לפני כשלושה שבועות, התקיים בפראג כנס בינלאומי של "מסנגרים עצמיים", אליו הגיעו נציגים בעלי מוגבלויות מכל העולם, על מנת לשמוע וללמוד כיצד עליהם לקחת אחריות על חייהם ולקבל החלטות מושכלות. בין הנציגים שהגיעו מ-29 מדינות שונות, ייצגו את ישראל בכבוד האשדודים קים גולדבלום ותומר מימון.
השניים, הלוקים בתסמונת דאון, מתנהלים כבני זוג לכל דבר. הם גרים יחד, יוצאים לבילויים משותפים, לוקחים חלק בחוגים רבים ובעיקר נהנים זה בחברת זו. קים בת ה-30 היא אשקלונית במקור ותומר בן ה-26 גדל בראשון לציון. שניהם הגיעו לסניף "אקים" האשדודי לפני מספר שנים, ומאז מצאו בו בית חם ונשארו. מיד לאחר הצטרפותם לעמותה עברו להתגורר בדירה המשותפת לחברי אקים ועם הזמן הכירו לעומק והתאהבו.
ל"תסמונת דאון" דרגות חומרה שונות, אצל כל אחד היא מתפרשת בצורה אחרת וגם בין קים לתומר קיים פער די משמעותי. אז איך זה עובד ביניהם אתם שואלים? בדיוק כפי שישנם פערים עליהם ניתן לגשר בין כל הזוגות בעולם, גם כאן האהבה מנצחת.
נפגשתי עמם בסניף "אקים" הנמצא ברובע ב' ושמחתי להכיר זוג אנשים שמחים, די מתקשרים ובעיקר מאוהבים. קים היא "המבוגר האחראי" שביניהם, היא מתקשרת טוב יותר, רצינית, מבינה עניין והחלטית. היא הבכורה מבין ארבעה ילדים, ומאוד אוהבת את עולם הבמה. היא משחקת בתיאטרון, רוקדת ושרה. בנוסף, היא עובדת במפעל "סלע מסחר ולוגיסטיקה" ולומדת קורס פסיכולוגיה חיובית במכללת אחווה.
תומר מוגדר באקים כ"צוות הווי ובידור", תמיד תמצאו אותו עם מצב רוח טוב ובדיחה מצחיקה. יש לו תשובות קצרות וצריך ל"תפוס" אותו על מנת שיקשיב לך. הוא האמצעי מבין שלושה אחים, אוהב לשחק כדורסל וכיום עובד במפעל "אדנים" ולומד קריאה וכתיבה.
אל הראיון המיוחד הצטרף אליי יניב שוחט, רכז פעילות הפנאי של סניף אקים אשדוד ועזר לשניים להעביר את המסרים שלהם.
קים ותומר, ספרו לי על שגרת החיים שלכם.
"אנחנו גרים בדירה של אקים עם עוד חברים ויש מדריכה שנמצאת איתנו כל הזמן. בכל יום אנחנו נוסעים באוטובוס לעבודה שבאזור התעשייה וחוזרים הביתה בצהריים. בשעות הפנאי אנחנו משתתפים בחוגים רבים כמו תיאטרון ושחייה. בסוף השבוע אנחנו חופשיים ופעם בחודש אנחנו הולכים לבקר בבית של ההורים".
מה התפקיד שלכם בעבודה במפעל?
"מדביקים מדבקות על אריזות".
ואיך מתנהלת מערכת היחסים שלכם?
קים: "אנחנו רוב הזמן ביחד, אנחנו גרים באותו הבית, הוא בחדר עם הבנים ואני עם הבנות. אני מעירה אותו בכל בוקר".
אתם יוצאים לדייטים?
תומר: "בטח".
קים: "כן הרבה, אנחנו אוהבים ללכת למסעדות, לבתי קפה ולקניון".
ואיך אתם מגיעים אל המקומות האלו מהדירה שלכם?
קים: "אמא שלי באה לקחת אותנו, או המדריכה של אקים".
תומר, אתה מחזר אחריה וקונה לה מתנות?
"כן, קניתי לה פרחים, פיג'מה, דיסקים ותכשיטים".
אתם רבים לפעמים?
קים: "כן, אני כועסת עליו כשהוא לא מתייחס אליי יפה".
יניב שוחט: "הם זוג מקסים ואוהב, אכפת להם מאוד אחד מהשני. קים מאוד עוזרת לתומר ללמוד ולעשות חזרות לחוג התיאטרון".
קים: "נכון אבל הוא לא אומר לי תודה על זה שאני עוזרת לו". תומר בתגובה צוחק…
ומה עוד אתם עושים בשעות הפנאי?
"רוקדים ריקודי עם, משחקים באולינג, הולכים לטיול, יוצאים להצגות ושומעים מוזיקה".
מה החלום שלכם?
תומר: "להתחתן".
קים: "להתחתן עם תומר. אבל עם השטויות שלו אני עוד לא יודעת אם הוא מספיק בוגר בשביל חתונה…".
ספרו לי על הכנס שהתקיים בפראג.
יניב שוחט: "זה כנס שמתנהל כבר כמה שנים באירופה בכל פעם בנושא אחר, השנה הנושא היה 'אהבה, חיים וזוגיות', לכנס הגיעו אנשים עם מוגבלויות מ-29 מדינות יחד עם המלווים שלהם. היו סדנאות שבהם התקיימו דיונים על מהי זוגיות אצל אנשים מוגבלים, ואיך ניתן לאפשר אותה למרות המוגבלויות, איך אפשר לעזור להם לממש את עצמם כבני אדם בכלל ובתוך מערכות יחסים בפרט. במהלך הכנס הם התראיינו לחדשות המקומיות של פראג, שיתפו על היתרונות שבחיי הזוגיות ועל החיים שלהם בדירה של אקים. ואם כבר כנס בנושא זוגיות, אז החלטנו לתת להם לחגוג את זה עד הסוף. שילבנו להם גם חופשה רומנטית שאפשרה להם להתנהג כמו זוג בטיול. הם ישבו לבד בבתי קפה, אכלו גלידה וטיילו, אני תמיד השגחתי עליהם מרחוק ווידאתי שהם מסתדרים".
קים: "היה מאוד כיף. היינו בעיר העתיקה, עלינו על גשר קארל ועשינו שייט בנהר".
תומר: "אני הייתי אמיץ בשייט".
קים: (צוחקת) "ממש, הוא פחד ורצה להקיא כל הזמן". תומר בתגובה צובט אותה בחיבה.
בזמן הזה מתחיל באקים חוג תיאטרון, קים ותומר שמחים להצטרף לחבריהם לקבוצה, ואני נשארת עם יניב שמספר לי במה בדיוק מתבטאת המוגבלות שלהם: "הם מאוד ילדותיים, יש להם תהליך הבנה איטי והם מאוד מקובעים על ההרגלים שהם מכירים. יש להם זיכרון מיוחד, קשה להטמיע משהו בראש שלהם, אבל אם הם מצליחים לזכור – זה יישאר איתם לתמיד. מבחינה פיזית קשה להם להרים דברים כבדים. יש להם המון שמחת חיים והם מאושרים במה שיש להם". הוא ממשיך ומספר מניסיונו העשיר: "אנשים עם מוגבלות הם כמו כולנו. הם מרגישים כמונו, שמחים, מתאהבים, מתאכזבים ושונאים, יש להם מנעד רגשות בדיוק כמו שלנו. אנשים לפעמים מסתכלים עליהם כעל אנשים שונים, אבל מי שיסתכל להם באישונים יראה שהם בדיוק אותו הדבר כמונו. לכל אחד מאיתנו יש את הקשיים שלו, ואלו הקשיים שלהם. הם מודעים למגבלות שלהם ויודעים לחיות איתם לטוב ולרע".
גם ליניב עצמו יש סיפור חיים מעניין, במשך שנים רבות הוא עבד במכירות ולאחר שהחליט שמיצה את התחום, חיפש עבודה עם משמעות. כך הגיע לעמותת אקים אשדוד לפני כחמש שנים, ומאז הוא משקיע בה את כל כולו.
הוא מספר כי סניף אשדוד הוקם לפני שלושה עשורים על ידי אתי מימוני, דני מרוז ופנינה מרוז ז"ל. אקים הוא "בית לחיים" לאנשים עם מוגבלות שכלית שיש בו מגוון רחב של פעילויות, חוגים ועשייה. כיום באשדוד ישנם 34 חברים, הם בגילאים שונים ומחולקים לחמש דירות שונות ברחבי העיר, מתוך מטרה לשלב אותם בקהילה. יש המון מקום לזכות הבחירה והמחשבות שלהם, הם אלו שבוחרים את החוגים בהם ישתתפו, את הריהוט שיהיה בבית חדש אליו הם נכנסים, היכן לעבוד ועוד. למרות שהצוות של אקים מתחזק את הבתים, גם בני הבית שותפים מלאים למשימות שבו, הם משתתפים בניקיון ומכינים אוכל, כל אחד על פי יכולתו. "אנחנו מלווים אותם בכל מה שעובר עליהם. קים ותומר למשל עברו תהליך של תמיכה והכוונה לזוגיות כדי לדעת איך להתנהג אחד לשני, איך לתקשר, כיצד לקיים יחסים ועוד", אומר יניב שוחט, שמספר עוד כי המטרה העיקרית העומדת לנגד עיניהם היא לגרום לאנשים שלהם לחייך ולהיות מאושרים. ממה שראיתי הם לגמרי מצליחים…
