הגיעה ללדת באסותא אשדוד וניצלה ממוות בגלל נמק בקיבה

בפעם הראשונה בישראל, ואחד מ-3 מקרים בכל הזמנים בעולם, נערך באסותא אשדוד ניתוח שבו נותחה אישה בהיריון בגלל נמק במעי הגס, מבלי שהיה צורך ליילד אותה
משה סידי | יום שישי - 29/06/18 - 8:45

ש' מאשדוד הגיעה עם כאבי בטן, חשבה שהיא עומדת ללדת, אבל גילתה שיש לה נמק והגילוי הזה הציל אותה ואת עוברה ממוות בטוח * ד"ר יוסי טובבין, מנהל מחלקת חדרי לידה ויולדות באסותא, שניהל ופיקח על הטיפול בש': "אם לא הייתה נעשית האבחנה, זה בהחלט יכול היה להסתיים במוות של האם והעובר".

נתחיל מהסוף. אם ש', בשנות השלושים לחייה, לא הייתה מגיעה לבית החולים אסותא אשדוד למה שהיא חשבה, כלידה מוקדמת, היא והעובר שלה לא היו בחיים. נקודה. למזלה של ש', אם לשישה, יש את בית החולים החדש אסותא באשדוד. אבחנה מהירה של מספר רופאים, יחד בראשתו ד"ר יוסי טובבין, מנהל חדרי לידה ויולדות באסותא אשדוד, גילתה שהיא סובלת מנמק במעי הגס, ולא מלידה מוקדמת ומנעו ממנה מוות בתוך זמן קצר. או במילים אחרות מוות גם מהעובר שלה. הסוף טוב. ש' נותחה וניצלה וגם כך התינוקת שנולדה.

ש' מרובע ג' באשדוד, הייתה בחודש השביעי בהריון שישי (יש לה 5 ילדים), לאחר 7 שנים שלא ילדה. היא סבלה כמה שנים מכאבים בבטן ובמעיים, ולא ידעה מה הסיבה וגם לא ייחסה לכך חשיבות והמשיכה את שגרת חייה. מבחינתה, היה מדובר בכאבי בטן שבאים וחולפים. למזלה היא הרתה. כך מסתבר.

כשהרתה היא חשה כחודשיים לפני הלידה, בשבוע ה-28, כאבים איומים בצורה דרסטית בבטנה. היא החליטה ללכת לרופא משפחה שהמליץ לה ללכת לרופא נשים. רופא הנשים ראה קצת צירים ושלח אותה מהר למיון יולדות באסותא אשדוד. עד כאן ש' הייתה בטוחה כי הולכים ליילד אותה בניתוח מהיר והיא תלד פגה. אבל במיון אסותא הבחינו כי מדובר במשהו אחר. אחר לגמרי.
לאחר כעשר שעות כשהיא נשארת להשגחה, ראו כי לא מתפתחת לידה. בשלב הזה החליטו להכניס לתמונה את ד"ר יוסי טובבין, שמספר בדיוק מה שקרה ואת השעות הקריטיות מבחינת ש', שבסיומן היא ניצלה. לא חסר היה שזה יגמר אחרת.

ד"ר טובבין: "מדובר באישה שהגיעה בהריון שישי, ושעברה ארבע לידות רגילות ו-2 בניתוח קיסרי. היא הגיעה לחדר לידה עם כאבי בטן חזקים. המחשבה היתה שהיא נכנסת ללדת בשבוע ה-28 ושישה ימים. אבל היו סימנים, חשדנו שלא מדובר בתהליך לידה מוקדמת. התרכזנו בבדיקות מיוחדות לגלות מה היא האבחנה האמיתית והצלחנו לעלות על הבעיה. עלינו על זה שיש לה חסימת מעיים על רקע של תסביב של המעי, מעין קשר של המעי, דבר מאוד נדיר. עשינו בדיקה שלא נעשית בתוך חדר לידה, אבל המערכת באסותא מאוד משוכללת והביאו את המערכת המיוחדת לבדיקה לתוך חדר לידה. ד"ר דלגדו עשה בדקיה אנדוסקופית (בדיקה פנים גופית בעזרת סיב אופטי), איבחן תמונה של חסימת מעי ונמק מסכן חיים ומסכן הריון".

מכאן ד"ר טובבין החל באופרציה של מספר רופאים, בצוותא עם פיקוח של פרופסור מוטי פנסקי, מנהל מערך נשים באסותא אשדוד (אחראי על מערך הנשים בבית החולים), שכל רגע ממנה היה קריטי לחייה של ש'. הוחלט לקחת אותה מיד לניתוח של פתיחת בטן. ניתוח כירורגי לא פשוט, בוודאי לאישה בהיריון מתקדם, שבוצע על ידי ד"ר אנדרי קידר.
בניתוח בוצעה כריתה של חלק מהמעי שהיה נגוע בנמק, ובמקביל הצליחו להימנע מניתוח קיסרי. דהיינו, עושים ניתוח על הסנטימטרים… המדובר במקרה תקדימי בישראל ונדיר בהיסטוריה של הרפואה העולמית אי פעם. אין מקרים רבים בספרות הרפואית שהיו דומים. בדרך כלל קודם כל מיילדים את העובר ואז זה מאפשר גישה למעי. במקרה הזה הצליחו לכרות את המעי בלי ליילד, הישג היסטורי רפואי. בספרות הרפואית מצאו 80 מקרים בכל העולם של תסביב של מעי בהיריון, אבל כמעט בכל המקרים האלה תוארה פעילות הוצאת העובר (דהיינו לידה), פרט 3 מקרים בספרות העולמית. בישראל זה לא היה מעולם. עכשיו יש, באסותא אשדוד.

א', בעלה של ש', אמר בהתרגשות: "ברוך השם שזה נס בפני עצמו בלי ליילד. היא ילדה בזמן, בשבוע ה-38, בת. אין משהו אחר מה להגיד, חוץ מנס והעזרה של הרופאים כמובן".

ד"ר טובבין, בפני עצמו הוא סיפר מדהים. הוא לא הגיע לאשדוד בכדי להתקדם בתפקיד כמו רופאים לא מעטים, אלא בכדי לתרום למקום ולהיות בין המקימים של מערך המיילדות באשדוד. הוא עבד 30 שנה באסף הרופא, ב-13 השנים האחרונות הוא ניהל את מחלקת חדרי לידה ויולדות באסף הרופא. "הגעתי לאשדוד לפני 10 חודשים. הייתי בין מקימי מערך מיילדות (חדרי לידה ומחלקת יולדות) באסותא. החלטתי לעזור לעיר אשדוד. זו הייתה הזדמנות חד פעמית עבורי".

עתה הוא כתב את כל מה שעבר על ש' ועל הניתוח המסובך של הסרת נמק בלי לידה, ומדובר בפרסום בקנה מידה עולמי, שיגרור תגובות רבות והכל התחיל מכאן, מאשדוד, מאסותא.
ד"ר טובבין: "הייחודיות של המקרה הזה היא האבחנה המהירה שדרשה מאיתנו גישה מולטידיספנרית של כמה מקצועות – מיילדים, גסטרואנטרולוגים, כירורגיים ואנשי היריון בסיכון, וכל זה למשוך אותה גם לאבחנה וגם לניתוח הכירורגי והכי חריג למשוך את ההיריון עוד 10 שבועות ולמנוע לידת פג קיצונית, שהייתה מסכנת את העובר".

הוא מוסיף על הסיכון שהיה טרם הניתוח: "אם לא הייתה נעשית האבחנה של המעי הנמקי, זה היה יוצר חור ונותר זיהום תוך בטני, שבהחלט היה עלול להסתיים במות העובר והיולדת. זה תקדימי במובן שזה מקרה מאוד נדיר ובזה שהצלחנו למשוך את ההיריון".

נחזור לש'. אחרי הניתוח היא עברה למחלקת היריון בסיכון בבית החולים, בהנהלתה של ד"ר אורטל נאמן, שם היא הייתה מאושפזת במשך מספר שבועות. אח"כ המשיכה במעקב בהעריון בסיכון ועד שבסופו של דבר היא ילדה בליגה רגילה, עם מיילדת… בשבוע ה-38, בת בריאה… ונכון, כשד"ר טובבבין, משגיח.