ביום חמישי שעבר התקיים בבסיס חיל הים בחיפה טקס מרגש. לוחמי ים חדשים סיימו את הכשרתם. בין החיילים היה רב"ט רון שליט (19), עולה חדש ממיאמי, שהגשים את חלומו להיות לוחם בשייטת 3. למי שאינו יודע, שייטת 3 היא שייטת ספינות הטילים (סטי"לים), והיא הגדולה ביחידות הלחימה של חיל הים. יעודה של השייטת היא לחימה מול צי האויב, מניעת סגר ימי על מדינת ישראל, וסיוע לכוחות היבשה בעזרת תקיפה מהים. כמו כן השייטת מהווה כוח הרתעה ימי בעזרת עליונות ימית: ספינות הטילים הן ספינות מהירות וחזקות המצוידות במיטב אמצעי הלחימה, ועל סיפוניהן לוחמים נחושים. שייטת 3 פועלת במבצעים מיוחדים ומורכבים המחייבים התמודדות עם ים סוער, אתגרים מבצעיים, עבודה חשאית בזירות מרוחקות, ושיתוף פעולה עם יחידות מבצעיות שונות. מרבית הפעילות המבצעית של שייטת הסטי"לים נותרת נסתרת מעיני כל.
"התאהבתי בארץ, וידעתי שאין מצב שאני חוזר למיאמי"
רון נולד במיאמי, פלורידה, להורים ישראלים. הוא למד בבית ספר רגיל, ובגיל 12 עבר ללמוד במשך שנה בישיבה. "אני מבית שומר מסורת, ולקראת בר המצווה התחברתי לדת", הוא מסביר. לפני כחמש שנים, כשהיה בן 14 עלתה משפחתו ארצה. "אני ציוני, אוהב את הארץ ורציתי להתגייס", הוא אומר. "אחותי הגדולה ואני רצינו לעלות לארץ, ועשינו הסכם עם ההורים. רוב המשפחה שלנו באשדוד, והם היו היחידים שגרו בארה"ב, ולכן כשהתעקשנו שאנחנו רוצים לעלות לארץ, שלחו אותי עם אבא כדי לבדוק אם זה מתאים. הגעתי לארץ, ואחרי חודש התאהבתי בה ואמרתי שאין מצב שאני חוזר לארה"ב. כאן כולם יהודים, יותר חמים, מצידי שההורים יישארו שם, אבל אני נשאר בארץ".
מספר חודשים לאחר מכן, לאחר שההורים מצאו עבודה ומקום לגור, כל המשפחה חזרה ארצה". רון למד בכפר הירוק, ורצה להתגייס לחיל הים. "בשנה שהייתה לי מסיום בית הספר ועד הגיוס, הבנתי שאם לא יכול בלי הים. גדלתי במיאמי, אני גולש, ולמרות שחשבתי על צנחנים, הנדסה קרבית, טיס, החלטתי שאני רוצה לשרת בחיל הים. בדקתי, התעניינתי בסטי"לים, שמעתי על הפעילות המבצעית, על התפקיד והלכתי לגיבוש".
כעולה חדש, התגייס רון ועשה טירונות בבסיס מחוו"ה אלון. זהו מרכז חינוך והשכלה של הצבא, ובו מגמת עולים, שמכשירה טירונים עולים, תוך שיפור רמת העברית והעמקת הקשר למדינת ישראל, מורשתה ותרבותה. "למדתי בכל מיני קורסים לעולם חדשים. מכניסים למנטאליות את האנשים שאין להם ידע על הארץ, ועשיתי קורס הכנה לקרבי".
אבל הייתה בעיה "קטנה". רון "נפל" בשני גיבושים, אך לא הפסיק להילחם ורצה להגיע לשייטת הסטי"לים על אף שייעודו אותו להנדסה קרבית, הוא לא ויתר על השאיפה שלו. "אחרי שסיימתי את הטירונות, הגעתי לבקו"ם וקצין המיון אמר לי שלא עברתי את הגיבוש, ושהוא משבץ אותי בהנדסה קרבית. ביקשתי לחשוב על זה, חזרתי אליו ואמרתי שאני לא מוותר על חיל הים. התעקשתי. על כל מה שהציע, אמרתי שאני רוצה לסטי"ל. מפקד הפלגה שלי במחוו"ה אלון עזר לי והמליץ עלי, ובסוף התקבלתי למסלול".
"הסט"ילים זה המקום שיכול להוציא הכי הרבה ממני"
יכולת הלחימה של הסטי"ל היא תוצר ישיר של יכולת הלוחמים לשתף פעולה, שכן צוות הלוחמים הוא משפחה שחיה ביחד ונלחמת ביחד. עם זאת, בספינה כל לוחם משפיע. ריבוי התפקידים והמקצועות בסטי"ל הופך כל לוחם לגורם בעל השפעה ואחריות. לאחר טירונות כלל צה"לית (רובאי 02), מתחילה ההכשרה המקצועית בבסיס ההדרכה של החיל. כל אחד מוכשר במקצוע אליו יועד (בקר אש, מפעיל סונאר ועוד), בקורס שאורך בין 10 ל-28 שבועות. לקראת סיום הקורס מתבצעות ה"שהיות", בהן החניכים נמצאים בין שבוע לחודש על הספינה ולומדים על אורח החיים הסטי"לני. לאחר מבחן סוף קורס מתפצלים החבר'ה ומוצבים בספינות. לפעמים לבד, לפעמים עם חבר נוסף מהקורס, ולעיתים נדירות עם שניים. במשך 16-20 חודשים לומד החייל את תפקידיו על הספינה. את סיכת הסטי"לן הוא מקבל אחרי שישה חודשים. לאחר מכן יעבור מבחן שלב 09 ויוסמך כסמל. במשך הזמן יכול החייל לעבור על הספינה הסמכות רבות: מא"גיסט, תאורן, מפקד תותח ועוד.
שייטת ספינות הטילים, מהווה את הזרוע המרכזית בהפעלת הכוח המבצעי של חיל הים. הכוח הלוחם של חיל הים שולט בגבולותיה הימיים של ישראל, והרבה מעבר להם, תוך הפעלת הטכנולוגיות המתקדמות והמתוחכמות בעולם ואמצעי לחימה עוצמתיים וייחודיים. הלוחמים הם אלה שהופכים את השייטת לכוח המחץ של הצי הישראלי.
איך אתה מסתדר מבחינת שפה?
"הדיבור שלי חלק, אבל בקריאה ובכתיבה אני כמו ילד בן חמש. אז בעיקר קשה לי בלימודים. דיברתי עם המפקדים שלי, והם עזרו לי, ישבו איתי בצד, לימדו אותי שעות נוספות, תמכו בי כשהיה קשה, ודאגו לי. יש לי כל מיני זכויות כעולה חדש, כמו אולפנית כדי לחדד את העברית. גם כשזה מגיע לספינה, אם קשה לי, עוזרים ומסבירים לי. וכמובן, תמיד שואלים אותי על מיאמי".
יש לך קשר עם חברים ממיאמי?
"בגלל שגדלתי בלי משפחה, באזור של יהודים כמוני, אז החברים שם נהפכו למשפחה. עד היום אנחנו בקשר, הם באים לבקר. אחת מהם גם עלתה לארץ, והיא משרתת בחיל האוויר".
מה ההסמכות שלך בספינה?
"הוסמכתי למפעיל ס"ג, ספינת גומי, וגם הוסמכתי להיות בצוות חילוץ פצוע. אם מישהו נפגע תוך כדי הפלגה, יוצא צוות לחלץ את הפצוע. הצוות כולל בתוכו 2-3 חובשים, כמובן. בודקים אם יש פגיעה, יוצאים למבצע כשאנו מוכנים לתרחיש הגרוע ביותר. ברגע שמגיעים לספינה, יש בלי סוף לימודים, למשל, לומדים על חבלים, כי מתעסקים בקשירות. או למשל, יש תפקיד בספינה שנקרא 'צד גשר', שזה החייל שעוזר לכוון את הספינה ביציאה מהנמל. החיל שלנו מאוד מבצעי, יוצאים לא מעט, ויום יום אני תורם למדינה. זו עבודה קשה, וכשאני מסיים את היום, אני מרגיש מסופק. רציתי כמה שיותר לתרום לצבא, והסטי"לים זה המקום שיכול להוציא ממני הכי הרבה".
רון מסביר כי ימאי סטי"ל הוא קורס מאוד אינטנסיבי: "משך הקורס שלי הוא הכי קצר, חודשיים וחצי. בעיקר מכינים אותנו מנטאלית להתרגל לחיים בים. עברתי אותו בחורף. היה לנו, למשל, שבוע מא"גים. למדנו על הרובה של הימאים, תוך כדי ריצות והרבה כושר, כאשר בסוף היום עושים טבילה. לובשים מדי ב' בלאי, הולכים לנמל ונכנסים למים".
מה המטרה הכניסה לים בלילה, ועוד בחורף?
"כי לפעמים צריכים לתפוס עמדה בספינה, תוך כדי שיורד גשם, המים של הגלים משפריצים, יש רוחות בחוץ, וגם מפליגים במהירות. צריך ללמוד להתרגל לזה שקר ולא נעים, ובכל זאת מתרכזים במה שצריך לעשות".
ומה בעתיד? רון משרת בספינת הטילים אח"י חץ, הוא מרוצה מאוד ואפילו חושב על קבע. "אני מגיע בסופי שבוע הביתה, לאשדוד, אל כל המשפחה, אל הים והגלשן", הוא אומר. "מאוד התחברתי לעיר, ואני לא רואה עצמי במקום אחר".