והיא מס הכנסה.
העבודה בשעות הערב, והרצון להתפרנס בכבוד גורם להעלמת מס רבה בקרב המגזר החרדי כולו, דבר שגורם לפקידי המס לעשות שעות נוספות ולבדוק את כשירותם של העסקים הרבים ברובע החרדי, ובמשך מספר פעמים נפלו בעלי עסקים בתרגילים של פקידי המס, אך ברובע החרדי למדו את השיטות הישנות של מס הכנסה, ומשתדלים להעיר ולעורר את בעלי העסקים בכל פעם שהפקידים הללו עושים את דרכם ברובע. דבר נוסף שראוי וחשוב לציין הוא כי למרות היותו הרובע החרדי היחיד באשדוד, אופיו ביחס לציבור החילוני שונה מריכוזים חרדים אחרים בארץ, וסיור קצר בשעות הערב מלמד עם כן שתושבים רבים חילונים נוהגים לבקר ולערוך את קניותיהם דווקא ברובע החרדי. עזריה, בעל עסק ברובע ז', סיפר לנו על כך ואמר: "תרבות הקנייה כאן ברובע גורמת לכך שזו הפעם היחידה בה חרדים וחילונים מנהלים דו קיום, השיחות שנוצרות מקנייה אחת מובילות לשפה משותפת שהחילוני לא הכיר עוד קודם, וזה מה שגורם לו להכיר ולהסתכל במבט שונה מבעבר על היהודי החרדי, שבעצם כלל לא מפחיד ושונה כמו שהוא דמיין אותו קודם לכן. להיפך, סבר הפנים שמקבל כאן חילוני מוציאות אותו בהסתכלות שונה וטובה יותר". ואם אתם שואלים אותנו, רגע לפני החג שמקרב אותנו אחד לשני כיהודים, אין כמו לנסות ולהכיר צדדים נוספים בעם היהודי, בדרך להידברות משותפת ודו קיום בין חרדים לחילונים.
לסיום אמר לנו תושב הרובע כי "אשדוד חייבת להמשיך ולהיות מודל לחיקוי עבור שאר הערים ביחסים שבין חרדים לחילונים, ואין סיבה שזה לא ימשיך ככה. אנחנו קוראים לכל התושבים מהאזורים האחרים לבא ולראות עד כמה אנחנו מסוגלים להעניק אהבת חינם, כאן לא נושכים אף אחד, להיפך. כאן אנחנו פותחים את היד ואת הלב לטובת האחר, ישנם עשרות סיפורים על תושבי העיר הרחוקים מהדת, שנאלצו להיכנס לרובע למטרת עבודה ולא האמינו למה שגילו. כאן המקום לקרוא לתושבי העיר להתגבר על הפוליטיקאים הקטנים שמנסים להפריד בנינו, לבוא לראות, לדבר ולהתרשם שאפשר לחיות יחד גם אחרי המשבר שליווה אותנו, ולא להיגרר להשמצות ולשנאה מיותרת שתוביל לקרע מיותר".
