מ', בת 45 מאזור אשדוד, עברה ניתוח גינקולוגי פשוט, ונכוותה בבטנה ברשת מרפאות פרטיות מוכרת מאודן. מ' עברה ניתוח להוצאת פוליפ בקוטר שני סנטימטרים ברחמה בבית החולים, במסגרת ביטוח הבריאות הפרטי שברשותה, והיא תובעת את בית החולים על שהרופאים הניחו מכשיר חימום רותח על גופה, ותירצו כי מדובר ב"אלרגיה לחומרי הרדמה". מ' טוענת כי מרגע הגעתה לבית החולים, היא סבלה מיחסי מזלזל ושפיל מצוות בית החולים. "הסניטר פישק לי באגרסיביות את הרגליים, כאשר אני ערה, וכל הצוות הרפואי מביט בי", היא משחזרת. "ביד אחת מדד לי לחץ דם, וביד השנייה המרדים שם לי חומר הרדמה. כשהוא ראה שלא נרדמתי, הוא הדביק לי חזק את המסכה לפנים כדי שאירדם".

מ' עברה הרדמה כללית, וכשהתעוררה חשה כאבים עזים בדופן הבטן. "התעוררתי והתחלתי לבכות", היא מספרת. "הכאבים היו איומים. חשבתי שאלה כאבים פנימיים, אבל ראיתי נשים במקביל אלי מתלבשות והולכות הביתה, ואין להן כלום. האחות שניגשה אלי אמרה שאין לי שום דבר, נתנה לי משככי כאבים, ואמרה שאם זה לא יעזור היא תיתן לי מורפיום".

"הייתי מטושטשת וכאובה", מסבירה מ'. "הורדתי את החלוק, הסתכלתי על הבטן ועיניי חשכו, היו לי כוויות בכל הבטן, כולה הייתה שרופה ומעוותת. קראתי מהר לאחות, שהזעיקה את הרופאים. הם העמידו פנים שהכול בסדר, ואמרו שזו תופעה של ההרדמה".
"זו לא פעם ראשונה שאני עוברת ניתוח בהרדמה מלאה", מוסיפה מ', "אז לא יכול להיות שאני רגישה לחומרי ההרדמה. דרשתי מכתב בו הם מודים שיש לי כוויות מהניתוח. משם המצב רק הידרדר". מ' השתחררה עם כוויות וכאבים עזים, והיא נוטלת משככי כאבים זו תקופה ארוכה.

לאחר חודש שבה לביקורת אצל הרופא המנתח, והתעמתה אתו. "אני יודעת שהוא רופא מצוין, שמו הולך לפניו. שמעתי עליו לפני שנים, והלכתי על ניתוח פרטי כדי להיות רגועה. הפקדתי את הגוף ואת הנשמה בידיים שאמורות להיות הטובות ביותר. בביקורת ביקשתי ממנו שיסתכל על הכוויות. הוא פשוט הרכין ראש ואמר לי: 'שרפנו אותך עם מכשיר חימום בניתוח".

"אני לא יודעת מי הניח עלי מכשיר רותח", היא תוהה, "אבל מבחינתי הוא הרופא והאחראי. הם פשוט פגעו בי בצורה שלא תאמן. אני לא יכולה להתכופף, אני לא יכולה ללכת לים, וכשאני מנסה להתחיל קשר רומנטי, זה מרתיע כי זה נראה נורא. אני לא יכולה לנהל מערכת יחסים אינטימית. יש לי גלד וזיהומים בכוויות, ואני סובלת מעקצוצים ומגרד בבטן, כיוון שנפגעו לי העצבים".

בעקבות הכוויות, איבדה מ' את עבודתה. "אני סייעת בגן ילדים, ומרוב כאבים לא הצלחתי להרים ילדים. בהתחלתי תירצתי תירוצים, אבל בסוף פיטרו אותי".

עורכת הדין גלית קרנר, מומחית לרשלנות רפואית, ביטוח ואבדן כושר עבודה, שהגישה את התביעה, אמרה כי "חבל שאדם המפקיד את גופו בידי צוות רופאים מיומן, יוצא מניתוח כשהוא מגלה שגופו הופקר בחוסר אחריות ורשלנות, הנובעים אך ורק מזלזול ואי הקפדה על נהלים. התובעת חשה מבוזה, יצאה עם נכות נפשית וגופנית, כתוצאה ממום שנגרם לה באופן רשלני".

מהתביעה עולה כי עצם הסתרת המידע מהמנותחת אודות הפציעה, אסור בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, ותואר כמקרה שהתרחשותו מהווה עבירה חמורה על כללי האתיקה הרפואית. בחוזר נכתב כי "השארה בשגגה של גוף זר במהלך הניתוח אשר גרמה לנכות, הוא הצריכה ניתוח נוספת לשם הוצאתו, וגרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית במהלך הניתוח", חייבים בדיווח.

כמו כן, מוסיפים בחוזר כי יש לבטל את החיוב על האשפוז, לעדכן את המשפחה ואת המטופל ואף "במידת הצורך על בדיקת האירוע במסגרת ועדת בקרה ואיכות". במקרה של מ' לא התבצעה אף בדיקה.

תגובת רשת המרפאות: "ההנהלה פועלת בשקיפות מלאה, ואינה מסתירה ממטופליה מידע, לרבות מידע על הליכים שעברו בבית החולים. בימים אלה התקבלה התביעה ואנו נגיב לטענות בבית המשפט".