פעם קרא לי יו"ר מכבי יפו המיתולוגי יצחק אסא זכרו לברכה (כמה אני מתגעגע לחכמה שלו), אחד האנשים שהשפיעו עליי הכי הרבה בכל הקשור לכדורגל בישראל. הייתי עיתונאי צעיר (זה השלב שאומר ויפה. ואח"כ מוסיף היום אני רק יפה..בלה בלה בלה) בידיעות אחרונות וכשיצחק קורא, מתייצבים. הוא ביקש ממני לשבת לידו, בקולו הנעים, מיד לאחר שכתבתי משהו על מאמן שלא המשיך ביפו ולדעתי היה צריך להישאר. הוא אמר לו בדרכו הנעימה: "סידי, כך היה קורא לי…ומאז כולם ביפו נדבקו בשם הזה וכבר שכחתי שקוראים לי גם משה, "סידי, מאמן זה זמני, אגודה זה לנצח".
בדיוק. מאמן זה זמני. מאמן היום פה מחר שם. האגודה ומי שמנהל אותה זה לנצח. אני אגיד עכשיו משהו לא פופולארי. בעיניי לבעלים שמנהל אגודה או יו"ר, ושם את כספו או דואג לכסף, יש אמירה לא פחות מלמאמן. את זה אני אומר בעקבות העובדה שניר קלינגר כעס על יואב כץ שהחליט להביא לו על דעתו, שוער במקום ארנסטאס שטקוס, שחשבו שסיכם בהפועל באר שבע (שלוקחת את כל מי שזז מעל הממוצע בליגה). קלינגר כעס כי לדבריו הוא זה שיחלט מי יצטרף ומי לא. אז זהו שלא.
כן, זהו שלא. תגידו שאני מייצג פה את הכסף. אני לא. אני לא מייצג את הכסף, אבל אני בהחלט חושב שמי ששם מכספו ומי שנמצא באגודה לזמן רב ולא לתקופה לא ידועה, כמו מאמן, שמחר יכול לעבור ליריבה בלי להניד עפעף, חייב לקחת בחשבון את דעתו של הבעלים, היו"ר, של מי שעבורו זו הקבוצה שבה הוא מצידו יישאר לנצח (אלא אם כן קוראים לכם אלי טביב).
תגידו לי בלי פוזות. במקום העבודה שלכם אתם לא עושים חשבון לבוס? אז למה בכדורגל לא? כי המאמן הוא ההסמכות המקצועית? הצחקתם את כרטיס העבודה שלכם. כאילו אתם יכולים להחליט בלי הבוס שלכם. די נו על מי אתם עובדים? עליי (לאן שאתם הולכים חזרתי). אז כי זה כדורגל? צריך לתת סמכות למאמן, אבל להבהיר לו שיש דברים שהם מעל המאמן, שהם קשורים לקו של מועדון. אם הוא לא יתיישר, הוא יכול להיפרד…הרי בנינו לפעמים בהצעה מעט יותר גבוהה הוא כבר יכול לדבר עם בוס אחר…
כבר לא הבוסים
מה תגידו על זה? שלושת "הבוסים" הגדולים של הכדורגל מסי (ארגנטינה), רונאלדו (פורטוגל) וניימאר (ברזיל), כבר לא במונדיאל. מה זה מלמד? יש לזה תשובה אחת מאוד ברורה. הם גדולים, כי הקבוצות שלהם עושות אותם גדולים.
כן יקירותיי. מסי בברצלונה מוקף בשחקנים ברמה מאוד גבוהה, רונאלדו אותו דבר בריאל ונסגור סיפור זהה עם ניימאר בסן ז'רמן. שלושת ה"גדולים" בכדורגל, גדולים לא מעט בגלל החברים שלהם בקבוצה. בנבחרת אין להם שחקנים איתם הם משחקים כבר שנה שלמה ולכן הן די הוליכם לאיבוד. גם לא ברמה של מי שרץ לידם בליגה. בליגות בהן הם משחקים, אז מדובר בטובים שבטובים שמשחקים יחד ולפעמים לא מעט עבורם, והתוצאה היא שהם נחשבים לגדולים.
במונדיאל ראינו שהם עם כל הכבוד, לא משהו (מסי), בסדר (רנאלדן) ובסדר פלוס (ניימאר). אבל הם לא היו מצוינים, הם לא היו הכוכבים הגדולים כמו שהם בקבוצות שלהם. זה מלמד שהקבוצה הוא מעל לכל תמיד. איך היינו אומרים עוד מ"ילידם מיוחד" לפני המשחק: "כולם בעד אחד ואחד בעד כולם". פה זה פי שלושה…
בוסים לעצמם
אני מתנצל מאוד. כן מראש שלא תגידו שלא אמרתי מתנצל. אבל זו בעיניי כפיות טובה. כן, אני יודע שהכסף לצערי כיום הוא חזות הכל. אבל בכל זאת, לא הכל תמיד צריך להתחיל ולהסתיים בתדפיס של הבנק. ככה אני חושב. ולמה אני אומר את זה? כי לאחרונה עוד ועוד שחקנים של מכבי אשדוד/באר טוביה, עזבו לכסף אחר, מעט גדול יותר. אדם אריאל, ג'ארד לי, בעונה הנוכחית ובעונה שעברה זה היה יפתח זיו, ג'ק כהן והרשימה עוד ארוכה. אני מבין, אני לא ילד (הלוואי והייתי) ואני מזמן לא תמים שהצעה כספית גדולה יותר, מספיקה לטרוק. דלת וללכת..ובכל זאת.
קחו את כל השחקנים ששיחקו במכבי אשדוד/באר טוביה ועזבו. כולם היו או שחקנים צעירים שלא זכות לדקות משחק בשום קבוצה או שחקנים לקראת סוף הקריירה שלהם. בשני המקרים הם נתנו עונה גדולה באשדוד שנתנה להם במה ומיד אח"כ עזבו. תארו לכם ההפך שהקבוצה הייתה מחליטה לא להאריך להם את החוזה, לאחר עונה טובה. כולם כולל היו באים בטענות ובצדק, על כך שנתנו את כל כולם בעונה שעברה והנה לא נותנים להם להמשיך.
וההפך זה לא? מה עם הבמה שהם קיבלו? זה שווה את הכסף. אני יודע, אני יודע (תפסיקו להעיר לי) שאני מדבר עכשיו כאילו לא חי במציאות, אבל יש יחסי גומלין. יש הערכת תודה. לא רק הקבוצה צריכה לתת, לפעמים גם השחקן ואם מדובר בהפרש לא גדול, אז לפעמים לא עוזבים מקום טוב שנתן לכם מקום, כשלא רצו אתכם.
וכן אני לא אעזוב את טור הזה…גם אם יציעו לי יותר במקום אחר (טוב במקרה שלי לא יציעו, אבל בכל זאת…)…חוץ מזה נתנו לי פה במה….אז אני מנצל אותה ולא אותם…הבנתם את זה לי ואריאל?
וחכם סידי אומר: ״מי שטרקו בפניכם את הדלת …אל תשאירו אצלם את המפתח ללב״…
