פרשת השבוע

יום כיפור

"כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ…".

בין כסה לעשור הם הימים שבין ראש השנה ליום כיפורים, שהוא אחד החגים החשובים והמשמעותיים ביותר לעם היהודי. משמעות השם יום כיפור הוא מלשון "כפרה", לכפר על החטאים של השנה שעברה. לכפר על חטאים שבין אדם למקום, ועל חטאים שבין אדם לחברו, כגון: רכילות, התייחסות בחוסר כבוד, אלימות וכדומה. ככתוב בתורה: "וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם… כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ."

"תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ — הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם…".

איסורי המלאכה ביום כיפור זהים לאיסורי המלאכה בשבת, ואין בהם את ההקלה הכתובה בימים טובים, התרת "מלאכת אוכל נפש". בדומה למצוות העינוי, גם עבירה על איסור המלאכה גוררת עונש כרת.

יום כיפור אמנם מכפר על העבירות שבין אדם למקום, אך על עבירות שבין אדם לחברו אין כפרה מהקב"ה עד שיפייס את חברו, ועל כן אמרו חז"ל ש"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו". כתוצאה מכך, נוצר מנהג שבו אנשים עושים חשבון נפש ותשובה, מבקשים סליחה איש מרעהו לקראת יום זה, ומיישבים חשבונות ישנים בדרכי שלום.

"סליחה חשוב מאוד שתושמע בפני כל נשמה טהורה פגועה… שתהיה סליחה ומחילה מתוך כוונת אמת בעת שהיא מוכנה ונכונה להישמע…".

הלכות ומנהגי יום כיפור
• ביום כיפור אסורים חמישה דברים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות.
• אסור לעשות מלאכה ביום כיפור.
• יולדת, מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות וניקיון.
• ילדים עד גיל מצוות פטורים מצום יום כיפור, ונהגו לחנכם לצום מעט.
• בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות.
• מבדילים על נר שדלק כל החג ועל יין. לא עושים ברכת בשמיים.

שנזכה להיחתם בספר חיים, ברכה, ישועה ושלום.

תגובות

להשאיר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

למעלה
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>

'); ?>
'); ?>