"אנחנו לא שומעים את האזעקות"

באשדוד יש קהילה שלמה של חרשים וכבדי שמיעה (כ-600 אנשים), אשר בזמן האזעקות אינם שומעים את האזעקה. הפתרון: ביפר. הבעיה שהוא כבר פתרון ישן מאוד. יעקב אוליאל מראשי הקהילה באשדוד: "פיקוד העורף החליט שההתרעה תעבור לניידים אישיים, אך נוצרה בעיה אחרת שבמקלטים ובמרחבים מוגנים אין קליטה בטלפון הסלולרי"
"אנחנו לא שומעים את האזעקות"

דמיינו לעצמכם שיש טיל לכיוון אשדוד. כולם יודעים מזה ואתם היחידים שלא יודעים או שמעתם על כך. תסריט הזוי, נכון? ממש לא. באשדוד יש 600 איש כאלה. המדובר בקהילת החרשים וכבדי השמיעה שחיים בעיר, ונתקלו בזה לא פעם במהלך השנים האחרונות.

אחד האנשים הבולטים בקהילה ואחד מראשיה הוא יעקב אוליאל, יו"ר "דולפיני אשדוד", קבוצת הכדורגל באולמות לחרשים וכבדי שמיעה ופעיל ידוע בקרב הקהילה: "היות והחרשים לא שומעים את האזעקות יש להם ביפר שמתריע 2 שניות לפני כולם. כלומר אם באשדוד יש זמן מרווח של 45 שניות אז לחרשים יש 47 שניות".

אבל ויש אבל גדול מאוד… ביפר היום הוא כבר אינו רלוונטי, מאחר שחירשים ובכלל כל האוכלוסייה, כבר לא נושאים ביפרים צמודים, שלא לדבר על סוללות שחייבים בהשיג יד כל הזמן, הוחלט על שינוי המצב. מאחר ולא כל יום יש אזעקות ומצב חירום מתרחש פעם בכמה חודשים, הוחלט בפיקוד העורף שהתרעה תעבור לטלפון הנייד. אבל כאן הוצרה בעיה אחרת, במקלטים ובמרחבים מוגנים אין קליטה של הטלפון הסלולרי.

אוליאל מוסיף: "מנסים לפתור את הסוגיה ולפי מה ששמעתי לאחרונה יש תוכנה מיוחדת, שבמצב חירום ניתן לקבל הודעות ועדכונים. כיום אפשר להתקשר למוקד חירום במצב שאין קליטה, אך חרשים לא שומעים בטלפון אז כרגע גם הסוגיה הזו לא נפתרה. לחרשים יש חוש מפותח שקולטים את המצב בשטח. לדוגמא רואים אנשים רצים ברחובות אז מבינים שיש אזעקה או שיש להם אפליקציה 'צבע אדום', שמתריעה אך לא תמיד בזמן. בקיצור תלויים באנשים שומעים ובבורא העולם".

אוליאל מספר על מקרים שאירעו לו ולאחרים בזמני חירום שבגלל העובדה שלא שמעו את האזעקה, עלו כמעט בחייהם. אוליאל: "זכור לי בתקופת 'צוק איתן' כשהייתי אחראי על חלוקת ביפרים בעיר, אז היה חרש שגר לבד בקומה שלישית מתוך ארבע קומות ברובע ב', ובאתי אליו לתת לו ביפר ולהסביר לו על הפעלת ביפר. אחרי 10 דקות הייתה אזעקה והחרש יצא למדרגות מאחר אין מקלט בבניין הזה, ואחרי דקה רקטה נתחה בבניין והוא ניצל בנס".

גם לו עצמו כמו שאמרנו היה מזל לא קטן: "הייתי בדרך לתחנת הדלק 'גל ראשונים', שחטפה רקטה במלחמה האחרונה", מספר אוליאל בהתרגשות. "זה היה יום שישי ותמיד בימי שישי אני לוקח עיתוני שבת. 300 מטר משם אני מקבל שיחת וידאו מחרש שהייתה לו בעיה עם הביפר שהתקלקל. לכן עצרתי בצד ודיברתי איתו. לא חלפו 10 שניות והופעלה אזעקה ואחרי חצי דקה נפלה רקטה על תחנת דלק, שהיית בדרך אליה. אם לא הייתי מקבל שיחת וידאו לא הייתי יודע מה היה קורה".

בהחלט מדובר בהתמודדות שלאחרים היא קיומית, במצבי החירום באזור, במיוחד לנוכח האיום של החמאס. אוליאל מסכם: "ההתמודדות לא קלה בימים האלה לא רק לנו, אלא לכל תושבי הדרום שליבי איתם ורק שנעבור את תקופה בשלום ונדע ימים שקטים".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך