רוב עיני החוק נשואות בדרך כלל לסוחרים המתעסקים בסחר בסמים, סחר בנשים וסחר באמצעי לחימה. אולם בשקט-בשקט, מתחת לאפה של המשטרה, מתקיים לו בכל שנה לקראת חג הפורים סחר בנפצים, אשר גדל משנה לשנה ומנפיק רווח של מאות אלפי שקלים לסוחרים.
אחד הסוחרים הגדולים ביותר באשדוד הינו א' (29), אשר במשך שנים ארוכות קונה אלפי סוגי נפצים מסוחרים בשטחי הרשות הפלסטינית ומוכר אותם ברווח כספי עצום באשדוד והסביבה. א' החל כבר מגיל מאוד צעיר להתעסק בתחום הנפצים, כאשר היה קונה מסוחרים גדולים ממנו ומוכר לילדי השכונה בה גר. בהתחלה עוד היה מדובר בכמויות קטנות ובנפצים לא כל כך מזיקים. אט אט כשראה א' את הכסף הגדול הטמון בתעשייה הזו, החל לסחור יותר ויותר בנפצים, כשגם סוגי הנפצים משתדרגים והופכים לחזיזים וסוגי נפצים המזכירים יותר מטעני חבלה מאשר משחק לפורים. כשגדל יותר החליט א' להתמקצע יותר בתחום והחל לקשור קשרים עם סוחרי נפצים גדולים משטחי הרשות הפלסטינית. "לא היו לי מעצורים", מספר א'. "הייתי נכנס לכפרים ומקומות שמג"ב אפילו היו מפחדים להיכנס לשם, וקונה סחורה בכמויות אדירות". את הסחורה היה מפזר בידי ילדים רבים שעבדו אצלו, והם היו מפיצים אותה בקרב בני נוער בעיר. את המכה הראשונה "חטף" כאשר לפני שנתיים, ימים ספורים לפני חג הפורים, הפתיעה אותו המשטרה בדפיקות על הדלת עם צו חיפוש מבית המשפט. בתוך הבית מצאה המשטרה כמות עצומה של נפצים שהוחרמו במקום, ונגד א' נפתח תיק פלילי אשר "זיכה" אותו בקנס כספי של 100 אלף שקל ושנת מאסר על תנאי.
כשהבין א' שהמשטרה בעקבותיו, החל לשכלל את הסחר בנפצים והחל להפיץ אותם דרך אפליקציית המסרונים טלגרם, אשר מוכרת לחובבי הז'אנר בעיקר כאפליקציה של אנשים הסוחרים בסמים. את הנפצים שיווק בשמות קוד כגון 'פיצה', 'מקל סבא' ו'קקטוס קטן'. אולם המכה הפעם הגיעה מכיוון אחר לגמרי, סוחר נפצים פלסטיני שא' קנה ממנו כמות עצומה של נפצים, לא קיבל את כל הכסף שא' הבטיח לו, מכיוון שלטענת האחרון רוב הסחורה הייתה פגומה. הסוחר לא טמן ידו בצלחת ומכיוון שהיה מדובר בסכום של מאות אלפי שקלים, עירב בסכסוך משפחת פשע מוכרת מהמגזר הערבי. אלה התקשרו ואיימו על א' במשך כמה ימים, עד שזה החליט לנתק את הפלאפון ולהוריד פרופיל. "זה היה בבוקרו של יום שישי", מספר לנו א' על המשך הסכסוך. "חשבתי לתומי שאלה רק איומים טלפונים ושלבסוף נגיע להסכמה. יצאתי לכיוון הרכב ושמעתי בום אדיר, ומכיוון שאני מבין קצת בענייני הנפצים הבנתי שהפעם זה לא נפץ". הגורם לבום הגדול בלב ליבה של השכונה השקטה שבה הוא גר, היה "מיני" מטען חבלה שהוצמד לרכבו כאות אזהרה שעליו לשלם את הכסף לסוחר הפלסטיני. "הבנתי מיד מי ולמה שמו לי את המטען אולם סירבתי לספר על כך במשטרה מחשש לחיי", אומר א'.
באותו ערב הוא קיבל הודעת SMS מפלאפון לא מזוהה בו היה כתוב: "איתנו הערבים לא מתעסקים". מקרה זה גרם לא' לעזוב את אשדוד לגמרי ולהמשיך לסחור בנפצים בעזרת אפליקציית הטלגרם. "אולי אני פחדן", הוא אומר, "אבל את הכסף הם לא יראו ממני".
סיפורו של א' מוכיח עד כמה הסחר בנפצים משגשג בשנים האחרונות, בעיקר כשאפליקציות כגון טלגרם נכנסו לתמונה והיום הרבה יותר קל לסוחרים להתנהל באנונימיות כמעט מוחלטת.
מצידו השני של המתרס אנו מוצאים הורים מודאגים אשר ילדיהם נפגעו בעקבות השימוש בנפצים המסוכנים. "עשרות ילדים נפגעים מידי חג הפורים כתוצאה ממשחק בנפצים מסוגים שונים", אומר יוסי עזרא מתנדב באיחוד הצלה אשדוד. "לחלקם גם נקטעות האצבעות בצורה שהם יישארו ללא אותם אצבעות לכל ימי חייהם".
מה יש לך להגיד להורים שחושבים שזה שטויות ונותנים לילדיהם להשתמש באותם נפצים?
"אותם הורים הם פושעים, בכך שהם נותנים לילדים שלהם לסכן את חייהם. לא פחות. זוהי סכנת חיים. ישנם נפצים היום בעלי כוח נפץ כמעט כמו של אמצעי לחימה. לסוחרים שמוכרים אותם אין לב, העיקר זה להרוויח כסף, לא מעניין אותם שהם מוכרים את אותם נפצים לילדים ומסכנים בכך את חייהם".
את המסר הכואב הזה אנו שומעים מידי שנה גם מאלה שלא נפגעים פיזית מהנפצים, אלא בעיקר נפשית ואלו הם כל אותם אלה הסובלים מ"פוסט טראומה", שמספרים שכל בום כזה מקפיץ אותם ומחזיר אותם אחורה לסיוטים מהמלחמה ומשדות הקרב. "אם כל הורה ייקח אחריות ויבין שאנשים יכולים לקפח את חייהם, ויבין שאנשים יכולים להיפגע נפשית באופן קשה מכל בום כזה, אולי רק אז הוא יתעורר וייקח אחריות על מעשיו ומעשי ילדיו, כי האמן לי שראיתי המון הורים שמדליקים נפצים בהתלהבות ביחד עם הילדים שלהם ולא מבינים בכלל מה הן ההשלכות שיכולות לצאת ממקרים כאלה".
