"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן". (בראשית פרק כ"ג).
זה קרה לפני כ-3500 שנה. אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה מעפרון החיתי. משלם לו 400 שקל, זו חבילה לא רעה בכלל לאותה תקופה וסוגר עסקה. מערת המכפלה של אברהם אבינו. עובדה. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב. זאת עובדה. נקודה. סימן קריאה!
עכשיו לעובדה נוספת. במאה השביעית מקים מוחמד את דת האסלאם. דהיינו זה היה לפני 1400 שנים. יודעים מה, נעגל 1500 שנה. עכשיו נעשה חישוב קטן ונמשיך… ההפרש בין קניית מערת המכפלה על ידי אברהם, אבי האומה היהודית, לבין הקמת האסלאם היא כ-2000 שנים. פשוט ולעניין. אז איך? איך לעזאזל הודיע בשבוע שעבר ארגון אונסק"ו על כך שהאתרים המקודשים בחברון, ובהם גם מערת המכפלה, הם אתרי מורשת פלסטיניים. איך? אם זה לא שכתוב היסטוריה, אז מהו שכתוב?
איך אפשר לכנות את המקום פלסטינאי אם נקברו אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה, שיצרו את האומה היהודית לפני שמוחמד בכלל נולד? לפני שנוצר עם פלסטיני (שזה היסטורית עוד פיקציה, כי לא היה עם כזה מעולם). מוזר. אבל מהאו"ם אני כבר לא מצפה לכלום. מאלה שמתעלמים מרצח עם בסוריה ודיכוי העם באיראן וזוועות אחרות במזרח התיכון, "השכונה שלנו", ומתייחסים לכל צעד שישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה באזור, עושה "כפשע נגד האנושות", אין לי שום ציפייה. באמת כלום. אולי רק שכתוב היסטוריה נגדנו. זה כן.
אבל מה אני בא אליהם בטענות, מה? הרי בתוכנו אנחנו מסלפים עובדות ונוהגים לפעמים ב"שנאה עצמית". פשוט לא ברור לי. קחו לדוגמא את השחקנית (מתי שיחקה לאחרונה? אני לא זוכר, אבל שיהיה…), עינת ויצמן. זה מה שהיא אמרה לפני כניסתו של באסל גאטס, ח"כ לשעבר שנידון לשנתיים מאסר על העברת טלפונים ניידים למחבלים בכלא עם דם על הידיים, טלפונים שעלולים לשמש כמו כלום חס וחלילה לפיגוע הבא בנו. בויצמן עצמה.
זה מה שאמרה ויצמן: "פעולתך ביטאה התנגדות מתבקשת לתנאים הקשים והמפלים בהם מוחזקים האסירים הפוליטיים, ונועדה להקל עליהם ולו במעט. לכן ההקרבה שלך היא ההקרבה האולטימטיבית. באסל, אתה שילוב של מאבק והקרבה. אדם שהיה מוכן להסתכן כדי להקל על תנאי האסירים ובגלל המאבק שלך אתה עומד להפוך לאסיר בעצמך. אתה ההשראה לכל מה שעשיתי, ובלב כבד אני נפרדת ממך מורי וידידי".
לקרוא ולא להאמין. פשוט לא להאמין. אדם שמעביר אמצעי למחבלים בכדי לפגוע בנו הוא "מורך וידידך"? באמת? גברת ויצמן, למרות שהתואר האחרון שאת ראויה לו הוא גברת, אענה לך בקצרה: אני מקווה שהניידים של מורך וידידך לא יפגעו בבני עמך, או בקרובים אלייך. אז בואי נראה מה תעשי עם ההשארה שהוא נתן לך. או נכון יותר לאיפה תכניסי את ההשראה הזו…
איך אפשר לבוא בטענות לגוף חיצוני מנותק ומנוכר כמו האו"ם ושלוחותיו, שבאמת הפך את ישראל למדינה לנגח בה בלי קשר למה שקורה במציאות, אם בתוכנו קמים אנשים ומחזקים עמדות אנטי ישראליות. אין לי בעיה עם רצון להזדהות עם מישהו שאינו תופס בדעותיי. זו דמוקרטיה. אין לי בעיה אם היא הייתה טוענת שהוא חף מפשע. אבל לאחר שהורשע ועוד בהסכם טיעון, שבו הוא מודה במעשיו, לקרוא לזה "השראה"? לקרוא לו "מורי וידידי"? זה המורה שלך? זה הידיד שלך? ממנו את לומדת? מה את לומדת ממנו? שנאה עצמית? לא מבין. באמת לא מבין. מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו נאמר. בדיוק לדברים כמו של עינת ויצמן הייתה הכוונה.
עצוב לי שזה המצב. עצוב לי גם שמדינת ישראל מאפשרת את זה. אני לא מבקש חס וחלילה לחסום פיות על ידי המדינה. המדינה החליטה לאפשר את זה, אבל אנחנו כחברה חייבים להקיא את זה מתוכנו. לא באלימות, אבל לא להגיע להצגות של הגברת ויצמן. להביא אותה למצב שהיא תבין שאולי הוא "ההשראה שלה", אבל היא כבר לא שלנו. יש דרך אחת להבהיר את זה, דרך הכיס. מצטער שאני לא מדבר עם פילטרים. אבל כמו שלה יש במה, גם לי. כל אחד שינצל את זה בדרכו שלו.
ולאו"ם אני רק רוצה להגיד, דם ילדי סוריה זועק מהאדמה. תעזבו את מערת המכפלה, שם קבורים מתים. לכו תדאגו לילדים בסוריה שעוד נותרו בחיים. זה אגב בחיים לא יקרה. להשפיע על ההיסטוריה העכשווית אין לכם אומץ, מוסר ויושרה, אבל לשכתב היסטוריה, זה אתם יודעים. אז בעיניי גם מקומכם בהיסטוריה… עמוק בפח הזבל שלה…
