זהו סיפור של ערנות. סיפור על תינוקת בת 8 חודשים שרק ערנות אמה והצוות הרפואי באסותא אשדוד מנעו טרדגיה נוראית. ממש כך. ג' היא אם ל-3 בנות מרובע ו'. בת אחת בת ארבע, האמצעית בת שנתיים והקטנה בת 8 חודשים. היא שמה לב שהתינוקת בת ה-8 החודשים לא מרגישה טוב. ג' מספרת: "היא לא הרגישה טוב, לקחנו אותה לרופא אחד שאמר לנו שהכל בסדר. לא ויתרנו כי ראינו שהמצב שלה לא משתפר והיא עם חום ומשתעלת ואפילו צרודה מרוב השיעול והבכי. החלטנו לקחת אותה לרופא משפחה".
הפעם רופא המשפחה החליט שיש משהו לא כשורה והפנה את האם והפעוטה לבית החולים אסותא. האם מבחינתה חשבה שיטפלו בילדה, יתנו טיפול תרופתי או במקרה הקיצוני זריקה וישחררו אותם הביתה. אבל מה שקרה מרגע הגעתה לאסותא, היה כמו בתסריט של סרט אימה מבחינת ג' והבת שלה. תסריט שאח"כ היא הבינה, שאם הייתה מחכה ולו שעה, הייתה חוזרת הביתה בלי הילדה כי היא לא הייתה נותרת בחיים. עד כדי כך מפחיד.
ג': "הרופא שלח אותנו למיון ילדים באסותא. הגענו למיון ושם קיבלה אותנו האחות. היא הסתכלה על הילדה ומהר דרשה שיראה אותנו רופא. הגיע רופא שבדק אותה ומיד הזעיק רופאים רבים וכולם היו מסביב הילדה. לא הבנתי מה קרה, אבל הבנתי שמשהו לא טוב קורה. הגיע רופא אוזן וגרון, רופא עיניים ואפילו הגיעה רופאה מטיפול נמרץ ילדים. אח"כ הסתבר לי שזו מנהלת הטיפול הנמרץ לילדים, שאמרה שיש להפנות אותה מיד לטיפול נמרץ".
ד"ר נועה רוזנפלד, מנהלת הטיפול הנמרץ, שהגיעה בעצמה לאבחן את התינוקת, מתארת את מה שהיה: "הפעוטה סבלה מזיהום בכניסה לדרכי האוויר שנגרם בגלל חיידק. הייתה לה חסימה שבגללה היא הייתה בסכנה מיידית לדרכי הנשימה העליונות. היא סבלה מבצקת בכניסה לדרכי הנשימה. אם היא לא הייתה מגיעה במיידי היא הייתה בסכנת מוות".
בטיפול נמרץ ילדים, הבינו שכל רגע הוא יקר מבחינת הפעוטה. מרוב שהבצקת בדרכי הנשימה הייתה כל כך בשלב מתקדם כי החיידק כבר היה פעיל זמן רב, לא הצליחו להכניס לה צינור בגודל מתאים לילדה בגילה לוושט, לאפשר לה תהליך חימצון (קבלת חמצן) והכניסו צינור שמשתמשים לפג.
אם זה לא הספיק, זיהו שיש לה גם דלקת ריאות חריפה כי החיידק פגע לה גם בריאות. ד"ר רוזנפלד: "היא הייתה כמה וכמה ימים בסכנת חיים. למזלנו לאט לאט היא השתפרה. זה היה מהלך מאוד דרמטי. הייתה פגיעה רב מערכתית, הריאות לא עבדו, הלב לא עבד כמו שצריך, לא היה חסר הרבה שהיא לא תחיה".
לאחר עשרה ימים בטיפול נמרץ ילדים, החל השיפור במצבה. כל אותה העת הייתה התינוקת מורדמת ומונשמת וכולם התפללו למענה. מה שהתחיל בשיעול טורדני הסתבר כפסע בין חיים למוות. הטיפול והתפילה עזרו והילדה חזרה לעצמה בהדרגה, עד ששוחררה לביתה.
ג' מלאת תודה לצוות באסותא: "הם היו שליחים טובים שהצילו את הילדה. יש להם בבית החולים את כל הצוות וכל מה שצריך להציל חיים. טיפלו בה והצילו אותה".
לג' יש גם מוסר השכל מהאירוע הטראומתי שעברה עם בתה הפעוטה: "עדיף ללכת לרופא ולהתבדות מאשר לחכות. אם יש חולי לילד חייבים לרוץ לבדוק מה קורה. הגעתי לשם, במצב של פיקוח נפש. החיידק גרם למחלה קשה בקנה הנשימה לילדה שלי והצילו לי אותה. אם לא הייתי מגיעה בתוך כמה שעות, מה זה כמה שעות, בתוך שעה, היית מאבדת את הילדה, היא הייתה מתה".
ד"ר רוזנפלד מסבירה איך מזהים מצב שבו ילד במצוקה נשימתית קשה: "אם הילד לא מצליח לבלוע כמו שצריך, שוכב עם הראש אחורה, עושה רעשים מטרידים בזמן נשימה, אלה מקרי קיצון. ילד שהוא במצוקה מאוד קשה נשימתית, חייבים מיד להגיע לבית החולים".
