האם הבן של יוסף ופריחה עמאר ז"ל, שהיו מוכרים ללא מעט אשדודים ותיקים, ימונה לשופט בית משפט העליון? יש סיכוי סביר מאוד שכן. עו"ד ציון אמיר (62), שצמח וגדל באשדוד, מסומן כאחד המועמדים המרכזיים לרשת את מקומו של השופט יורם דנציגר, שמסיים את תפקידו בבית משפט העליון בעוד כשלושה חודשים.
אם אכן כך יהיה, לראשונה בתולדות המדינה ימונה סנגור פלילי מהשוק הפרטי לשופט בבית המשפט העליון. בעיתון "גלובוס" פרסמו ביום שלישי האחרון כי אל רשימת המועמדים הסופית להתמנות לשיפוט בעליון במקום השופט יורם דנציגר, נוספו לאחרונה שמותיהם של שני סנגורים מוכרים ומוערכים: עו"ד ציון אמיר ועו"ד נתי שמחוני.
הוועדה לבחירת שופטים תתכנס לצורך הבחירה ב-22 בפברואר ובמידת הצורך שוב בתחילת חודש מארס. כמו תמיד, כדי להגיע להסכמה באשר למועמד שייבחר לשיפוט בעליון, יצטרכו נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, שרת המשפטים איילת שקד, ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בן בריתה של שקד, להגיע להסכמות ולהתפשרויות. עם זאת, ישנה החלטה עקרונית שמוסכמת על שקד, חיות, ונוה, למנות עו"ד מהשוק הפרטי לבית המשפט העליון במקום דנציגר. עד היום דובר על עורכי דין שעוסקים במשפט מסחרי או מיסוי, ועכשיו לראשונה, כאמור, נכנסו לישורת הסופית של המרוץ גם הסנגורים אמיר ושמחוני. נזכיר כי דנציגר החליט לפרוש משיפוט בחודש פברואר הקרוב בגיל 64 מסיבות אישיות. טרם מינויו לעליון בנובמבר 2007, עמד דנציגר משך שנים בראש משרד עורכי דין פרטי. כעת מחפשים בוועדה לבחירת שופטים מועמד מהשוק הפרטי, "דמוי דנציגר", שהקדנציה שלו בעליון נחשבת מוצלחת.
"עורך דין פלילי טוב הוא כמו רופא טוב", הסביר בעבר עו"ד ציון אמיר, מי שייצג שורה של נאשמים בתיקים תקשורתיים, ובראשם כמובן הנשיא לשעבר משה קצב, שהורשע באונס. "כמו שרופא מטפל בחולה שלפניו בלי שום זיקה למוצאו, דעותיו או מידת רשעותו, ככה נוהג עורך דין. רופא יטפל במחבל שעכשיו ביצע פיגוע, ועורך דין ייצג לקוח שמואשם בפשע בלי קשר לדעה אישית לגביו". עו"ד אמיר הסביר בעבר שתפקידו של עורך דין פלילי הוא לייצג גם את הלקוחות שעומדים לדין בגין עבירות חמורות שמעוררות לעתים התקוממות גדולה. "אתה מקבל עליך את התפקיד בלי קשר לאשמתו או לחפותו של אדם, אלא מתוך תפיסה שאומרת שאסור לשפוט שום אדם מתוך שרירות לב בלבד, אלא חובה לוודא שהוא זוכה לייצוג משפטי מקצועי וראוי".
עם כל הכבוד ללקוחות המפורסמים שלו, ובראשם דודו טופז ונשיא המדינה לשעבר משה קצב, הפך ציון אמיר בעצמו לדמות מתוקשרת במיוחד. נדמה כי מאז פנה אליו הנשיא לשעבר וביקש ממנו לקחת על עצמו את אחד התיקים המסובכים והרגישים שידעה מדינת ישראל, שודרג מעמדו בקרב הקהילה המשפטית והציבור בכלל, והוא הפך לפרצוף מוכר במיוחד מעל דפי העיתונים ועל מסכי הטלוויזיה.
כמו בכל סיפור סינדרלה, פרקליט הצמרת המצליח והכריזמטי, שנחשב גם לאחד הגברים הפנויים המבוקשים, נולד בשנת 1955 במעברה בירושלים, בן ליוסף ופריחה עמאר אשר עלו לישראל מקזבלנקה. את רוב ילדותו העביר בשדרות, וכשהיה בן 12 עבר עם משפחתו לאשדוד בעקבות מות האח שמעון עמר ז"ל. ציון התחנך בכפר הנוער הדתי גבעת וושינגטון.
כשמלאו לו 16 שנים החליף את שם משפחתו לאמיר. על כך אמר בעבר: "גדלנו בסביבה שרצתה להתערות בחברה הישראלית החדשה המתהווה. זה תהליך שבמובן מסוים האליטה האשכנזית כפתה אותו". מאז, אגב, שקל לא פעם לשוב לשמו המקורי, אך הוא עדיין חושש שיראו בכך התרסה. "אין לי רצון להוציא את השד העדתי מהבקבוק", הסביר.
כילד קרא אמיר ספרים רבים, בין היתר, סיפורי בלשים של אגאתה כריסטי, ונהג לצפות בסדרה פרי מייסון, על עורך הדין הפותר תעלומות בלשיות. אלו הן כמה מהסיבות שהניעו אותו ללמוד משפטים. "המקצועות הטכניים, כמו הנדסה, מעולם לא עניינו אותי, האוריינטציה שלי תמיד הייתה חברתית".
חלום הילדות שלו, להיות עורך דין שפותר תעלומות בלשיות, הוא חלק מן הסיבה שבעטיה נרשם כאמור ללימודי משפטים בבר אילן.
אומנם אין הרבה עורכי דין המככבים כמוהו במדורי הרכילות, אך אמיר מתעקש שהוא מתעב את המדורים הללו, ובכלל את הכיוונים שאליהם נוטה החברה הישראלית בעידן "האח הגדול". "אני לא אוהב את ההוויה התל-אביבית ואת מה שהיא מסמלת", הוא אמר בעבר. "שורשיי מצויים במקום אחר. אני לא אוהב את החומריות, שמדגישה את הדברים הכי שטחיים. אנחנו כל הזמן עסוקים בדירוגים ובמדידות – מדד היופי, העושר והכסף".
זמן קצר לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין, החל אמיר לייצג בתיקי רצח. ב-1984 זכה לחשיפה התקשורתית המשמעותית הראשונה כשייצג חברים ב"כנופיית ליפתא", חבורת קיצוניים דתיים מעורערים בנפשם שכמעט הצליחה לפוצץ את כיפת הסלע. בהמשך נישא לגליה, בתו של חבר הכנסת אריאל וינשטיין מהליכוד. לאחר 13 שנים ושלושה ילדים (ירדן, מאי ואריאל), התגרשו. הילדים הם חלק משמעותי בחייו של אמיר. הוא זמין עבורם 24 שעות ביממה ובגללם נאלץ לא פעם לדחות דיונים. "אם פעם לא הייתי עונה לטלפונים בלילה, היום הטלפון תמיד לידי".
הילדים באים אפילו לפני הלקוח הכי מכובד שלו… באחת מהפגישות הראשונות עם משה קצב, ענה אמיר לשיחה מאחד מילדיו וספג נזיפה נשיאותית. "אתה יושב איתי בפגישה ועונה לטלפונים?", התרעם קצב. "כבוד הנשיא", השיב אמיר, "אני עונה רק לטלפונים מילדיי, ואני מקווה שזה לא יעכיר את היחסים בינינו". מאז, מספר אמיר, "בכל פעם שעניתי לשיחה הוא שאל אם זו מאיה או אריאל".
הפרופיל הגבוה של רבים מלקוחותיו הפך את ציון אמיר לאישיות מתוקשרת למדי, ודמותו מעטרת לא אחת את שערי העיתונים, מסכי הטלוויזיה ואתרי החדשות באינטרנט. עם זאת, הוא לא נח על זרי הדפנה, ואת הצלחתו מייחס בין היתר למזל ולמקריות מסוג "להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון".
החל משנת 2014 מכהן אמיר כיושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, וכך זכה להכיר גם את צידו השני של המטבע: כס השופט. לדבריו, ניסיונו כדיין הביא אותו להעריך את השופטים הרבה יותר, משום שתפקידם, להכריע מה נכון ומי צודק, קשה הרבה יותר ממה שעשוי להיראות מבחוץ. אמיר מודה כי קיים פיתוי ללבוש את גלימת השופט ולהנחיל את השקפותיו המשפטיות והחברתיות באמצעות פסקי הדין. הוא מרצה בכינוסים מקצועיים בכל רחבי הארץ, נפגש עם סטודנטים ובני ישיבות ופועל למען צמצום הקיטוב הקיים בחברה הישראלית.
גם החיידק הפוליטי בוער בו, כפי שהתבטא בעבר: "מדגדג לי ללכת לפוליטיקה. אני חושב שצריך לתרום לחברה, אבל צריכות להתקיים מספר נסיבות כדי שזה יקרה". אמיר אינו בטוח שהוא מוכן לוותר על העשייה ולפנות אל החיים הפוליטיים, על אף שלדבריו הוא כבר קיבל הצעות מפתות ממספר אישים בכירים במערכת הפוליטית הישראלית, בעיקר מחבריו בצד הימני של המפה.
