בחלום שלי המקום לא יהיה מיושב שנית… בחלום שלי אני רואה בית קברות של מחבלים ומשפחותיהם, בעתיד. האדמה הזו טומאה ותישאר טמאה עד עולם… גרים שם נבלות, והלוואי ויכחדו כולם. יש לי חלום… ובחלומי אני רואה את המילה פלסטין נעלמת עם הרוח… אני רואה בחלומי הבנה עולמית שלא ניתנת לוויכוח. ובחלומי אני רואה את ערביי השטחים וערביי הרצועה, מה שמהם נשאר… גרים בארצות ערב, הרחק מאיתנו בעיקר.
יש לי חלום מתוק… שקולות המלחמה יהיו זיכרון רחוק, שיבואו עלינו ימים בהם לעולם לא תשמע דפיקה בדלת של אנשי צבא… ימים בהם השירות הצבאי לא יהיה חובה. יש לי חלום שחוזר על עצמו, חלום שבכל העולם הוא מציאות, שאף אימא יהודייה לא תקבור את הבן שבקושי הגיע לבגרות.
יש לי חלום שבארץ הזאת יוולדו ילדים ולא נחשוב על הצבא… יש לי חלום שבמקום השנאה נדבר אהבה. יש לי חלום אלוקים, אתה שבראת את הירח והשמש… חלום ורוד וטוב יותר מאמש. ובחלומי אני רואה את העם שלי חי בבטחה… בארץ הזאת, שלנו, הארץ האהובה והברוכה.
יש לי חלום שהארץ הזאת תפסיק לאכול את יושביה… חלום חלומי, שבארץ הזאת, בצלם, האחים לנשק, שלום עכשיו, יהיו רק זיכרון מר בין זיכרונותיה.
כי ביני לבין עצמי כשאני חולמת בלילה במיטה… אני יודעת ידוע היטב כי השמאל שהפגין בקפלן הוא שהביא עלינו מיתה. אני יודעת את זה כמו שהשמש תזרח מחר. יצאו מתוכנו צוררים שונאי נתניהו בעיקר. יש לי חלום שניראה חיילים רק בפורים… שנזדקן בכבוד, ולעולם לא יקברו ילדים על ידי הורים.
יש לי חלום שבארץ הזאת לא תהיה עוד משפחה שכולה… ומלחמה זו תהיה רק מילה. אני זוכרת ששרו לנו פעם, לפני יותר מעשרים שנה… "אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה, שזו תהיה המלחמה האחרונה". הבטחה, שלא רק שלא קוימה… אלא, אנו עדים למלחמה זוועתית ואיומה. אנו מגדלים דור של ילדים… שכל חטאם הוא שנולדו יהודים… ילדים שעדים לשכול, לצער ועצבות… ילדים שבמקום לדבר על סרטים מצוירים, מבינים מה זה למות.
יש לי חלום לעתיד טוב יותר, לימים של שגרה מבורכת, ולא צריך שום דבר אחר. אלוקים, שמור עלינו כי אתה בחרת בנו מכל העמים.
