רעות סרוסי (34) יצאה "לעוד יום במשרד". רק שאצל רעות, "יום בעבודה", אינו היום הרגיל שלנו… בחמישי שעבר גם "היום" המיוחד שלה בדרך כלל, הפך למאוד מאוד מיוחד. או אפילו "מכונן", כדבריה.
אבל בואו נתחיל מההתחלה. רעות סרוסי היא אם ל-6 ילדים. ילדים עבורה הם המרכז מסביב לשעון. לא רק בגלל שהיא אמא, אלא בגלל שהיא גם עובדת כמיילדת בבית החולים אסותא אשדוד, ובנוסף היא גם מתנדבת בחודשים האחרונים בארגון "איחוד הצלה", שם בכל עניין שקשור ללידה, מזעיקים אותה (ולא רק).

בחמישי שעבר הייתה רעות בביתה. הכל היה נראה רגיל והיא התכוננה כבר להשכיב את הילדים שלה לישון ולנוח בעצמה. אבל אז היא קיבלה טלפון מסגן מנהל הסניף ב"איחוד הצלה" במרחב לכיש. רעות מספרת: "לאחר שהוא הודיע לי על אישה עם צירים בביתה, יצאתי לדרך. בדרך דיברתי עם מי שהפנה את הקריאה, הוא עלה בקשר והחל לתאר את המצב של היולדת". אבל אז נגמרה לרעות הסוללה, בדיוק כמו בסרטים.

היא הגיעה לדירה ואז גילתה כי המקרה שלפניה לא פשוט בכלל. רעות: "הגעתי לדירה וראיתי אישה בשנות השלושים לחייה כאובה מאוד שממש כבר לא יכולה לזוז. היה ברור שהיא צריכה ללדת ומהר. רצינו מאוד שתגיע לבית החולים אסותא בעיר ותלד שם, אבל הבנתי שמדובר בתאומים. כשבדקתי אותה הבנתי שבבית חולים היא כבר לא תלד ולא נפסיק להגיע לשם, כי העובר הראשון כבר עם הראש בחוץ, או במילים אחרות, יש התחלת לידה".

רעות ממשיכה ומתרגשת כאילו מדובר ברגע הזה ממש: "החסרתי פעימה והבנתי שאני צריכה לתפעל את האירוע וליילד לראשונה בחיי תאומים".
פה נעצור רגע ונסביר מה הכוונה "ליילד תאומים", שלכם נראה עוד משפט או עוד לידה רגילה. בדרך כלל בלידת תאומים, כשזה נערך בחדר לידה, יש 2 מיילדות, כשכל אחת מנהלת לידה אחת, יש רופא גינקולוג, רופא ילדים ורגע… לזה תוסיפו כי הלידה נערכת בחדר ניתוח מלא ולא חדר לידה.
עכשיו נחזור לדירה וליולדת התאומים… וכמובן לרעות. רעות הייתה בחדר לבדה, עם אישה שעומדת ללדת תאומים. בחדר הקטן איתה היו פראמדיקית ושתי מתנדבות של "איחוד הצלה" והבעל…. ומחוץ לחדר על הדלת עוד כמה מתנדבי "איחוד הצלה" שמחכים לדעת מה קורה, אבל מעבר לזה לא יכולים לסייע לה. בקיצור, היא כמעט לבדה ובלי תנאים שקרובים אפילו לרגילים, כשלידת תאומים צריך כאמור תנאים מיוחדים.

נחזור לחדר הקטן והלידה הביתית. רעות מתארת את הרגעים המותחים שעברה מרגע שהלידה, סליחה, הלידות, החלו. רעות: "הראש של התינוקת הראשונה כבר היה בדרך ללידה. הלידה הראשונה הייתה מאוד קלה. ראינו שהכל טוב. עשיתי הערכת מצב והבנתי שהולכת להיות עוד לידה ולא נספיק להגיע לבית החולים. קיבלתי החלטה להישאר בבית ולהמשיך את הלידה של התאום השני".

אבל אז הסתבר לה שזה לא הולך להיות פשוט כי לא היה ברור אם התאום השני יגיע במצב ראש, ואז הלידה רגילה וקלה או במצב אחר ואז זה מסתבך. כי במצב כזה כשעובר לא מגיע עם הראש, אלא עם היד או הרגל, בדרך כלל מבצעים ניתוח קיסרי, כי זה מצב מורכב מידי ומסוכן מידי.
דקות לא פשוטות עברו על רעות ולבסוף היא יילדה את העובר השני, כשהפעם נולד בן. רעות: "למרות הכל, כל האירוע התנהל בקור רוח. כמובן שהייתה שמחה גדולה בחדר, כולם מחאו כפיים, זה היה רגע מרומם ומרגיע. רגע מכונן. סיימתי את הטיפול וראיתי שהכל תקין ואח"כ פיניתי אותה לבית חולים".
רעות בטוחה שהייתה יד נוספת בעניין: "זה היה אירוע לא שגרתי. הייתה לנו ממש השגחה ועזרה מלמעלה, זה יכול היה להסתבך בצורה מאוד לא נעימה. אבל לבסוף הכל עבר בצורה תקינה".