תופעת מכירת השמירות בצה"ל שוב עלתה לכותרת בשבועות האחרונים, בעקבות גל של פרסומים בכל אמצעי התקשורת. מסתבר שהתופעה לא פסחה על אשדוד, ולעיתון "המגזין" הגיע מידע כי כמה וכמה חיילים המגיעים ממשפחות קשות יום, קונים שמירות על בסיס קבוע. אחד מהם הוא א', חייל בן 20 המשרת בבסיס גדול בדרום הארץ, וכמעט לא מגיע לאשדוד מאחר והוא "סוגר" שבת אחרי שבת משיקולים כלכליים גרידא. א' יכול להגיע בחודש להכנסה של 2,500 שקל, ואת רוב הכסף הוא מעביר לאימו שאינה עובדת בגלל בעיה רפואית קשה. א' עלה לארץ עם אימו ואחותו לפני 12 שנה, והם גרים באחד הרובעים הוותיקים בעיר. אביו נשאר בברית המועצות, לאחר שהתגרש מאימו לפני שנים ארוכות. המשפחה גרה בדירה שכורה, והמצב הכלכלי לא מזהיר בלשון המעטה. "אמא חיה מביטוח לאומי, אחותי הגדולה עובדת וגרה עם אמא, ואני נותן מה שאני יכול. אנחנו משלמים שכירות 2,700 שקל בחודש, והיו חודשים שאמא לא שילמה שכירות עד שאני ואחותי לא עזרנו לה", מתאר א'.
א' התגייס לפני כשנה וחצי, ובחר ללכת על מסלול קרבי. לאחר כשנה של טירונות ואימונים, הוא עבר לשרת בבסיס פתוח בדרום הארץ בגלל בעיה רפואית, שם התאקלם מצוין והכיר חברים רבים. על תופעת מכירת השמירות הוא שמע מחבר אחר, והשניים נחשבים ל"חיילים המצטיינים" בבסיס מאחר והם סוגרים שמירות סביב השעון.
מסתבר שיש תעריף ברור, סוג של מחירון, לכל שמירה. על שמירה רגילה בלילה א' מקבל 300 שקל, על שישי-שבת הוא מקבל 600 שקל, ועל כל חג הוא זוכה לקבל 800 שקל. כך קרה שבחודש החולף א' הכניס סכום לא שגרתי של 5,000 שקל, מאחר והוא נשאר בכל החגים בבסיס. "העברתי את ראש השנה, כיפור וסוכות בבסיס, וחזרתי הביתה עם סכום מכובד מאוד ששימח את אמא שלי. זה קורה לצערי רק פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, שם אפשר לעשות קופה יפה. בשאר החודשים אני מגיע ל-2,500 שקל בממוצע", אומר א'.
"אנחנו כמו נערות ליווי, מקבלים את הכסף מראש"
"התשלום נעשה תמיד מראש, אין תשלום אחרי", אומר א'. "לצערי, זה כמו נערת ליווי, אנחנו מקבלים את התשלום עוד לפני תחילת העבודה. מי שלא משלם לפני, לא מקבל שמירה". החיילים מנסים, ולרוב גם מצליחים, להערים על מפקדיהם כדי שיוכלו להמשיך בקניה והמכירה. "לא כל המפקדים מבחינים מי שומר ומי לא, מי החליף שמירה. לעיתים יש חשד קל, אבל יש לנו שיטות איך לסדר את זה שאותו קצין תורן או מפקד תורן לא יגלה את מכירת השמירות", ממשיך לתאר א'. החיילים בתעשייה המשומנת הזו פועלים באמצעות קודים ודואגים להחליף ביניהם את מספרי הטלפונים למקרה של תקלה לא מתוכננת. במקרה שמישהו מהמפקדים "עולה" על השיטה, הם מצלצלים מיד ל"לקוח", וזה מוזעק לשמור בבסיס במקום החייל שמכר את שירותי השמירה שלו. אבל מכיוון שרוב המפקדים אינם מבחינים בכך, התעשייה ממשיכה לשגשג. "אתה יכול לראות שכבר ביום חמישי או שישי, כשקובעים מי נשאר בבסיס, אותם חיילים בעלי יכולת כבר מוכרים את השמירה וקצת אחרי כניסת השבת הם יוצאים הביתה", אומר א'.
בשיחה שקיימנו עם חייל אחר, המשרת בבסיס פתוח ליד אשדוד, הבנו את מימדי התופעה: "אני יכול לומר לך שיש כיום בלי להגזים מאות חיילים בכל הבסיסים בצה"ל שמוכרים שמירות. גם בקריה בתל-אביב וגם בבסיסים מבצעיים רחוקים. הרבה מאוד חיילים שנמצאים במצוקה כלכלית, שהוריהם לא עובדים ושהמצב שלהם בבית קשה, פנו לתעשייה הזאת".
חייל אחר סיפר דוגמא נוספת: "פעם שירתתי כמה חודשים בבסיס חיל הים באילת. היו שם מילואימניקים שהיו באים לחודש של שמירות, אחד מהם שעסק בתיירות וזמנו היה מאוד יקר לו, לקח את אחד הסמלים המקומיים, נתן לו בוכטה של כסף, כמה אלפי שקלים, ועשה אותו אחראי על השמירות שלו. כלומר הסמל היה אחראי שכל לילה מישהו אחר ישמור במקומו, והוא נסע צפונה למקום עבודתו ומגוריו, והיה בא פעם בשבוע לראות שהסידור מתנהל כתיקנו. כולם יצאו מרוצים וטובי לבב".
תופעה: חיילים עם תיקים בהוצאה לפועל
עניין מכירת השמירות הרימה ראש, גם בגלל תופעה כואבת של חיילים שצברו חובות כבדים, ומוכנים לעשות כמעט הכל כדי לצאת מהחובות ומהמכתבים המאיימים שמגיעים מההוצאה לפועל.
מדובר בבעיה שמלווה חיילים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שצוברים חובות בדרך כלל לחברות סלולר או לבנקים. לפי הערכות, ליותר מ-10,000 חיילים יש תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, כלומר היה להם חוב שהם לא שילמו, הוא תפח וצבר ריביות פיגורים וכעת הם צריכים להתמודד עם החזרתו. חובות לבנקים נוצרים כאשר חיילים עוברים את המסגרת המותרת בחשבון. החוב לחברות סלולר נוצר כאשר חיילים הולכים שבי אחרי עסקות מפוקפקות שמציעים להם נציגי מכירות זריזים, שמחתימים אותם על עסקות לרכישה של מכשירי אייפון או טאבלטים, בלי לבדוק שהם מסוגלים לעמוד בהחזר. כאשר החיילים לא מחזירים את הכסף, החוב הולך ותופח, גם בגלל הוצאות שכר טרחת עורכי הדין שאליהם מועבר התיק. כמו כן, ברגע שהתשלום הראשון לא שולם, החברה הופכת את שווי המכשיר לחוב, דבר המשפיע גם על הריבית.
עורכי דין רבים מספרים כי הם מקבלים מדי שבוע עשרות פניות מחיילים עם חובות גדולים לחברות סלולר. "באיזה עוד מקום נותנים ללקוח מכשיר על סמך חתימה? הורים עם כסף בכלל לא נותנים לילדים שלהם להיכנס למערבולת הזו. הם ייתנו לילד להסתבך בגלל איזה חוב של 3,000 שקל כי הוא חתם על משהו טיפשי בתחנה המרכזית? הם גם מודעים לכך שיש שבועיים שבהם אפשר לבטל עסקה. יש אנשים, בדרך כלל חסרי אמצעים, שפשוט הופכים למשותקים כשהם מקבלים את מכתב האזהרה הראשון מעורך הדין. רוב מקרי ההוצאה לפועל הם בגלל חברות הסלולר. יש גם חובות לבנקים, אבל הרבה פחות. הבנקים בדרך כלל ממירים חוב של משיכת יתר להלוואה, ולא ממהרים לפנות להוצאה לפועל", אומרים אותם עורכי הדין.
לפני שלוש שנים הוקמה ברשות האכיפה והגבייה, הממונה על ההוצאה לפועל, יחידה לחייב הנזקק, שנועדה להעניק סיוע לחייבים מאוכלוסיות מוחלשות שפנו למנהל הרשות, ובעיקר לחיילים, אסירים וקשישים, שנקלעו לחובות. עד היום טיפלה היחידה ביותר מ-800 פניות של חיילים. לא מכבר פנה ליחידה חייל מילואים, שגויס בצו שמונה בעקבות מבצע "צוק איתן", וסיפר שיש לו חובות של יותר מ-40 אלף שקל בארבעה תיקים לבנק ולחברת תקשורת. בסיוע היחידה החוב הוסדר והתיקים נסגרו. במקרה אחר, בעקבות התערבות של נציגת מרשות האכיפה והגבייה, צומצם חוב של חייל לחברת סלולר גדולה מ-90 אלף שקל ל-30 אלף שקל.
ואולם הרשות לאכיפה ולגבייה לא מצליחה להשפיע בנושא המהותי: לקבוע שעל חיילים בתקופת השירות הצבאי לא תחול ריבית הפיגורים, דבר שמגדיל את החובות. זאת ועוד, בשלב זה ברשות האכיפה והגבייה כלל לא יודעים להבדיל בין תיקים של חיילים לבין תיקים של אזרחים, ולפעמים עובדות היותו של החייב חייל עולה רק במהלך דיון בבית המשפט. לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, "בכוונת הרשות לקדם ממשק מול אכ"א כדי שנוכל לזהות חייל בחובה במערכת שלנו ולשפר את הסיוע לחיילים. זאת, כחלק מתפישת הרשות הפועלת ליצירת מסלולי שירות מותאמים לסוגי חייבים שונים".
