"יציאת מצרים" של רס"מ דני אגניהו

רס"מ דני אגניהו, תושב אשדוד, משרת כחוקר במשטרת ישראל. דרכו לארץ עברה כאסיר ציון בתא הנידונים למוות בכלא באתיופיה  

כשהיה בן 13 יצא דני אגניהו למסע מאתיופיה לכיוון סודן, במטרה לעלות לארץ ישראל. באמצע הדרך הקבוצה שלו נקלעה למארב, הוא הודני אגניהו (1)אשם בבגידה ומצא את עצמו בתא הנידונים למוות. היום הוא גר באשדוד ומשרת כחוקר במשטרת ישראל בתחנת קרית מלאכי. בנובמבר 2014 הוכר כאסיר ציון, ולכבוד החג פרסמה מחלקת הדוברות של המשטרה את סיפורו.

 

אגניהו נולד בכפר דהאליה שבמחוז גונדר, בן למשפחת קייסים (רבנים). כבר מינקות הוא זוכר את השמות ירושלים וישראל עולים וצפים בבית על ידי הוריו. בגיל 13 הנהיג קבוצת צעירים שנשלחו על ידי הוריהם למסע רגלי של מאות קילומטרים לעבר סודן, שם היו אמורים להמתין להם שליחי המוסד והסוכנות היהודית כדי להעלותם במטוסים ארצה. "עמדנו להגשים את חלום העלייה לציון, גם אם במחיר חיינו", הוא נזכר בהתרגשות. הקבוצה של העולים הצעירים נהגה להתחבא לא פעם כדי שצבא אתיופיה לא יגלה אותם, שכן באותם ימים עליית היהודים לישראל הייתה בגדר עבירה חמורה, עד כדי בגידה במולדת. לרוע המזל, לאחר ימים ולילות של הליכה ממושכת במדבר נקלעו הצעירים למארב של חיילי צבא אתיופיה ונתפסו.

 

אגניהו וחבריו נחקרו ועונו על ידי חוקרי הצבא, בחשד שהם חלק מרשת ריגול שפעלה באתיופיה. משם נשלחו לאגף הנידונים למוות בכלא המרכזי במחוז גונדר, שם מוחזקים בוגדי מדינה. 26 שנה חלפו מאז, אבל רס"מ אגניהו זוכר כל פרט. "הוחזקנו בתנאים תת אנושיים. 50 איש בתא אחד בלי אוויר, בלי אור יום, בלי שירותים. חלק מהאסירים לא החזיקו מעמד ומתו. כל ערב דלתות האגף היו נפתחות והחיילים היו בוחרים אסירים להוצאה להורג. הייתי ילד קטן. כשהייתי שומע את הדלתות נפתחות הייתי מתחבא, הדופק היה בשמיים מרוב פחד".

דני אגניהו (2)

כעבור שמונה חודשים, גורם ישראלי ששמע על מעצר הצעירים שילם סכום כסף גדול לממשלת אתיופיה בתמורה לשחרורם ולכך שעליית היהודים תהפוך לחוקית. אגניהו ואלה מחבריו ששרדו שוחררו. ב-1991 עלה לישראל והשתקע באשדוד. הוא שירת כלוחם במג"ב ובשנת 2001 החליט להתגייס לשורות משטרת ישראל. היום, לאחר 14 שנה במשטרה, אגניהו הוא חוקר במרכז לשירות האזרח בתחנת קריית מלאכי. "זה תפקיד שדורש הרבה סבלנות. מגיעים אלי אזרחים שזקוקים לעזרה ואני כל הזמן משמש אוזן קשבת, עוזר להם במה שצריך, מפנה אותם לגורמי מקצוע במידת הצורך. אני חצי פסיכולוג. זו זכות גדולה עבורי לשרת את הציבור ולהיות חלק ממשטרת ישראל".

 

הוא מעולם לא חזר לאתיופיה, אך מקווה שבעתיד הוא יגיע לשם עם הילדים כדי לסגור מעגל. "חשוב מאוד שיידעו על המורשת שלנו. שיידעו מה אני ושאר היהודים עברנו כדי להגיע לישראל. לבית שלנו".

 

צילום: חטיבת דוברות משטרת ישראל

blank
דירת החלומות שלכם מחכה לכם כאן - הקליקו לפרטים​
blank

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

blank

אולי יעניין אותך