ביום שלישי האחרון הגיעו רבים מתושבי אשדוד ומחוצה לה, וכן נציגים ועובדים רבים בגופים השונים בעיר, להרכין ראש וללוות את מישל סרוסי ז"ל בדרכו האחרונה. מישל הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. סרוסי ז"ל היה אחת מהדמויות הבולטות והאהובות בעיר, הוא היה מעובדי הנמל הראשונים ועסק בפעילות ציבורית נרחבת בתחומים שונים, אשר בחלקה הרב אף הייתה התנדבותית. שמו עלה לכותרות פעמים רבות כאחד הנציגים הבולטים במאבק הציבורי להקמת בית החולים באשדוד.
בין תפקידיו הבולטים, סרוסי כיהן כיו"ר ועד ציוד מכני בנמל אשדוד, סגן יו"ר מרחב אשדוד בהסתדרות ומרכז הספורט של אגודת הפועל, אחד מפעיליה המרכזיים של מפלגת העבודה ומראשי המפלגה באשדוד. בשנים האחרונות כיהן כיו"ר ועד רובע ט"ו, ובמשך שנים עמל להקמת בית כנסת ברובע, ואף גייס תרומות רבות לשם כך. עד להקמת בית הכנסת החדש, דאג מישל לתחזק את בית הכנסת הזמני שהקים בקרוואן בשטחו של ביה"ס יצחק רבין. בני משפחתו ובאי בית הכנסת מספרים כי היה פותח בכל בוקר בשעה 5:30 את בית הכנסת כדי לקבל את פניהם של ראשוני המתפללים. עם פתיחת בית הכנסת, נקבע שמו "מייסדי החצר", אך למתפללים ולתושבי העיר הוא היה ידוע יותר בשם "בית הכנסת של מישל סרוסי". כמה חודשים לאחר תחילת בניית בית הכנסת, החלה המחלה לתת את אותותיה. סרוסי אושפז מספר פעמים, ובפעם האחרונה שאושפז כבר היה ברור כי זהו האשפוז האחרון. רבים התפללו להחלמתו וייחלו לנס, אך המאבק הזה, שלא כמו במאבקיו הציבוריים, היה בלתי אפשרי עבור סרוסי, וכאמור, בבוקר יום שלישי האחרון, נפטר והוא בן 76 במותו.
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שהגיע לחלוק לו כבוד אחרון, ספד לו בכאב וסיפר על חברות רבת השנים עם מישל ועל עשייתו החברתית הרבה ובפרט על מי שהפך לסמל המאבק להקמת בית החולים באשדוד. "מישל אהב את העיר ולחם עבורה בכל חזית. היה אחד מחלוצי המאבק להקמת בית החולים, מאבק בו ליווה אותי אישית וממנו שאבתי את רוח הלחימה למען מטרה מוצדקת". עוד הוסיף לסרי ואמר: "אשדוד חייבת לו הכרת תודה". ונפרד מסרוסי במילים: "הוא יחסר לי אישית מאוד".
חיים שייב: "מישל ידע לייצר יש מאין"
יו"ר ההסתדרות במרחב דרום, חיים שייב, ספד אף הוא לסרוסי, ופתח את דבריו כשציין שלראשונה בחייו הוא מלווה חבר קרוב למנוחת עולמים. שייב סיפר כי מישל היה לא רק חבר, כי אם שותף לדרך, וכי הוא למד ממנו רבות. עוד סיפר שייב על פועלו הרב של סרוסי למען עובדי נמל אשדוד, על היותו מי שהקים את הליגה למקומות עבודה, על עשייתו הציבורית הנרחבת ועוד. "מישל ידע לייצר יש מאין וידו נטויה עמוק בעשיה הציבורית באשדוד", אמר. שייב סיפר על ביקורו האחרון אצל מישל בביה"ח: "ימים ספורים קודם לכן פגשתי את אותו מישל, חד, ערני, רציונלי, חייכן ובעיקר מאמין".
מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני הודה למישל על שליווה אותו עוד מימיו במשמרת הצעירה, והאמין בו עד לבחירתו כמזכ"ל המפלגה. "לאורך השנים אדם זוכה להכיר אנשים טובים וטובים פחות", אמר חרמוני. "חלקם נעלמים וחלקם ממשיכים ללוות אותו עשרות שנים. מכל האנשים שאני הכרתי, מישל היה הטוב שבטובים. הוא היה מראשי המפלגה באשדוד ואיש תנועת העבודה בכל רמ"ח אבריו, מזכיר הסניף לשעבר, מנהיג עובדים ושליח ציבור. מילותיו סיפרו את ערכי מפלגת העבודה, ומעשיו חיזקו זאת הלכה למעשה. מפלגת העבודה הנה מפלגה שורשית הפועלת לאורך דורות, בדיוק בזכות אנשים כמו מישל סרוסי, הפועלים ללא תנאי מכוח האמונה, הערכים ואהבת ישראל. זכינו להכיר ולצפות באדם שכולו טוב ועשייה, אדם שהיה טבוע במפלגה והמפלגה הייתה טבועה בו. מישל, וזאת גם חשוב לדעת, היה דמות שתמיד פרגנה וקידמה את הדור הצעיר במפלגה".
עוד הוסיף חרמוני ואמר: "בפן האישי, לעולם לא אשכח כיצד עודד אותי והאמין בי לאורך שנים עוד בפעילותי במשמרת הצעירה, ועד לבחירתי לתפקיד המזכ"ל של המפלגה שנעשתה גם כן הודות לתמיכתו והתגייסותו בימים לא פשוטים עבורו כלל ועיקר".
ממפלגת העבודה נמסר: "מפלגת העבודה מבכה את לכתו של מישל סרוסי ז"ל, מפעיליה המרכזיים ומראשי המפלגה באשדוד. מישל היה במשך שנים אחד האנשים המוכרים והמוערכים ביותר במסדרונות מפלגת העבודה. הוא היה מראשי המפלגה באשדוד, מזכיר הסניף לשעבר, מנהיג עובדים ושליח ציבור במלוא מובן המילה. היה שלום חבר יקר. דמותך חקוקה לעד בבית מפלגת העבודה ובלבבות מנהיגיה וחבריה. – משפחת 'העבודה' כולה מבכה את לכתך."
אורלי, בתו של סרוסי ספדה לאביה בגרון חנוק: "היינו גאים בך וגאים לציין בפני אנשים שאנחנו הילדים שלך. ועכשיו, כשאנו שומעים על כל העשייה שלך, על מה שידענו ועל עוד עשייה רבה שאפילו לא ידענו עליה, אנו גאים בך יותר".
כאמור, סרוסי פעל רבות להקמת בית הכנסת החדש וצער רב שרר בקרב כולם על כי לא זכה לראות את השלמתו. אמיר גז, מתפלל בבית הכנסת עוד מימיו הראשונים בקרוואן, וחברו של מישל, ספד לו בכאב ואמר: "השארת לנו ירושה וצוואה. הורשת לנו מבנה בן שלוש קומות מלא בחדרים ללימוד תורה ולבני תורה, ובצוואתך השארת לנו להשלים את בניית בית הכנסת". עוד סיפר גז: "מישל היה איש פשוט וצנוע. הוא חסך שקל לשקל כדי להשלים את בניית בית הכנסת, ואנו נעשה כל שביכולתנו על מנת שביום השנה לזכרו אי"ה, נעשה חנוכת בית לבית הכנסת". יהי זכרו ברוך.
