פרשת וישלח

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "וישלח יעקב מלאכים…". מסבירים המפרשים, בהתנהגותו של עשיו אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים שנשלחו אליו ע"י יעקב, ומצד שני אנו רואים שלאחר זמן נכנע ליעקב ונופל על צווארו ונושק לו. אמנם נחלקו הפוסקים אם עשיו נשקו באמת בכל ליבו או לא, או שהם אחים שלא …
צוות האתר | יום שישי - 01/12/17 - 2:50

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "וישלח יעקב מלאכים…". מסבירים המפרשים, בהתנהגותו של עשיו אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים שנשלחו אליו ע"י יעקב, ומצד שני אנו רואים שלאחר זמן נכנע ליעקב ונופל על צווארו ונושק לו. אמנם נחלקו הפוסקים אם עשיו נשקו באמת בכל ליבו או לא, או שהם אחים שלא נפגשו הרבה זמן… מסבירים שצדיק מבין ליבו של אדם ויודע היטב מה רצונו, כך יעקב אבינו ידע שהכבשים, העיזים והגמלים שהעביר לפניו, וכמו כן הכריעות וההשתחוויות, ישחדו אותו וימלאו את נפשו של אותו רשע.

זוהי דרכם של רשעים, כאשר רואים תאווה לנגד עיניהם מאבדים עשתונותיהם והם מתמלאים בתשוקה להשיג תאווה זו. בזה הם כדוגמת הבהמה אשר מאבדים את כל חייהם עבור הנאת רגעית.
וזה שכתוב :"הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, לא רק מן העולם הבא אלא גם מן העולם הזה…". יעקב אבינו ידע שאם יכבד את עשיו הוא יכניע אותו, והוא הצליח שלא רק ששנאתו של עשיו לא יצאה אל הפועל, אלא גם הפך להיות אוהבו. אנו רואים שיעקב, עם כל גדולתו, יכול היה לנצח את עשיו, אך בחר להיכנע לפני עשיו כדי שיביא אותו להיכנע לו.

זמן הדלקת נר חנוכה:

א. זמן הדלקת נרות החנוכה הוא בצאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת החמה, לא מאחרים ולא מקדימים, ונמשך זמנה עד שתכלה הרגל מן השוק, דהיינו כמו חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
וצריך לתן שמן בנרות שיעור שתדלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומכל מקום, אם לא הדליק בתחילת הלילה, מדליק והולך כל הלילה בברכה, כל זמן שלא עלה עמוד השחר. ואין לחוש בזה לספק ברכות, מאחר שכך המנהג להדליק בברכה גם אחר חצי שעה מצאת הכוכבים. ואם לא הדליק עד שעלה עמוד השחר, ידליק אז בלי ברכה. אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה.

ב. מי שהגיע לביתו עשרים דקות לפני עלות השחר, אף שלא נשאר לו מן הלילה חצי שעה משעת הדלקת נר החנוכה, מכל מקום ידליק בברכה, כלשון השולחן ערוך שידליק כל הלילה, ונכלל בזה ממש עד לפני עלות השחר.

ג. אסור לאכול סעודת קבע קודם הדלקת נרות חנוכה, ואפילו התפלל מנחה וערבית מבעוד יום. ודווקא סעודת קבע, שהוא יותר מכביצה פת, אבל בפחות מכן, וכן אכילת פירות וכדומה מותר. ועוגה דינה כמו פת, שאסור לאכול יותר מכביצה. ויש להחמיר חצי שעה קודם זמן ההדלקה שלא לאכול סעודת קבע, דהיינו יותר מכביצה פת. אבל סעודת עראי ואכילת פירות ושתיית משקים קלים מותר.

ד. איסור אכילה קודם ההדלקה הוא גם לאשה אלמנה או גרושה המדליקה לבדה. אולם אישה שבעלה מדליק עבור כל בני הבית, יכולה להקל לאכול סעודת קבע קודם הדלקת הנרות, ובפרט אם בעלה מאחר לבוא להדליק את הנרות, ובלבד שיש צורך בדבר. ואם נהגה האישה להחמיר בזה, תמשיך במנהגה.

ה. חיילי הצבא, שאינם יכולים להדליק נר חנוכה עם זמן צאת הכוכבים, מסיבה ביטחונית, (ואין מדליקין עליהם בבתיהם), ורוצים להדליק נר חנוכה לפני השקיעה ולכבותו עם רדת החשיכה, אין להם לברך בהדלקה זו, דחשיב ברכה לבטלה לכולי עלמא, כיון שאינו נשאר דלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

אולי גם זה יעניין אותך

X