אלקנה פז (31) מאשדוד ועומר ענבר (31) מרבדים, הם דיג'יים מוכרים עם הרכב מוכר לא פחות בשם Karmatek music. עם ההרכב הזה הם הופיעו בפסטיבלים בספרד, טאייוואן, קוריאה והולנד. ניגנו מוזיקת דאנס אלקטרוני מסחרי והגיעו איתה לאחד המועדונים הגדולים באיביזה בשם "פריווילאג'". דיויד גואטה ניגן מהטראקים שלהם להמונים ועם זה לא מספיק, פז וענבר הופיעו בנוסף, אל מול עשרות אלפים, יום לפני פתיחת הפסטיבל העולמי טומורולנד והוחתמו בחברת Spinin records, שהיא חלק מחברת Sony music העולמית. החברה נחשבת לאחת מארבע חברות התקליטים הגדולות בעולם ולטענת השניים הם הרגישו בשיא: "ספינין רקורדס זה הטופ, זה לייבל אלקטרוני הכי חזק בעולם עם חשיפה של מיליונים".
זה אולי נשמע נוצץ ומרהיב אך לצמד קצת פחות, השניים למרות ההישגים המרשימים, החליטו לעזוב הכל ולפתוח בהרכב חדש בשם purplepill music, שעליו הם עובדים למעלה מארבעה חודשים.
את אחד מההישגים שהוא חלומו של כל דיג'יי, לנגן על בימת פסטיבל טומורולנד הם הגשימו. אומנם יום לפני שהחל הפסטיבל הגדול, כפסטיבל חימום, אבל מול עשרות אלפים של אנשים עם כבוד לרזומה. אך ככל הנראה שכבר אז החלו השאלות מצדם של פז וענבר, האם הכיוון הוא בז'אנר אותו הם ניגנו? כך הם מציגים: "בחוויה זה לא שונה מהרבה פסטיבלים שהיינו בהם.
זה היה אחלה ונחמד אבל אתה צריך לחיות ממשהו. אתה מנגן על הבמה הגדולה הזו ומחר מה? מתקשרים אלייך? בטומורולנד חווינו משבר, בסופו של יום יצאו ממנו דברים טובים, הצטרפנו שם להרכב וניסינו לבנות משהו חדש אבל זה לא צלח. היום אנחנו במחשבה בוגרת על החיים ומחפשים משהו שהוא נטו אנחנו".
שניהם מחוברים למוזיקה מגיל צעיר, אלקנה פז כיום נשוי ומצפה לילד מאשתו, מציג כי המוזיקה הייתה תמיד מרכיב חשוב בחייו. אבל עם כל האהבה למוזיקה לפעמים זה גם התנגש עם העולם הדתי שממנו הגיע, בטח לנער בגיל 16. הוא מסביר: "החיבור בין עולם המוזיקה והדת יצר עימותים עם ההורים. הם אמרו זה יעבור לו מתישהו והייתה מתיחות מסוימת, כי זה חיי הלילה, מועדונים ושעות מאוחרות. תפיסת עולמם בנושא הייתה שלילית עד שהם הבינו שעם הזמן זה מעבר לפאן".
עומר מצדו מציג גם כן חיבור בולט מגיל צעיר, אפילו מוקדם מאלקנה: "פעם לא היה יוטיוב וכל הדברים האלה, הייתי אוסף דיסקים. בגיל 13 היה לי חבר שגדול ממני בחמש שנים והוא היה סוג של דיג'יי, נצמדתי אליו, למדתי איך לאסוף את המוזיקה וזה התפתח. אני זוכר שאמרתי זה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי. כל פעם היה עוד שלב, התחלתי לחקור והבנתי שאני צריך ללמוד. עשיתי את זה אחרי הצבא, למדתי שלוש שנים במכללת BPM ובסלה סקול. בזמן הלימודים, אתה כל יום עוסק במוזיקה במשך 12 שעות ומשקיע באולפן".
על החיבור ביניהם כצמד, לפי התיאור, ככל הנראה הוא היה נועד לקרות, משום שבמשך השנים הם תמיד היו באותם המקומות והאירועים אך אף פעם לא הכירו לעומק. עד לרגע ההיכרות שנעשה מטעם חבר משותף: "התגייסנו באותו היום בבקו"ם, ליחידת שריון, לאותה החטיבה, אבל אנחנו לא מכירים מהצבא. תכלס הכרנו בפסטיבל באמסטרדם ב-2010 ושם התחילה החברות בינינו. לקראת 2014 החלטנו להקים את קרמאטק, ממוזיקה אלקטרונית ומוזיקת פופ דאנס והלכנו על זה".
על ההחלטה לשנות כיוון אחרי ההישגים המרשימים יחד, השניים מספרים: "בגיל 20 יש חלומות שאתה אומר אני רוצה להיות שם ולהופיע על הבמה הזו. אבל מוזיקה זו אומנות ואם זה לא בא מהלב חסר בזה משהו, זה תהליך. בפרויקט הקודם (בקרמאטק) פחות הסתכלנו על המוזיקה לטווח הארוך, להיות חתום בחברה גדולה זה כיף וזה חשיפה אבל בנו לנו תדמית שלא אהבנו, ואז אתה בא ואומר זה לא מתאים לי". אלקנה ועומרי ממשיכים ומסבירים: "איפשהו זה מבאס, אבל זה הגיע למצב שאנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים, אמרנו אנחנו לא אוהבים את המוזיקה וזה מצריך הרבה מאמץ והשקעה, אז לפחות שנשקיע במשהו שאנחנו מתחברים אליו".
לשאלה האם הם מרגישים שהם חזרו לנקודת ההתחלה ממקום מאוד מצליח, הם מתארים: "אנחנו לא מתחילים מאפס. מעבר לזה שהשתפרנו כמפיקים, עשינו טעויות בקרמטק והפקנו לקחים. היו אנשים שהבטיחו לנו דברים ודפקו אותנו. טסנו לספרד בעקבות הזמנה לנגן שם. הבטיחו לנו שלוש הופעות, טסנו עד לשם וכולן בוטלו, הווייב היה שלילי בזבזנו זמן וכסף וחיכינו שם חודש לאור מה שהבטיחו, עד שהחלטנו לעוף משם".
הרכב חדש, שם חדש …
ההחלטה להתחיל את הקו החדש עם שם חדש, חברי purplepill מתארים כי היא נבעה מכמה סיבות. אך העיקרית שביניהן, היא המעריצים ויש להם כמות מכובדת. הצמד בהרכב הקודם קרמטק מונים מעל 47 אלף לייקים וכ-15 אלף עוקבים באינסטגרם. הם מציגים כי מתוך הכבוד אליהם ואל העוקבים שצברו עם השנים, החליטו לשנות את כל החבילה: "החלטנו להחליף שם ל- purplepill בגלל המעריצים. אי אפשר לקחת ז'אנר אחר ולהמשיך עם אותו שם. זו מוזיקה אחרת לגמרי, ברגע שאנחנו באים עם שם חדש, אנחנו גם מספרים סיפור חדש שיחבר אותנו ליצירה. התחלנו משהו ניטרלי מדף חלק".
כששאלתי איך זה מרגיש להגיע למצב שבו הם בונים הרכב מחדש, למרות הניסיון הרב שיכול לעזור בתחום, עומר מספר: "אתה מגיע לנקודה שאתה אומר, זה מה שאני רוצה לעשות עוד עשר שנים? לעשות מוזיקה לפי מה שמכתיבים לי? נוצר מצב שהקהל מעצב אותנו ואנחנו רוצים לעצב את הקהל, אתה הולך לפי הלייבל (חברה) והתדמית שנוצרה לך, בהתאם למה שהחברה חושבת שהולך היום ומתאים כרגע".
אלקנה ממשיך: "זה נראה נוצץ סוני, וספינין רקורדס אבל בסוף יש תמיד את המבחן. אתה אומר אוקיי, מי המתחרים שלי? הכל עניין של מיתוג ומסחור. הרעיון הוא שבשביל להגיע במוזיקת הפופ והמיינסטרים לשלבים גבוהים, זה מצריך מיליונים של דולרים וקשה לשמר מומנטום כזה. אמרנו הרבה פעמים, אנחנו לא אוהבים את המוזיקה ואנחנו צריכים הרבה פעמים לטוס לפגישות ואחרי זה לשבת באולפן ולעבוד על חומרים, שבעצם לא כיף לנו לייצר אותם. אז החלטנו לעשות מה שאנחנו אוהבים ולבנות לעצמנו דרך משלנו שתהיה כדרך המשך. המטרה בפרויקט הזה היא שאנחנו נייצר את דעת הקהל".
עם ההחלטה הלא פשוטה הזו שגררה גם הרבה ביקורת מצד הסובבים אותם, השניים מתארים כי לאורך כל הדרך המטרה שעמדה מולם היא השינוי, הלב והאומנות. אלקנה ועומר לאורך כל הריאיון הציגו את הרצון המשותף עם התלהבות ותשוקה למוזיקה שהם יצרו בהרכב החדש. אז במה בעצם שונה ההרכב החדש purplepill מ- Karmatek? בהרכב החדש השניים עוסקים בסגנון שנקרא בשפה המקצועית מוזיקת פרוגרסיב, דיפ ואתנו גרוב, שהיא בעצם מז'אנר המוזיקה האלקטרונית, אך הפחות מיינסטרימית כיום. הם מצדם מציגים כי כיום יש להם יותר צבעוניות בסקאלה, ולמרות הקושי שבבנייה רואים גם יתרונות: "אנחנו יכולים היום לתת הופעה שהיא מאה אחוז חומרים שלנו. החלטנו ללכת עם האמת שלנו, היו כברות דרך יפות אבל אנחנו מאמינם בקו החדש, לא באנו לעולם הזה בשביל כסף וזוהר, אין כסף בעולם הזה, אתה בא כי אתה רוצה לייצר סיפור".
עומר מסביר: "אושר בא' יותר חשוב ממיליארד דולר בבנק". אלקנה ממשיך אותו: "להתחיל לכבוש יעדים עם המוזיקה שלנו מעבר לסיפוק הגדול זו ההגדרה שלנו לאיך להיות אומן. זה לתת את עצמך ואת המוזיקה שלך, הכל בשילוב מיתוג ושיווק שאנחנו מאמינים בו".
מה הלאה?
אז לגבי הדרך הלאה הם בפגישות ועם כמה הופעות סגורות ולא רק בישראל: "יש לנו הפקה שהיא מעין השקת ההרכב החדש, אירוע פרייבט בקיבוץ רבדים עם דיג'יי מפראג, סגרנו כמה הופעות בחיפה, וגם טורים (סיבובי הופעות) בפראג. בגלל ששינינו כיוון אנחנו עובדים קשה כדי להביא הופעות ומנסים להגיע ליחצנים שונים וחברות תקליטים".
כשהם נשאלו מה הם הכי מייחלים לעצמם בהמשך הדרך, אלקנה ועומר מציגים את החלום הגדול: "עוד חמש שנים אנחנו עם לייבל משלנו, אומנים שמתפתחים על במות גדולות עם בוקינג משלנו אבל עם הנישה שאותה בחרנו, כשאנחנו מאושרים מהיצירה שלנו והקהל איתנו. זה הסיפור, וזה מה שאנחנו רוצים לספר".