אתחיל באיום. איום אלקטוראלי, לא חס ושלום פיזי. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, אם אתה או מדינת ישראל שאתה עומד בראשה, תחזירו לחמאס את גופות חמשת המחבלים בני המוות, ללא קבלה חזרה את גופות החיילים אורון שאול והדרן גולדין ז"ל, אתה לא ראוי לשלטון. האמן לי, לא אהיה היחיד שיחשוב כך.
חמש גופות של מחבלי חמאס נמצאות בידי ישראל, לאחר שישראל פוצצה מנהרת תקיפה של חמאס שנועדה לפגוע בנו. טוב עשה מי שעשה שלקח את הגופות, כקלף מיקוח. לא רק החמאס יכול. חמאס דורש את הגופות (חה חה חה) וטוען שאם לא נעשה זאת "ידעו איך להחזיר אותן" (מה תעשו תירו עוד טילים? בני בליעל). הגיע הזמן להחזיר באותו מטבע. לא תחזירו את גופות חללי צה"ל הגיבורים (כך אני רואה את מי שנלחם למען הביטחון שלי, גיבור) אורון שאול והדר גולדין ז"ל, לא תקבלו את הגופות הבזויות של מפקדי הטרור שלכם חזרה. ואוי למי שיגיד לי שמבחינה מוסרית זה לא בסדר מה שאני אומר. שיילך לעזה.
שלוש שנים מחזיק החמאס מאז "צוק איתן" בגופות הגיבורים הדר גולדין ואורון שאול ז"ל. אמו של גולדין פנתה בדבריה לראש הממשלה ביולי השנה, כשמלאו שלוש שנים לנפילת בנה, ואמרה כי לא חשבה שתצטרך להתחנן בכדי שיחזיר את גופת בנה. תגידו מה קורה פה? חייל יוצא להגן עלינו בגופו, בחייו, ולא חוזר? איך יכול להיות כדבר הזה? איך?
אני לא מאשים את ראש הממשלה באופן ישיר. הוא לא אשם שאלה אויבנו הנוראיים, בני השטן (ואני מתכוון להנהגה שם בעיקר). אנחנו לא יכולים לבחור את שכנינו. כמה שנאה יש לי אליהם ואל תקשקשו לי עכשיו שהם נלחמים למען מדינתם, כמו קשקשנים שונים שלצערי שמעתי ושומע. הם קיבלו מדינה. הם רוצים לקבל את כל המדינה, כולל זו שלנו. אז תעשו לי טובה בלי בלבולי מוח. עכשיו יש לנתניהו הזדמנות להסתכל לנו, לעם שלו בלבן של העיניים ולהגיד: "אל תדאגו, לא מחזיר להם ציפורן של הכלבים האלה. רק כשגופות בנינו יחזרו הם יקבלו את הגופות חזרה". מצידי מר נתניהו רק אז תחזיר להם אותם בפחי זבל. שם מקומם.
אל תביאו לי את הסביבון, אל תדברו איתי על מוסר. במהלך "צוק איתן" נתנו למשפחתו של איסמעיל הנייה, אז ראש חמאס עזה, טיפול בבתי חולים בישראל, ומה קיבלנו בתמורה, "טיפול" ממנו בטילים? מה נהיה פה? אתם מתארים את ארה"ב מטפלת במשפחתו של נשיא צפון קוריאה שמאיים, רק מאיים עליהם בטיל גרעיני? נראה לכם? בחלומות. ישראל צריכה להיות מוסרית, רק עם מי שמוסרי מולה. נתניהו, שידוע במשפט: "יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו…", צריך להתחיל לא לתת כי לא קיבלנו. מצטער מר נתניהו. אתה תאבד את הקול שלי ויודע מה? לא רק את שלי. בוא נראה אותך מחזיר להם משהו ללא תמורה.
רגע, עוד לא דיברנו על ישראלים שנמצאים בחיים בידי חמאס והם לא מחזירים אותם. אברה מנגיסטו, הישאם שעבאן א-סייד ו ג'ומעה אבראהים אבו ענימה. גם הם צריכים להיכלל בכל עסקה עתידית. אבל הרגלנו את אויבנו שעבור ישראלי אחד ניתן מאות בתמורה. אז הם עושים מכפלה של מה שיש בידם ורוצים למקסם את זה. מי שיחזיר את גופות חמשת מחבלי החמאס הנתעבים, כתם ידבק בו לעולם. הנה אמרתי.
לשם שינוי הייתי רוצה לקראת סיום, לא להביא דברים שלי. הייתי רוצה להביא את דבריו של אביו של הדר גולדין ז"ל בטקס לציון שלוש שנים לנפילתו וחטיפת גופתו על ידי ממשלת הטרור של חמאס, בבית העלמין שבכפר סבא, וגם כאן כמו אצל אורון שאול ז"ל, מול קבר ריק: "הייתה כאן ערבות של המדינה להביא אותם לקבר ישראל. הייתה כאן הבטחה של השרים ושל ראש הממשלה. אנחנו דורשים שזו תהיה השנה האחרונה שהדברים הרציניים שנאמרו כאן על ידי נציגי הממשלה לא יהיו יותר באוויר. אנחנו צריכים הנהגה, היא זו שאוחזת בהגה ולצערי אני חש בושה מההתנהגות של ההנהגה".
הבנתם? כי אני הבנתי. "זו בושה" אומר האב, זו הפקרה אני מוסיף. הם היו צריכים להגיע לקבר ישראל עוד באותה תקופה. מצידי לא להעביר כספים שמגיעים להם, לא לאשר יציאת בכירים מעזה דרך ישראל (וזה קורה). הכל לא. להבהיר להם בשפת המזרח התיכון: "את הילדים אתם תחזירו, או שתחנקו לכם איפה שאתם נמצאים". פה במזרח התיכון סלחנות נתפסת כחולשה, לא כמעשה מוסרי.
נתניהו תסתכל אליי רגע. אני יודע שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אני מבין שמה שאני יכול לכתוב בטור פה על הנייר, לך יותר קשה לעשות במציאות. האמן לי, אני מבין. אבל יש בידך 5 גופות מסריחות, תדאג לנצל את הסירחון הזה עד תום. תחזיר את הבנים הביתה. כולל החיים ושאינם חיים. עשית את זה עם גלעד שליט בחיים וזה שלך לנצח. תחזיר גם את מי שבידיי החמאס. לא נשכח לך גם את זה.
