אנשי חינוך והורים לילדים ובני נוער עסוקים בשאלת שיעורי הבית: כן או לא? הרבה או מעט? והאם בכלל יש בהם תועלת? מהי המטרה מאחורי שיעורי הבית? האם נועדו להשלים חומר שלא נלמד בכיתה? או שהמטרה היא תרגול החומר הנלמד? ומה עם שיעורי בית שמעוררים חשיבה עצמאית? מעודדים סקרנות וחקר?
לדברי דנית דברה – מנכ"לית עמותת שניר, הדואגת למתן הזדמנות שווה לחינוך בישראל אומרת: "רבים מאנשי החינוך בישראל נושאים עיניהם למדינות סקנדינביה, שבהן בוטלו שיעורי הבית ויחד עם זאת עם הישגים לימודיים גבוהים במיוחד. יחד עם זאת צריך לזכור, שתקציבי החינוך במדינות אלו גבוהים משלנו, מספר הילדים בכל כיתה קטן יותר והלמידה מתנהלת לרוב בקבוצות ולעיתים אף באופן פרטני".
לדבריה: "אנשי חינוך אלו ויחד עימם מנהלי עמותות העוסקים בחינוך, הורים לילדים בבתי ספר, מחנכים ועוד מאמינים שעיקר הלמידה צריכה להתקיים בבית הספר ויש לפתח שיטות הוראה, שמגיעות לכל ילד ומתאימות את אופן הלימוד לדרכי החשיבה הייחודיות לו. שעות אחר הצהריים טוב שיוקדשו לעידוד קריאה, שהרי השפה היא הבסיס לכל המקצועות, וכמובן לפיתוח מיומנויות חברתיות, ליציאה החוצה, לעיסוק בספורט ובפעילות קהילתית".
בעולם שלנו היום, חשוב לעודד את הילדים לחקור, לחשוב, לפתח את היצירתיות ולהתמקד בכל מה שיעלה את המוטיבציה של הילד ללמוד. ביטול שיעורי הבית הוא מבורך, כל עוד נבנות חלופות חינוכיות טובות בבתי הספר.
לדברי דנית דברה:
"דיוק ההוראה כך שתהיה מותאמת לילדים ותתקיים בקבוצות קטנות ובאווירה לימודית תומכת ומעודדת, אשר תחזק בקרב הילדים את התבנית של רצון – השקעה – הצלחה, שהיא כלי עבודה מצוין לחיים, הינה תכנית חינוכית שעמותות העוסקות בחינוך כבר החלו לעבוד על פיה".
עוד מסרה דברה: "עד שיוחלט על ביטול שיעורי הבית במוסדות החינוך, ניתן להפוך את הכנת שיעורי הבית לאטרקטיבית יותר במספר דרכים, לדוגמא: עשו שימוש בשיעורי הבית על מנת ללמד את הילדים תכנון זמן, סדר וארגון שהם מתנות לחיים. פתרו תשבצים עם הילדים בסופי שבוע ולמדו אותם בכל פעם מילה אחת חדשה. שלבו הרבה הנאה והומור בזמן הלמידה בבית, והפכו זמן זה לזמן איכות משותף ונעים שמצפים לו. ואל תשכחו לשתף את המורים היכן היה לילדכם אתגר, מה לא הובן ואיך נכון להם ללמוד".
