מתוך הרצון לאפשר שמירה מלאה על אורח החיים החרדי, הקים צה"ל מסלולים ייחודיים המיועדים לחיילים מהציבור החרדי בלבד. אחד מהם הוא מסלול שח"ר, המיועד ומותאם לגברים החרדים בגילאי 21-28 ולגברים נשואים בכל גילאי השירות. המסלול מאפשר שירות במגוון תפקידים משמעותיים ומרכזיים, באחד מהחילות והאגפים: חיל האוויר, אגף המודיעין, חיל הים, פיקוד העורף, חיל התקשוב, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אגף כוח-אדם והרבנות הצבאית. במסגרת השירות במסלול רוכשים החיילים מקצוע מבוקש וניסיון, ולאחריו הם יכולים להשתלב בשוק העבודה האזרחי.
התפקידים המיועדים לחיילי שח"ר, כוללים מגוון מקצועות טכנולוגיים בתחומי המחשב, האלקטרוניקה, הבקרה ועוד, כגון: תוכניתן, בודק תוכנה, אלקטרונאי, מנהל רשתות מחשוב, עיבוד שבבי, חשמלאי מוסמך ונהג משא כבד.

"אנו מאמינים כי חייל חרדי צריך לשרת בצה"ל, להשתלב ולתרום ובמקביל להיות חלק מהקהילה החרדית בכל זמן השירות ולאחריו או בקיצור – להשתלב מבלי להשתנות", נכתב באתר שח"ר. המסלול מאפשר שירות במסגרת המותאמת לאורח החיים החרדי, בסביבה חרדית הכוללת מזון בכשרויות למהדרין, שיעורי דת, ימי עיון ועוד. כך למשל, לכל אורך הטירונות, מוקצות הפסקות מיוחדות לשלוש תפילות במניין ולשיעור תורני יומי. כלל הסגל הפיקודי וההדרכתי בטירונות מורכב כולו מגברים. לאחר השחרור, זוכה החייל החרדי המשוחרר לליווי ועזרה בהשמה מקצועית על ידי ארגון הג'וינט, במסגרת תב"ת (תנופה בתעסוקה).

בין הפועלים להגשמת המטרה נמצא תושב אשדוד, סרן נתנאל מאור, ראש מדור שילוב חרדים בחיל הים. נתנאל, בן 29, נשוי ואב לשלושה ילדים, התגייס ב-2008. בתום שנתיים בהן שירת כמורה באזרחות חזר לשרת בקבע בתפקיד קצין מדור שילוב חרדים בחיל האוויר, כעבור שנה וחצי בתפקיד קיבל את מינויו הנוכחי כראש מדור שילוב חרדים בחיל הים, תפקיד בו הוא משרת מזה שנה ושלושה חודשים. "למדתי בישיבות ספרדיות וליטאיות, גדלתי בבית חרדי, במשפחה חרדית, אבל הצבא לא היה זר לי", מספר סרן מאור על הדרך שהובילה אותו להתגייס. "אבי היה רב צבאי, וגדלתי בבית שאנחנו והצבא זה אותו דבר, חיים ביחד. לאחר שהתחתנתי, גיליתי שגיסיי גם עשו צבא. זה לא היה מוזר שקמתי והתגייסתי. החלטתי להיות מורה חייל. פרויקט שח"ר היה בתחילת דרכו, והלכתי למסלול אחר שהוצע לחרדים. שאלתי שאלת רב, הראיתי לו את המסלול, והוא אמר 'ברכה והצלחה'. בניגוד למה שעבר אבי, בי תמכו. אבא שלי הלך נגד הוריו. זו הייתה תקופה יותר בעייתית, הם כעסו ולא כיבדו את רצונו, וזה גרם לאי נעימות. לאט לאט הם הבינו שזו הדרך שהוא בחר, ושהוא לא ירד בדת אלא נשאר אותו הדבר".

הרבנים מסכימים לגיוס? לי נדמה שזה בדיוק ההיפך. חסמו באשדוד כבישים לא פעם ולא פעמיים בגלל חרדי שלא התייצב בבקו"ם ונתפס כעריק.
"ברגע שביטלו את חוק טל, והחילו גיוס על-פי חוק, ההתנגדות גדלה פי 2. הייתה ירידה בגיוס, ולאט לאט השקט חוזר ויש עלייה בחזרה. לפי הנתונים בשנה האחרונה, הייתה עלייה של 35% אחוזים בערך בגיוסים, בחיל הים הייתה עלייה רצינית, ובאשדוד הייתה עלייה של אחוזי מתגייסים שלמדו ניהול רשתות, חשמלאי מוסמך ומקצועות אלקטרוניקה".

איך אתה יודע אל מי לפנות? מי מועמד לגיוס?
"מקבלים מועמדים פוטנציאלים לגיוס מכל מיני גורמים. יש לנו שמות של אנשים שהתעניינו, יש את חסידי חב"ד שאיתם יש הסכם. הם טסים לשנה לארצות הברית, וכאשר הם חוזרים הם מתגייסים, אבל הכי נפוץ זה חבר מביא חבר. מי שטוב לו, והמפקדים תומכים בו, ממליץ לחבר. הרבה מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שמעו על הפרויקטים, הם מעבירים טלפונים ביניהם ומתקשרים אלינו. אנחנו מעניינים אותם בגיוס, במסלולים, מלווים אותם עד הבקו"ם, נמצאים איתם ביום הגיוס כדי שהנחיתה לתוך הצבא תהיה רכה".

מה מציעים להם?
"ספינת הדגל בחיל הים זה תוכניתן ובודק תוכנה, מקצועות ההיי-טק מבוקשים בחוץ. הם לומדים ניהול רשתות, מקצועות ליבה, מקבלים את רובם לתחום האלקטרוניקה ועיבוד שבבי. יש הרבה מסלולים מעניינים וייחודיים בחיל הים. לחרדי בלי הכשרה זה כמו הר גבוה, והוא צריך עידוד שהוא מסוגל לעשות זאת, ושעשו זאת לפניו. אני מלווה אותו ותומך בו, והוא מודה מקרב לב. אחרי שירות של ארבע וחצי שנים הם נחטפים לעבודה באזרחות".

ומי שלא מתאים להיי-טק?
"יש לימודי נהיגה כבדה, רישיון על משאית, זה נותן מקצוע לחיים והכשרה בחינם. לכל אחד תופרים חליפה אישית. לא כל אחד מתאים להיות טייס, אדם מכיר במגבלות שלו. הוא אומר לי: 'אני לא מתאים למחשבים, אין לי כוח לתפעל, אני אוהב להסתובב'. אני מציע לו להיות נהג. מי שלא רוצה לשרת ארבע וחצי שנים, אלא רק שנתיים כמו שאומר החוק, יקבל מקצוע פשוט יותר. זה לא אומר שזה פחות שווה, כל אחד לפי צרכיו. אנחנו משתדלים לתת מה שמתאים. המטרה לקחת בחור ולהעביר אותו דרך שבסופה הוא יהיה יותר מוכשר לחיים ובעל מקצוע לחיים".

אתה מגייס מבוגרים בני 21 ומעלה. מה לגבי הצעירים יותר?
"יש פרויקט שנקרא 'נצח', שזה מסלול גיוס צעירים", הוא אומר, "ואותו אין עדיין בחיל הים מסיבות טכניות, כי צריך יותר תנאים מחמירים. בסיס בתוך בסיס, שלא יהיה קשר עם בנות, שישרתו רק בנים, וזה קשה לעשות בחיל הים שהוא לא כזה גדול".

"יש כאלה שחוץ מהאישה אף אחד לא יודע שהוא הולך לצבא"
קציני כוח אדם ביחידות מלווים יד ביד את המתגייס החרדי. תנאי השירות מאוד ברורים. במסלול שח"ר רוב החיילים נשואים עם ילד אחד או שניים, ויש להתחשב בצרכים שלהם. המפקד הישיר שלהם הוא גבר, והרבנות מאשרת את הבסיס שבו הם אמורים לשרת. כל עוד אין אישור, החייל החרדי לא יכול לשרת שם. "המפקדים תומכים ועוזרים, רוצים לקלוט אותם, כי זה לא פשוט. הם מתמודדים עם הרבה קשיים. יש כאלה שחוץ מהאישה אף אחד לא יודע שהוא הולך לצבא, לא ההורים ולא השכנים", אומר נתנאל.

איך מסתירים זאת מהסביבה?
"הוא יוצא לרחוב בלבוש אזרחי כמו כל חרדי, מגיע לבסיס ואז מחליף למדים. אף אחד לא מחייב אותו לשבת וללמוד, ואם השכן שואל אותו לאן הוא הולך, הוא עונה שהוא הולך עבודה, ולא חייב לפרט. אבל זה בעייתי כאשר הוא צריך לקפוץ הביתה, למשל, כי התקשרו מהגן. היו מקרים שלא קיבלו ילדים לתלמוד תורה או לבתי ספר, כי האבא בצבא. חינוך זה נושא מאוד חשוב לציבור החרדי, מעל לשאר הדברים".

מה מביא אותם להתגייס?
"הם רואים את העתיד. אם בחור כזה רוצה לעבוד, הדבר הכי גדול שיתנו לו זה לסדר תפוצ'יפס בסופר, כי אין לו הכשרה, וכאן הוא עובר קורס חשמלאי של משרד התמ"ת, קורס שעולה 25 אלף שקל, והוא יכול ללמוד ולצבור ניסיון ולעבוד שלוש שנים, ואחר כך לצאת לאזרחות, ולא יזכרו שהיה בצבא. הזיכרון של הציבור הוא קצר".

יש שיתוף פעולה עם רבנים מאשדוד?
"יש לי קשר עם רבנים באשדוד, ושיתוף הפעולה מאוד טוב. היום לחרדי יותר קל, נותנים לו את התנאים הכי קרובים לעולם החרדי, מה שלא מקבל חייל רגיל. הם מחויבים לשעת לימוד יומית. בשום מקום עבודה הם לא יקבלו כזה דבר. חמש פעמים בשנה יש ימי עיון תורניים עם רבנים מהשורה הראשונה, המזון מהדרין, שישי-שבת וחגים לא נשארים, כמובן שאין תורנויות. תנאי השירות נוחים. הם כאילו באים למקום עבודה. נשארים לילות רק בעתות חירום. ב'צוק איתן' הם נשארו איתנו, ואמרו שזה תרם להם הרבה. זה תלוי בחיילים. יש הרבה שרוצים לתרום, לתת כמה שיותר, כי הם מרגישים שהמערכת נותנת להם והם רוצים להשקיע בחזרה".

אין התנגשות בין עולמו של חרדי לבין עבודתו בתחום המחשבים, החשיפה לעולם האינטרנטי?
"אנחנו נמצאים בעולם כזה, שבכל מקרה הוא נחשף. אני לא חושב שיש מישהו שלא יודע מה זה טלפון נייד. גם אם אין להם, הם יודעים מה זה. טלוויזיה זה מחוץ לתחום, אבל בנושא המחשבים והאינטרנט העולם התקדם. אם בעבר הרבנים אסרו על טלפונים כאלה, היום יש סמארטפונים כשרים שלא נופלים מהאייפון. הציבור החרדי עובר שינויים בקצב יותר איטי מהכללי, בצעדי צב. וחוץ מזה, האדם הכי צדיק יכול לדבר וליפול בלי קשר לצבא. גם בעבודה רגילה תיחשף לדברים בעייתיים, לבחורות שלא לבושות צנוע. בצבא יש מדים, יש קו מסוים. חוץ מזה, אני לא מאמין שיש מישהו שעושה מהלך כזה על דעת עצמו. 95% עשו שאלת רב, כי זה באמת לא קל. הם גדלים לכך שלימוד תורה הוא הכי חשוב, המטרה שלו להתגדל בתורה. בשידוכים ובאירוסים מציגים אותו כתלמיד חכם. פתאום אחרי שנתיים הוא כבר לא כזה, הוא רוצה לצאת לעבוד, והאישה מוכנה להסכים עם זה".

"מטרת המקצועות להוציא חבר'ה החוצה לאזרחות יותר מוכנים"
"מטרת המקצועות להוציא חבר'ה החוצה לאזרחות יותר מוכנים", מסכם סרן מאור. "אני נלחם על המלש"בים, ומשתדל להראות יצירתיות כדי להביא יותר אנשים. צריך להיות יצירתי, וצריך להיות קשור למועמד לשירות. אם לא טוב לו, אתה תאבד אותו. אם תלווה ותתמוך גם אחרי הגיוס, במהלך הטירונות, בימי שישי, תענה לו בסבלנות ותטפל בו כאילו הוא בן יחיד, זו סגולה להביא עוד אחד.

יש כאלה שחולקים עליי, אבל הראייה שלי מוכיחה את עצמה. יש לנו פעילויות פרט. ביום חמישי שעבר עשינו הרמת כוסית לכל החיילים של שח"ר בחיל הים. בראש השנה ובפסח אנחנו משקיעים המון, נותנים לכל חייל מתנה לחג, חשוב לנו להראות שמעריכים אותם. מכיוון שהם לא יכולים לצאת עם לפעילות של רווחה ופרט עם היחידה, אנחנו נותנים להם משהו חלופי. בחנוכה ערכנו להם ערב זוגות בקיסריה, עם סיור, הרצאה וארוחת ערב חגיגית. הם מחזירים פידבק, וגם מספרים לחברים שלהם. אני אישית מאמין שככל שאתה נותן לפרט יותר ממה שהוא מצפה, ככה הוא יותר מרוצה ומחזיר לך".