בישראל לא מעט בני אדם נושאים בתוכם סיפור אישי לזכרם של הנופלים והנופלות, גיבורי ישראל חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אחד מהם הוא טום בן זקן, קפטן מ.ס אשדוד, שנושא איתו מאז 'צוק איתן' את זכר חברו הטוב מילדות, החייל בן וענונו ז"ל. טום כתב טור אישי באתר ערוץ הספורט לזכר חברו אותו לא ישכח, מספר על הרגעים הקשים בהן שמע את הבשורה הקשה ועד כמה זה מלווה אותו בכל רגע בחייו.
טום כותב:
כמעט חמש שנים חלפו מאז מבצע "צוק איתן" בו נפלו 68 חיילי צה"ל, ביניהם גם סמל בן יצחק וענונו ז"ל, שנפל ברצועת עזה בעודו בן 19. וענונו שירת כקשר מ"פ בגדוד 13 של גולני ולקח חלק בקרב העקוב מדם בשכונת שג'עיה, שהוגדרה כמעוזו של החמאס. בן הוא אחד משבעת החיילים שנפלו בתקרית שלימים קיבלה את השם "אסון הנגמ"ש".
תשעה ימים לתחילת המבצע, בקיץ 2014, החלה ישראל בכניסה קרקעית אל תוך רצועת עזה. בפאתי עזה, כתוצאה מתקלה טכנית, נתקע נגמ"ש בשכונת שג'עיה המכילה תשתיות רבות למנהרות ולשיגורי רקטות. טיל נ"ט שנורה אל עבר הנגמ"ש, הביא למותם של כל שבעת החיילים שנכחו בו, ביניהם גם בן וענונו.
בן, זכרו לברכה, היה ילד "זהב", מלא בשמחת חיים ועם נשמה גדולה. כזה שאי אפשר להישאר אדיש לקסם שלו. הוא גרם לכל הסובבים אותו לחייך, ממש "מלח הארץ". כדי להתגייס לגולני, הוא התאמן במשך שנה שלמה והשיל 40 קילוגרמים רק כדי להגשים את החלום שלו.
בן היה מחבריי הטובים. מגיל קטן גדלנו יחד, צברנו חוויות, חלקנו שבתות בבית הכנסת והיינו מעודדים יחד את מ.ס אשדוד ביציעים. אנצור לכל החיים את כל הזכרונות שלי איתו.
אני זוכר את היום שזה קרה. הייתי עם הקבוצה במחנה אימונים בפולין. ישבנו בלובי והתעדכנו מהאינטרנט על כל מה שקורה בארץ ובצוק איתן, ואז, יצאה הודעה על שבעה לוחמי גולני שנהרגו.
פתאום נהיה שקט. כולם ידעו ואף אחד לא רצה להגיד לי שאחד האנשים האהובים עליי נהרג. באותו הרגע קיבלתי את הבשורה הכי קשה בחיי, זה משהו שלא מתעכל בגוף. כבר באותו היום חזרתי לישראל, כדי להיות נוכח בהלוויה, משם המשכתי בחזרה למחנה. זו הייתה תקופה מאוד קשה בשבילי.
מאז המון דברים נעשים באשדוד לזכרו של בן ואני משתדל להנציח את זכרו בכל הזדמנות – מתפלל בבית הכנסת לעילוי נשמתו, לוקח חלק בטורניר כדורגל המתקיים לזכרו אחת לשנה וכבר שלוש עונות ברציפות עולה לכל משחק עם חולצה לזכרו. אני מרגיש שהוא שומר עליי.
אוהב ומתגעגע אחי היקר,
לָנֶצַח אָחִי אֶזְכֹּר אוֹתְךָ תָּמִיד.
