הלוחשת לכלבים

תכירו את הילה לוי, האשדודית הראשונה שעושה "בייביסיטר" לכלבים/ בארה"ב לא יכולים בלי זה, בתל אביב יש תחרות בין העוסקים במלאכה * אל אשדוד תופעת הדוגיסיטר והדוג-ווקר מגיעה באיחור ובניצנים ראשוניים, "עדיף שכלב יהיה עם אדם, מאשר ייכנס לדיכאון", אומרת הילה לוי, דוגיסיטר אשדודית

שירותי ה"דוגיסיטר" וה"דוג ווקר" תופסים תאוצה בארץ בשנים האחרונות, משום שבעלי כלבים רבים אינם יכולים לקחת פסק זמן מהעבודה על מנת לחזור הביתה ולהוציא את הכלב. בארה"ב מדובר מקצוע שמשתלב כחלק מהתנהלות יום יומית של משפחה שברשותה כלב, בתל אביב הנושא תפס תאוצה בשנים האחרונות עד כדי תחרות בין נותני השירות, וגם בני נוער באזור גוש דן והשרון מנצלים את אהבתם לבעלי חיים בכלל ולכלבים בפרט לשילוב בין הנאה לעבודה.

דוגיסיטר, דוגווקר וההבדל שביניהם
דוגיסיטר הוא בדיוק כמו "בייביסיטר". אם הבייביסיטר שומר על הילדים, הרי שהדוגיסיטר שומר על הכלבים בהיעדרם של הבעלים. וכך, בזמן שאתם יוצאים לחופשה הכלב נשאר בבית, בסביבה המוכרת והאהובה שלו, ויש מישהו שמשגיח עליו באופן קבוע. תפקידו של הדוג ווקר הוא לטייל עם הכלב. כל בעל כלב יודע שצריך לצאת עם הכלב לטיולים לשם עשיית צרכים ופריקת אנרגיות, אך לעיתים קורה שצצה בעיה המונעת לעמוד בזמני היציאות, כמו למשל שעות עבודה ממושכות. כאן משתלב הדוג ווקר. "כלב זקוק לשגרה בשביל להרגיש בטוח", אומרת הילה לוי (29) מאשדוד, שבחודשים האחרונים משמשת דוגיסיטר ודוג ווקר למספר כלבים בעיר.

איך עלה הרעיון?
"אני אוהבת בעלי חיים. ניסיתי הרבה דברים, אבל אני כל כך אוהבת בעלי חיים, וזה מה שאני רוצה לעשות. אני צמחונית מגיל צעיר, והפכתי לטבעונית לפני שנה, והכל בגלל אהבה לבעלי חיים. כל חיי אני מתנדבת להצלת כלבים וחתולי רחוב. אם אני מוצאת כלב פצוע ברחוב, אני לוקחת אותו לווטרינר, משלמת מכספי ומוצאת לו בית. אנחנו קבוצה של חברים מאשדוד, יש לנו וואטסאפ שנושאו חירום בעלי חיים, ומי שרואה ברחוב כלב בודד או פצוע, ישר מודיע לקבוצה, ואנחנו מנסים למצוא את הבעלים או למצוא לו בית חדש. התחלתי בדוגיסיטר ובדוג ווקר בהתנדבות למשפחה ולחברים, והחלטתי להתפרנס מזה. בתל אביב זה מאוד נפוץ, כאן יש פחות מודעות לכך שעדיף שכלב יהיה עם אדם מאשר ייכנס לדיכאון".

מה הסימנים שמעידים שהכלב בדיכאון?
"הוא יושב ולא זז או יושב עם הפנים לקיר. כלב בדיכאון בוכה, משלשל המון, מקיא, לפעמים לא אוכל, כמו בן אדם, הם לא שונים מאיתנו. לשבת ולא להתייחס, לשכב בצד ולא לזוז, גם אם הבעלים מנסה לשחק איתו. כלב יכול להיכנס לדיכאון, ולהוציא אותו מזה עולה הרבה כסף".
לפני שהילה נכנסת לשגרת יומו של הכלב, היא מגיעה לפגישת היכרות. "יש להכיר מראש את הכלב. אסור שהפגישה הראשונה תהיה כשהבעלים שלו עוזבים כי אז הוא יקשר אותי עם טראומת העזיבה של הבעלים.

אני הולכת כמה ימים לפני לבית הבעלים, רואה איך הוא מקבל אותי בטריטוריה שלו, ואז שואלת עליו ותוך כדי מלטפת, משחקת איתו, גורמת לו להתקרב אלי ולא לפחד ממני. לכל כלב יש אופי משלו. יש חכמים יותר, יש אדישים, יש רגשנים, יש חרוצים. אני שואלת על האופי של הכלבים האם הם אוהבים חתולים, אוהבים כלבים אחרים, ומאיזה מין זכר או נקבה, האם הם אוכלים מהרצפה ומה הם אוכלים, כי אלה שמחפשים לאכול, אחר כך מקיאים ומשלשלים ואני לא רוצה להיות אשמה. חשוב להתחבר לכל כלב".

h3

איך את יודעת מה לשאול?
"השאלות האלה מגיעות מתוך ניסיון של שנים. הייתי סייעת לווטרינרית, וכל חיי עברו עליי עם כלבים וחתולים. בנוסף, אני קוראת המון חומר מקצועי". בקומדיות מארה"ב רואים הרבה פעמים דוג ווקר שיוצא לטייל עם מספר רב של כלבים. "אם הכלבים חזקים גדולים, רצוי לטייל איתם לחוד", אומרת הילה. "ולא לקחת סיכון שיברחו לי. כך גם היחס יותר אישי ופחות לחוץ. אם אני לחוצה, כלבים שמים לב לזה. אם מדובר בכלבים קטנים, אז יותר נוח לטייל עם כמה, אבל אני לא מטיילת עם יותר משני כלבים קטנים ביחד".

מה שמאפיין את האשדודים שנעזרים בהילה הוא שמדובר בצעירים ללא ילדים, שעובדים שעות רבות, לא מוכנים לוותר על גידול כלב ושוכרים את שירותיה כדוג ווקר פעם או פעמיים ביום. ברובע י"א יש פארק המיועד לכלבים, ולעתים קרובות הילה מביאה לשם את הכלבים לשחק ולרוץ. "מפגש של חצי שעה נותן המון לכלב, והוא לא צריך יותר. הטיול היומי צריך להיות 15-20 דקות, אני מוסיפה עוד קצת כדי שלא יחשוב שבאתי רק בשביל שייעשה צרכים. אני משחקת איתו, זה חשוב שהוא ירגיש חום ואהבה כי הבעלים לא איתו. דיברה איתי מישהי שעובדת משש בבוקר עד תשע בערב, ופעם אחת מוציאה את הכלב ובשאר היום הוא מתאפק. זה חמור, בסוף יהיו לו מחלות, זיהומים ודלקות בדרכי השתן. מה עדיף, לשלם אלפי שקלים לווטרינר או לדוג ווקר? אסור שכלב יתאפק בדיוק כמו שלאדם אסור, ויש כאלה שעושים בבית ואז הבעלים מתעצבן. הכלב לא אשם שלא מוציאים אותו".

ומה היתרון של דוגיסיטר על פנסיון?
"היתרון הגדול של שירות דוגיסיטר הוא שהכלב נשאר בסביבתו הטבעית, כלומר בבית של הבעלים שלו. כך גם רצף הטיולים למקומות הקבועים עם הריחות הקבועים נשמר והכלב ממשיך את שגרת חייו הרגילה. בנוסף לכך, הבעלים לא צריך לצאת מהבית ולהביא את הכלב למקום אחר, וזה בעצם גם חוסך זמן וטרחה עבור הבעלים. בפנסיון הכלב נמצא בכלוב עם עוד כלבים, כאשר שלוש פעמים ביום מוציאים אותם לכמה דקות. איך אפשר להיות רגוע כשאת לא יודעת מי איתו בכלוב? אולי יש איתו כלב חולה, אולי הם רבים?"

"מי שגדל עם בעל חיים הוא אדם טוב יותר"
"אני שואבת השראה ממאלף הכלבים סיזר, 'הלוחש לכלבים'. אני לא מאלפת ולא פסיכולוגית, הכלב לא אמור להשתנות, אני רק עוזרת שלא יהיה לבד", אומרת הילה. "אני בסך הכול מעבירה זמן, נותנת חום ואהבה, דואגת שיעשה צרכים. בדיוק התקשר אלי אדם שסיפר שהבת שלו כל הזמן מבקשת כלב. סיפרתי לו כמה זה יכול לעזור לה בחיים. הכלב מרגיע, מעודד את הילד להיות אדם אחראי, הילד לומד מתי לתת לו לאכול, לומד שהכלב חלש ממנו ומונע התעללות בבעלי חיים, לומד לאהוב אותו, להוציא אותו, זה מלמד אותו מחויבות, זה כלי מאוד חשוב. יש מחקר מוכח שמי שגדל עם בעל חיים הוא אדם טוב יותר. אם את מתנהגת יפה ליצור חלש ממך, זה אומר עלייך כאדם המון".

את מגדלת כלב?
"כל חיי גדלתי עם כלבים. עד גיל 6 היה לי כלב שהרעילו אותו ברחוב. אחר כך הבאתי כלבה שעשתה צרות להורים שלי, עשתה צרכים בבית והרבה בלגן, ולצערי מסרנו אותה. הייתי מאוד עצובה, ואז אחי הביא לי אמסטף שהיה איתי 14 שנה עד שנאלצתי להרדים אותו. היה לו סרטן בכבד. אחריו הבאתי כלב שנמצא אתי כבר חמש שנים".

היה לך אמסטף? זה לא כלב מפחיד?
"יש בעלים לא טובים. אם תאלפי, תתאכזרי, תרביצי, גם הם יהיו ככה. זה כמו ילד שמתנהג באופן שחינכו אותו. שלי היה מקסים. פעם אחת הוא קפץ ושרט מישהי ברגל, כי היא צעקה והוא נבהל. זה לא היה בקטע של 'להרוג'. הכלב מאוד דומה לבעליו, האופי שלו הוא כמו שאת מחנכת".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך