את הטור הזה אני כותב ברגשות מעורבים ברגע מלנכולי, שאולי יעבור, ואולי לא. רגעים כאלה אגב קיימים הרבה אצל אנשים שכותבים, כי הדמיון שלהם עובד שעות נוספות ומביא איתו לפעמים לא רק בשורות טובות למחשבות. אחרי שהבנתם, אפשר להתקדם. אבל לאט בבקשה, בקצב שלי.
מה גורם לנו לרצות להיות בזוג? אני מניח שיש לזה הרבה תשובות והרבה גרסאות, אבל כולם מתנקזות לדבר אחד. אנחנו רוצים להיות יחד רק כשהבדידות משתלטת עלינו. לכל אחד ההשתלטות אורכת זמן אחר ומגיעה מסיבות אחרות, אבל יש רגעים שאתה אומר לעצמך, בנוכחות הלב – "שהגיע הזמן להפסיק לצעוד לבד".
אז אם כך למה אנחנו הולכים? למה לזוגיות יש "פג תוקף"? האם זה בגלל שאנחנו חיים בתקופה שמרוב אופציה אין אופציה? ממש לא. אם הלכת בגלל הסיבה הזו, זה רק מלמד שאתם לא באמת בזוגיות, אלא בצילה של זוגיות. אז אם כן למה זה קורה? למה אנחנו הולכים? בשביל זה תצטרכו "ללכת" לפסקה הבאה… מרחק קצר ששווה הרבה.
הנה הלכתם והגעתם. הסיבה, בלי הרבה הקדמות – היא עומס נפשי. במהלך זוגיות מתרחשים הרבה אירועים שמשתלטים לכם על היחד, שהייתם מעדיפים להשאיר אותם מאחוריכם. חלקם מההווה, חלק מהעבר. כשהם תופסים את המקום הטוב, שם זה מתחיל להתפרק. כשזה מתחיל להתפרק, לא תצליחו לאחות. כמה כבר אפשר להדביק מראה שנשברה? הרי לעולם היא לא תהיה אותו הדבר.
לפעמים זה לא אתם שבוחרים ללכת. לפעמים הצד השני מחליט ללכת מכם. כמובן שאתם מתרסקים לחתיכות וחושבים סוף העולם שמאלה. חלקכם אפילו יורד במשקל מרוב צער. אז יש לי חדשות עבורכם, ששווה לשקול את זה מחדש. את הצער הכוונה.
שקלתם? נמשיך. מניסיון חיי, שאני חולק אתכם כאן, הרי לא נולדתם עם אף אחד. מניסיון חיי, ככה עליי און דה האוס, לכל תרופה מתרגלים. מניסיון חיי, שעלה לי בבריאות, בסוף מתאוששים כי הזמן מרפא כמעט הכל. פתאום אתם מבינים שהצד השני אולי עשה לכם טובה, והוריד לכם מעמסה מעליכם. הוריד "אבן" ענקית שחוסמת לכם אפילו לפעמים את החיוך. הצד השני לקח החלטה, אתם קיבלת תוצאה. לא פעם התוצאה הכי טובה שמישהו יכול היה לקבל עבורכם… עובדה, הרי שוב הכרתם בני זוג אחרים…
"להיות או לא להיות" של ההוא, נו, המלט זה היום OUT. היום השאלה IN היא – "ללכת או לא". להישאר או לא. התשובה גם הפעם היא מאוד מאוד פשוטה. לא יודע אם לשמחתם או לצערכם. בדקו אם אתה יכולים להתמודד עם הדברים הפחות טובים בזוגיות שלכם? אלה שנחרטו לכם במח. אם כן, אין לכם לאן ללכת שבו בזוג. זה המקום שלכם… אבל אם התשובה היא לא…. אז מה אתם עוד עושים שם?