אם ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, היה מקבל החלטות פופוליסטיות, קל וחומר פחות משנתיים לפני מועד הבחירות לראשות העיר, אין בכלל ספק שהוא לא היה מאשר את ביצוע תוכנית "תחבורה ירוקה" ברחבי העיר. יתרה מכך, הוא עדיין יכל בשבוע החולף לשנות את ההחלטה ולזכות בנקודות זכות רבות, בקרב חלק מתושבי העיר שתוקפים אותו גלים-גלים ברשתות החברתיות. אבל ד"ר לסרי עיקש, וכמו מנהיג אמיתי עומד איתן מול הניסיונות המסוכנים של חברי מועצת העיר מהאופוזיציה ואנשי תקשורת אינטרסנטיים, שמלהיטים את האווירה בעיר, ובמילים אחרות מתירים את דמו של ראש העיר. ממש כך.
שוחחתי עם ד"ר לסרי שיחה ארוכה, ולמרות הלינץ' התקשרותי שהוא עובר בימים אלה, ראש העיר נשמע רגוע מאוד ובטוח מאוד. "אני קשוב מאוד לתושבים, ואני אומר לך בצורה ברורה שרוב בולט של תושבי העיר, בעד תוכנית 'תחבורה ירוקה'. אנחנו עושים בדיקות ופילוחים מול הרשתות החברתיות ויש עשרות אלפי תושבים שמחזקים את ידינו. זה נכון שיש גם מתנגדים, ואני מקבל זאת בהבנה וננסה למצוא פתרונות לעומסי התנועה הקשים שיש בימים אלה בעיר. בסופו של תהליך אנחנו הופכים את אשדוד למען הדורות הבאים לעיר הכי מתקדמת ואיכותית במדינה בתחום התחבורה. מדובר במהפך שלא היה כדוגמתו באף עיר בישראל, ואנו גאים על כך שזכינו במכרז החשוב הזה לאחר תהליך ארוך ולא פשוט מול משרדי האוצר והתחבורה", אומר ד"ר לסרי.
16 ערים בינוניות (שמספר תושביהן 70 עד 250 אלף תושבים) התמודדו על פרויקט "תחבורה ירוקה" של משרד התחבורה. כל מקבלי ההחלטות באותן ערים עמלו במשך חודשים ארוכים על הצגת חזון ותוכניות, כדי לזכות בפרס של 500 מיליון שקל. כל הכסף מגיע ממשרדי הממשלה השונים ובראשם משרד התחבורה, העירייה לא מוציאה שקל מכיסה ומדובר בפרס משמעותי שעשוי לשנות את פניה של העיר הזוכה מבחינה תחבורתית. הערים שהתמודדו במכרז, לצד אשדוד, הן נצרת, חדרה, נתניה, כפר סבא, הרצליה, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, מודיעין-מכבים-רעות, בית שמש, לוד, רמלה, חולון, בת ים, רחובות ואשקלון. אשדוד העבירה הצעה מפורטת, שנועדה להפחית את השימוש במכוניות פרטיות בעיר, ולהעביר את נוסעיהן לתחבורה ציבורית ושבילי אופניים.
לאחר לבטים ארוכים של אנשי מקצוע במשרד התחבורה הפור נפל על אשדוד. עיריית אשדוד הייתה המשכנעת והנחושה ביותר לעומת שאר הערים בתוכניות, בשיתוף הפעולה ובחזון. תארו לכם מצב שלדוגמא העיר אשקלון הייתה זוכה במכרז וזוכה לקבל את 500 מיליוני השקלים. אין לי ספק שכל אנשי האופוזיציה המהוללים וכל אלה שמחפשים את דיבתו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, היו ממהרים לצאת בהצהרות – היכן היו ד"ר לסרי וצמרת העירייה? איך הם לא עשו מספיק כדי לזכות במכרז החשוב הזה? התשובות ידועות וברורות.
במה נתניהו וד"ר לסרי דומים?
אפשר להשוות את מה שעובר ד"ר לסרי בימים אלה למה שעובר ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים של מתיחות ביטחונית (להבדיל אלף אלפי הבדלות). כולם זוכרים שבימים שנורו טילים לעבר ערי הדרום, ולא עלינו נרשמו נפגעים בנפש, כל הרשתות החברתיות זעקו נגד נתניהו, על ההתנהלות המוזרה שלו, על כך שהוא מבליג, מתאפק, לא עושה מספיק. בסופו של דבר, לאחר שהמבצע הנקודתי מסתיים כשישראל מכניעה את החמאס שוק על ירך, נתניהו חוזר להיות אהוב, מנהיג העם והמלך הבלתי מעורער. מודדים אותו בסיומו של תהליך ומבינים שמה שנראה מוזר בנקודה מסוימת, בתחילת הדרך, בסופו של דבר מתגלה כצעד שקול ואחראי.
להבדיל, גם ד"ר לסרי עובר תופת של ממש ברשתות החברתיות בימים אלה, סוג של לינץ' אותו מובילים חברי מועצה מהאופוזיציה, אנשי תקשורת מתוסכלים שמחפשים את ראשו של לסרי בכל הזדמנות וכמה וכמה תושבים שמחפשים לנגח את ראש העיר חדשות לבקרים. מדובר בהסתה מסוכנת, עמוסה ברוע, מילים קשות על גבול האיומים לפגוע פיזית בד"ר לסרי.
איפה האחריות של אותם פוליטיקאים? איפה האחריות של אנשי התקשורת שזורעים בשיטתיות זרעי שנאה ושטנה נגד ד"ר לסרי? מה הם יאמרו חלילה אם מישהו יתרגם את דבריהם למעשים ויחליט לפגוע בראש העיר? עד היכן הם מוכנים למתוח את החבל הזה בשם הדמוקרטיה? אם היינו גרים במדינה פחות דמוקרטית, אין לי ספק שאותם פוליטיקאים ואנשי תקשורת היו מאחורי סורג ובריח על הסתה. הם כנראה לא מבינים שאפשר, וזה לגיטימי לחלוטין, להביע מחאה, להשמיע קול זעקה וגם לארגן הפגנות נגד החלטות כאלה ואחרות של הנהגת העיר. אבל מכאן ועד להסית את ההמון, לשלהב אותו במילים עמוסות בדמגוגיה זולה, הדרך ארוכה. הייתי מציע להם לעצור לרגע ולהבין שההתנהלות שלהם בסופו של דבר תעלה ביוקר.
לחצות את העיר ב-8 דקות נסיעה באוטובוס
המודל של אשדוד מתבסס על שני פתרונות תחבורתיים פשוטים וזולים יחסית: אוטובוסים רבי-קיבולת שינועו בנתיבים מיוחדים ושירות השכרה של אופניים חשמליים. המודל גם מציע מגבלות על הנהגים. עיריית אשדוד גילתה כי רק 26% מתושבי העיר משתמשים בתחבורה ציבורית, ועיקר השימוש באוטובוסים נעשה מאשדוד אל מחוץ לעיר אך לא בין הרובעים בתוך העיר.
התוכנית תתממש בהדרגה בשנתיים הקרובות. נקבעה טבעת של "צירי העדפה", בהם תינתן קדימות לתחבורה ציבורית. בחלקים העמוסים יותר של העיר, כמו ברחוב הרצל ובמנחם בגין ייסלל נתיב התחבורה הציבורית במרכז הדרך (בנתיב השמאלי), כדי שלא ייחסם בידי כלי רכב פרטיים. העדפה תהיה גם ברמזורים, האוטובוס ישדר לרמזור שהוא מתקרב, ויאיץ את התחלפות האור לטובתו.
4 צירי ההעדפה יקשרו בין האזורים באשדוד: בין הרובעים בדרום ובמרכז העיר למכללת סמי שמעון ולאזור התעשייה שבצפון העיר. בין השכונות המזרחיות ואזור הסיטי. בין הנמל שבצפון, לסיטי ולשכונות בדרום-מערב העיר. הקו השני ינוע בין המכללה לבין דרך בגין שבדרום העיר, ולכיוון תחנת הרכבת. התדירות של הקווים תהיה שישה אוטובוסים בשעה. כרטיסי הנסיעה יירכשו במערכות חיצוניות ויתוקפו באוטובוסים, כפי שנעשה ברכבת הקלה בירושלים, כדי לא לעכב את עצירת האוטובוסים בתחנות. לתושבי אשדוד תינתן האפשרות לבחור בין רשת של כמה אוטובוסים מהירים שייסעו בתוך הרובעים, או לעלות על קו מאסף מפותל ואיטי יותר, אך בלי להחליף אוטובוס. משך הנסיעה הממוצע באוטובוס באשדוד צפוי לפי המודל להתקצר ב-8 דקות, היות שהמהירות הממוצעת של האוטובוסים תעלה מ-18.4 ל-24 קמ"ש, בזכות צירי ההעדפה לתחבורה ציבורית. 110 תחנות אוטובוסים חדשות יוקמו, ו-200 ישודרגו, כך שיציגו בזמן אמת את מועדי הגעות האוטובוסים ואף יכריזו על כך בקול. העירייה תקים גם מוקד מידע לתחבורה ציבורית, ועליו יתבססו אתר אינטרנט ואפליקציה לסמארטפונים, שיאפשרו תכנון נסיעה באוטובוסים. יישום המודל ידרוש הקמת מסוף תחבורה ציבורית שלישי בעיר.
יהיה אפשר להשכיר אופניים חשמליים
במקביל, אשדוד מתכננת לחקות את תל אביב בהצבת מערכת להשכרת אופניים, אלא שבאשדוד הם יהיו חשמליים. השכרת האופניים נועדה לפתור את המרחק שבין הרובעים השונים לבין צירי התחבורה הציבורית המהירים. באשדוד מתכננים לסלול 22 ק"מ של שבילי אופניים, שיקושרו לבתי הספר התיכונים, למכללת סמי שמעון, לתחנת הרכבת ולתחנה המרכזית. את האופניים החשמליים אפשר יהיה להותיר נעולים בכל מקום, ושירות ההשכרה יגיע לאסוף אותם.
כשאין בה מצוקות חנייה ואין עומסי תנועה, אין תמריץ ממשי להשאיר את המכונית בבית. כדי להניע תושבים לעבור לשימוש בתחבורה ציבורית, יצטרכו בעיר להפוך את השימוש במכונית לכדאי פחות. אחת הסיבות להצלחת תל-אופן בתל אביב היא הקושי לנסוע בעיר ולמצוא חנייה בעבור המכונית. אבל באשדוד לא כך הוא הדבר: מתוך 60 אלף מקומות חנייה בעיר, פחות מ-300 הם בתשלום. בעתיד זה יגיע לכ-1,000 מקומות חנייה בכחול לבן. לפי הערכות, כיום משתמשים 45 אלף תושבים ביום בתחבורה ציבורית פנים-עירונית באשדוד, עלייה של כ-4.5% לעומת 2008.
