לא כל יום עורך דין מאשדוד מוזמן למפגש חברים באירופה מטעם איגוד עולמי נחשב. כך קרה עם עו"ד מאיר הילל-טבול, שזומן ע"י איגוד החרשים העולמי למפגש שאמור להתקיים בקרוב באחת ממדינות אירופה. הסיבה לזימון המרגש – ההחלטה של עו"ד הילל-טבול להעניק הנחות מיוחדות לקהילת לקויי השמיעה באשדוד בתביעות מול הביטוח הלאומי. נציגי האיגוד העולמי אף שגרו מכתב תודה לעורך דין מאשדוד, ונראה כי החיבור בין הצדדים עשוי להיות ממושך.
עו"ד מאיר הילל-טבול, התחתן לפני שש שנים וחצי עם דליה, וכיום הם הורים לנועם (4). דליה, המתמחה בחינוך לליקויי שמיעה, נולדה וגדלה באשדוד, והיא בת להורים חירשים. כפועל יוצא, הבעל מאיר למד את שפת הסימנים בזכות היכרותו את המשפחה, והוא מייצג רבים מקהילת לקויי השמיעה, ולאחרונה אף החליט יחד עם שותפו עו"ד איגור גונטמכר, להעניק הנחות מיוחדות ללקויי שמיעה מאשדוד במסגרת תביעות שהם מגישים מול המוסד לביטוח הלאומי. ואכן, מתברר כי קהילת לקויי השמיעה והחירשים בפרט נתקלים בקשיים ממשיים במה שקשור לקבלת שירותים משפטיים.
"דליה לימדה אותי את שפת הסימנים וגם חמי, יוסי אלחרר", מספר עו"ד הילל-טבול. "חמי הוא נגר, עצמאי, מצליח ובעל שם, שזה נדיר בקהילת החירשים. חמותי נאווה היא מעצבת תכשיטים, אמנית, מציירת, מפסלת. היכולות שנמנעו מהאוזניים, ירדו לידיים. הם נתקלים בקשיים ובעיקר בבורות. הצליל שהחירש מפיק בדיבור מתורגם לכשל מוחי, והרבה חושבים שאולי החירש הוא משוגע. גם המינוח 'חירשים אילמים' אינו נכון. היכולת להפיק דיבור, לא נפגמה אצלם. לאדם אילם יש שיתוק במיתרי הקול, ואילו החירש לא מפיק דיבור כי צריך להשקיע הרבה כסף כדי להסביר לו איך להגות צלילים. למשל, כדי ללמד את האות ר', נותנים לחירש לגרגר מים בגרון. מי שעבדו איתו והושקע בו כסף, יודע לדבר. אחרת יש בעיה. צריך לעבוד על יכולת, הרי הם לא שומעים את עצמם ולא אחרים, וצריך ללמד אותם לייצר טכניקה"
עו"ד הילל-טבול מציין כי קהילת לקויי השמיעה היא קהילה די סגורה. "הכרתי אותם לאט לאט", הוא אומר, "חמי הוא דמות מוכרת בקהילה, לא רק באשדוד. הופעתי בהרצאות במועדון חירשים, אני פוגש אותם באירועים, הם יודעים מי אני ונחשפים אלי גם דרך הפייסבוק, וכך למדתי שיש להם קושי למצות זכויות. הם צריכים מתורגמנית, אבל הבעיה שהיא לא יודעת לתת עצה מההיבט המקצועי, היא משמשת בעצם כמיקרופון. כאשר הם מגיעים לוועדה בביטוח לאומי, מתקיים ביניהם שיח חירשים הלכה למעשה. אנחנו עוזרים להם למצות את הזכויות. די קל לאשר לחירש אי כושר עבודה, זה ברור מאליו שחלק גדול מהשוק סגור בפניו, והאפיק התעסוקתי שלו מצומצם".
עו"ד הילל-טבול אומר לסיום כי קיים קושי לקבל קצבה מביטוח הלאומי גם לאדם שהוא חירש מבטן ומלידה: "בביטוח לאומי במישור הזה התביעה מתחלקת לשניים: המשוכה הראשונה שצריך לעבור היא נכות רפואית, והמשוכה הבאה היא השפעה תפקודית וכמה הנכות מתנגשת ביכולת לעבוד. למשל, צלם שיתעוור יאבד לגמרי את היכולת לעבוד, אבל עורך דין קטוע רגל, לא יהיה זכאי לנכות מלאה כי הוא יכול לדדות לאולם. במסגרת של נכות כללית צריך לעבור את שתי המשוכות כדי לקבל קצבה. אם עברת רק אחד מהם, אתה לא זכאי לקצבה. הצלחנו להוציא קצבה להמון חירשים, אחרי שבמשך שנים הם לא קיבלו. הקושי קיים בעיקר אצל נשים, ואני לא מבין איך ארגוני הנשים לא מקימים קול צעקה על כך. בביטוח לאומי יש גישה האומרת שאם אישה לא עבדה ב-12 החודשים האחרונים היא נבחנת על פי מבחני עקרת בית. בוחנים את היכולת שלה לתלות כביסה, לנקות, לבשל. רק אם אישה עבדה שנה לפני כן, בוחנים כושר עבודה. אבל גבר תמיד ייבחן על פי אי כושר עבודה, גם אם לא עבד יום אחד בחייו. לגברים יותר קל לקבל קצבה, ולנשים זה מגיע למבחני סיעוד והיא בכלל לא מבינה שהיא נבחנת במבחני עקרת בית. כדי לקבל קצבה היא צריכה להביא היבטים שמקשים על תפקוד בתוך הבית, כי מה שבודקים זו היכולת להיות עקרת בית או לא".
