ירון אטיאס: "אני מוכן ללכת לכלא למען הילדים שלי"

ירון אטיאס מאשדוד הוא אחד האנשים הבודדים שבית הדין הרבני התיר לעשות לו שיימינג, בגלל שאינו מסכים על פי בית הדין לתת גט לאשתו מזל דדון-אטיאס מזה שנתיים. מזל, שאף היא תושבת העיר בעברה, טוענת מנגד כי הוא "ממלא את חייו בפעילות וכולא אותי". ירון טוען מנגד: "מוכן לתת גט, אבל רוצה משמורת מלאה על הילדים"
משה סידי | יום שבת - 19/05/18 - 10:33

גירושין הם אף פעם לא דבר טוב. לא להורים ובוודאי לא לילדים. אבל המקרה הבא של הליך גירושין של שני תושבי אשדוד, אחת מהן לשעבר, הפך לנושא לדיון בכל הארץ. בצעד נדיר, בית הדין הרבני האזורי בחיפה התיר לפרסם את שמו, תמונתו, מקום מגוריו ופרטים אישיים נוספים של ירון אטיאס, תושב אשדוד, שכבר שנתיים אינו מסכים על פי בית הדין, לתת גט לאשתו, מזל דדון אטיאס, ובכך כולא אותה בנישואיהם הכושלים.

הדיינים הורו שלא להושיב את אטיאס הסרבן בבית הכנסת, לא להעלותו לתורה, לא לאפשר לו לומר קדיש, לא לתת לו לעבור לפני התיבה, לא לחלוק לו כבוד כלל ובאופן כללי המליץ לציבור "להתרחק מעליו ככל האפשר". בנוסף, השתמש בית הדין בסמכויותיו כערכאה שיפוטית רשמית במדינה, והטיל עליו סנקציות חמורות נוספות: אטיאס לא יוכל לצאת מהארץ, לקבל ו/או להחזיק ו/או לחדש רישיון נהיגה, לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין, או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין. כן נמנע ממנו לפתוח או להחזיק חשבון בנק, או למשוך שיקים מחשבון בנק, כאילו היה "לקוח מוגבל מיוחד".

מבלי לקחת צד, הרי ברור ששני המעורבים, האב ירון ואשתו כרגע, או נכון יותר פרודתו בשנתיים האחרונות מאז החל ההליך ביניהם, רואים עצמם כצד הנפגע. עיתון "המגזין" ערך ראיון עם ירון אטיאס, בכדי לראות מה קורה עם אדם שבית הדין עושה לו שיימינג. כמובן שנביא כאן גם את דברי האישה.

ירון, מה עובר עליך בימים אלה?

"כל המדינה ראתה ושמעה את הסיפור שלי, עשו לי שיימינג. נניח ואני צודק בעניין הזה, האם אפשר לבטל את השיימינג? אבל אני למען הילדים שלי מוכן להיכנס אפילו לכלא. אני מוכן מחר לתת לה גט, אבל אני רוצה משמורת מלאה על הילדים שלי".
ירון מתמודד בימים אלה עם עוד איום של כניסה לכלא. הוא כבר היה עצור 12 פעמים לאחר שהוגשו תלונות שונות מצד אשתו. מבחינתו אין בתלונות האלה לכאורה דבר. אבל הפעם הוא עלול להיכנס בגלל הסירוב שלו לתת גט.

למה לא תתן גט ותגמור עם זה?

"אני מוכן להתגרש, אבל תאפשרו לי להיות הורה שווה לילדים שלי. ציפיתי שבית הדין הרבני יהיה אכפת לו, אבל זה לא קרה. תבין, אנחנו עדיין לא סיימנו להגיע להסכם גירושין. אנחנו רק בתהליך ויש מזונות זמניים והסדרי ראייה זמניים, אז איך אפשר לקבוע גט? נגיע להסדר קבוע, אקבל משמורת מלאה ואז אתגרש. כל בנאדם אחר היה מרים ידיים ונותן את השליטה על חיי הילדים שלי וחיי בצורה זו. אני לא, אין לי עתיד. כל מה שבניתי נהרס ולא באשמתי".

ירון ומזל חיו 7 שנים באשדוד מאז נישאו, אח"כ החליטו לעבור לגור בישוב מורשת בצפון. מזל עבדה, ירון לא מצא עבודה ולדבריו היה זה שטיפל בילדים ב-3 השנים שלפני הליך הגירושין. לדבריו הניתוק הזה לפתע שינה את חייו. ירון: "אומנם היא עבדה, אבל אני טיפלתי בילדים והעברתי 5000 שקלים בכל חודש מהוריי. עכשיו אני מורחק מהילדים. אני לא מוכן לוותר על הילדים שלי, גם לי מגיעה אבהות. לא רוצה לראותם פעם בשבוע וכל שבת שנייה".

למזל דדון-אטיאס, פרודתו, כמובן גרסה אחרת לגמרי. מבחינתה ירון כולא אותה כבר שנתיים ולא מאפשר לה לחיות. בפוסט שכתבה בפייסבוק טענה מבחינתה: "לא אכתוב פה על השנים שלנו יחד והגורמים שהובילו לפירוד הזה. גם לא אכתוב פה על ההתמודדות היומיומית שלי בתוך המסע הזה לחופש. אך מזה שנתיים אני נאבקת לצאת ממערכת הנישואין שלי, נאבקת על החופש שלי, וישנו אדם אחד שמונע ממני את החופש הזה. האיש הזה, ירון אטיאס, שתעודת הנישואין עומדת ביני לבינו, מסרב בעקשנות לתת לי גט. הוא מקיים חיים חברתיים מלאים ועשירים, ממלא את חייו בפעילויות שונות, בעוד הוא באלימות רבה כולא את חיי יום אחרי יום".

ירון עצמו לא שתק ומיד פרסם יום אחריה פוסט בפייסבוק בתמונה עם ילדיו: "מה אדם מוכן לעשות למען ילדיו? לתת להם את כל העולם. אני מוכן אפילו לוותר על החופש שלי למענם. אל תטעו, אינני סרבן גט. למעשה הסכמתי גם אתמול לתת גט לאשתי מזל אטיאס, אלא שהיא מבקשת להמשיך ולשלוט בי גם לאחר הגירושין בעקשנותה לשלול ממני את זכות האבהות על ילדיי. מזה קרוב לשנתיים שאשתי בחרה להרוס את חיי, ולהרחיק אותי מילדיי. חיי הפכו לגיהינום, כיוון שאיננה מסוגלת להבין שהחופש שלה, לא כולל הרחקה של אביהם מחייהם.

בשיתוף פעולה מחריד ומפלה של רשויות הרווחה והחוק היא הגישה נגדי תלונות שווא (23 תלונות, שנסגרו כולן, פרט לאחת שתיסגר בהקדם), הרחיקה אותי מהיישוב בו התגוררנו, ומהזכות לגדל את ילדינו, לחנכם ולהיות שותף בעולמם. במשך שנים הייתי עקר הבית וההורה המרכזי בחיי הילדים שלנו, תוך עיכוב התקדמותי המקצועית לטובת הקריירה שלה. הייתי ההורה הכי מסור לילדים שלי, הם עבורי כל העולם כולו. אולם הרשויות קבעו שטובת הילדים להתגורר עם אמם, אפילו אם הילדים מבקשים אחרת כי היא אישה ואני גבר. כפי שהצהרתי בדיון האחרון, אינני חפץ בגירושין, אבל אני מוכן בצער בכל רגע להשלים את הליך הגירושין ולתת לה את כל מבוקשה, לרבות גט כשר, לו רק תאפשר לי את הזכות הבסיסית ביותר לכל אדם והורה, הסכמה לביטול הרחקתי ומשמורת והורות משותפת על ילדינו. אשתי ובית הדין דחו את הצעתי ההוגנת והאנושית, לא הקשיבו לתחינה שלי, וקבעו שחיי אבות בישראל יכולים להיות הפקר וטובת הילדים איננה שיקול חשוב".
ירון אמר לנו לסיום: "נמאס, ברור שנמאס. הילדים שלי הם בני 6-7-10. מה הם אשמים במצב הזה? הם חסרי ישע, חרב עליהם עולמם. בשנייה שנגיע להסדרי ראייה ואהיה גם אני אבא כמו שהיא אמא, הסיפור ייגמר".

אולי גם זה יעניין אותך

X