"אני זוכר אותה, אני זוכר אותה מהמכולת, אני זוכר אותה, אני זוכר אותה קונה שם סולת…". שיר על איש, אישה ומכולת. שיר פשוט ויפה של להקת כוורת. לכו תדעו שבימינו זה יקבל משמעות אחרת. משמעות הרת גורל, מכולת שיכולה להפיל את הממשלה… לא איראן, לא בעיות הכלכלה, לא בעיות הדיור, מכולת. לקרוא ולא להאמין.
רגע, אל תתבלבלו, אני לא מזלזל בדת. אני אדם מסורתי, אפילו מקפיד בכשרות. נשבע בכל קדוש שתבחרו. ככה אני מהבית (מתזמן שעות בין בשר לחלב. משה תזמן 6 שעות בין העוף למילקי…). אבל בחייאת, תשאירו לי את המכולת פתוחה בשבת. ככה אני רגיל. מה יהיה מחר? תסגרו לי את הטלוויזיה? את הכדורגל? באמת, די. דת זה עניין של בחירה, מתי יבינו את זה? אני לא הולך עם הראש בקיר ובטח לא דווקא. כמו לדוגמא, מכולת בבית שמש שלא תפתח בשבת. הרוב דתי וזה חשוב להם. אבל נניח ביפו, מה הקשר? למה לסגור ביפו או תל אביב או כל מקום אחר בלי רוב דתי, את המכולת? איך אומרים, איש איש באמונתו יחיה. או במקרה הזה במכולתו. הציבור הדתי ומי שאינם דתיים (לא אוהב את המילה חילוני, כי חול הוא ההפך מקודש, ואפשר לעסוק בקודש גם אם אתה לא דתי. השאלה היא מה זה קודש. בעיניי קודש זה ואהבת לרעך כמוך. כל רעיי). יחד. יש דבר כזה יחד. בלי להיות ציני.
אבל זה עוד איכשהו פחות הכעיס אותי. מה שהעלה לי את הדם במהירות של נהג "נסאקר" באירופה (סטייל אלון דאי מאשדוד, אלוף אירופה במרוצים…), זו העובדה שבגלל זה רצו לפרק ממשלה. אם חוק המרכולים (יאללה מרכולים, תגידו מכולת) יעבור או לא. אני לא נכנס לעניין אם עבר או לא, זה פחות מעניין אותי, מעניין אותי העיקרון. רצו להפיל ממשלה וללכת לבחירות? על זה? תגידו מה אתם, נבחרי העם או נבחרי מגזר?
זוג צעיר ושאינו צעיר לא יכול לקנות דירה. השכרת דירה עולה בגובה משכורת מינימום. יוקר המחייה בישראל מהגבוהים במדינות האו.אי. סי. די (נשבע לכם אין קשר למ.ש.ה סי.די), איראן על הגדרות בסוריה, לבנון, עזה, המצב בכבישים הוא קטסטרופאלי (הכוונה לתאונות, דווקא שר התחבורה עושה עבודה) וזה בסדר. זה לא מפריע לאיש. מה כן מפריע? המכולת. אם היא תהיה פתוחה בשבת או לא.
שבת הוא יום מנוחה, אין לי ספק. אבל המדינה היא מדינה אזרחית. החוקים צריכים להיות חוקים אזרחיים. אני רוצה לשבת בבית (ראשי התיבות של שב"ת – שב בבית תנוח). אשב, ארצה לצאת, אצא. ההפך, דווקא בשבוע המטורף הזה שאנו רק עבודה, עבודה, עבודה, מתאים לי ולשכמותי לצאת בשבת. מתאים לי להיכנס למרכול לקנות לי משהו טעים. למה? ככה. כי לא הספקתי בשישי. בעצם למה אני מסביר. סתם כי בא לי.
ולמה לעצור במכולות. מחר שלא ייפתחו בתי הקולנוע בשבת, מרכזי הקניות שבחלקם פתוחים ובואו נמשיך, עוד חס וחלילה תיקחו לי את הכדורגל. בואו בשבת נשב בבית, נגיף את התריסים ונוציא את האף רק כשנראה 3 כוכבים ויש הבדלה. הגזמתי? נכון הגזמתי, אבל גם מי שרוצה לעצור הכל הגזים.
מצד שני, אני מוכן לעמוד על הכביש בבני ברק, או במקומות עם רוב דתי או חרדי ולצעוק "שאבס". נשבע לכם. כמו שזכותי לעשות כרצוני בשבת, כך זכותם לא לעשות כלום בשבת, בוודאי במקומות בהם הם גרים. הייתי מרחיק לכת ומונע נסיעת רכבים בשכונות חרדיות, למרות שזה כבר קורה. בהחלט לכבד את המרחב הציבורי של האוכלוסייה הדתית או החרדית. אבל לא בכח.
ובכלל אני טוען בגילי המופלג, שדבר אחד שמשיגים בנועם, בהבנה, בלי איומים, שווה אלף דברים שהושגו במריבה ובכח. ישבו נציגי הציבור, נניח במקום הזה שנקרא "כנסת ישראל" וינסו למצוא משהו שמקובל על כולם. תנסו. בלי איומים. יש גיל שאיומים כבר לא עובדים עלינו, רק שתדעו. וחוץ מזה, ישראל מוקפת איומים מכל עבר, אז עוד איום מבפנים על פירוק ממשלה לא ישנה לנו. אם נהיה קצת רציניים. שבו (תאכלו בורקס, לא על קיבה ריקה), תקבלו איזה סעיף שישמור על סטאטוס קוו ועם ישראל חי. גם בשבת.
איך נגמר השיר של כוורת שאיתו התחלתי: "מה היית עושה אם נולדת שנה לפני שהמציאו את המכולת". או "סגרו" את המכולת אם נדייק במקרה הזה. שבת שלום. זה משפט טוב לסיום. לכולם….
