טוב עשיתי ידידי. טוב מאוד עשית. קיבלת החלטה מעולה. לא יודע אם זה אתה החלטת או הטורקים שהחליטו עבורך? אבל השורה התחתונה היא מצוינת – תברח בלאט תברח.
כן, כן אולי אני מצטייר כרגע אצל חלק מקוראותיי וקוראיי האהובים "כשונא ישראל", שתומך בכך שדיוויד בלאט לא יעזוב את דרושפקה הטורקית ויגיע לארץ, למכבי ת"א, אבל אני מסתכל על כל התמונה, כולל "המסגרת" ורואה שעבור בלאט הכי טוב לא להגיע.
לא, אני לא מדבר על הכסף הגדול שהטורקים נותנים לו (למרות שגם אני לא הייתי עוזב כל כך הרבה כסף), אני מדבר על העובדה שמכבי ת"א הפכה "בית קברות" (מטפורי, טפו טפו לא באמת) למאמנים. העונה כבר הפסקנו לספור במאמן החמישי שהוחלף וזה לא הסתיים שם. מכבי ת"א היא כבר מזמן לא אותה אחת שהכרנו. היא הפכה להיות עוד קבוצה (ודיברנו על זה פה), גם בפיטורי מאמנים
עבור בלאט לחזור לישראל ולעזוב את טורקיה, זה אולי טוב בגלל שהוא ישראלי, זה אולי טוב כי הוא היה חוזר למכבי ת"א מעמדה של כח, אבל הסדר בקבוצה לא צריך להגיע מעמדת המאמן. לא צריך לעשות סדר בהרכב השחקנים. את זה אפשר לעשות בכל עונה עם סגל חדש שמביאים. הבעיה במכבי ת"א היא בעמדה הכי חשובה – ההנהלה.
הנהלת מכבי ת" א צריכה להפסיק לדחוף את האף, שלה לכל פינה, לכל מאמן, לשבת לו על הראש, כמעט תרתי משמע. מספיק. צריך להחליף את ההנהלה או חלקה. יש יותר מידי בעלי שליטה ששולטים, אבל כמו בחצר ביזנטית (שזה כמו משחקי הכס כאלה…זאת אומרת, עושים מה בא להם בלי לספור את הנתינים שלהם) ורצים שדעתם תקבע. ההנהלה צריכה להחליט מי הסמכות המקצועית ולזוז הצידה, מה זה הצידה?, להעלם כל משחק. אח"כ שיחליטו על "ניקוי אורוות" או מה שירצו.
ואגב עוד הערה אחת בלבד. תשימו לב מי הגיע לגמר הפיינל פור. הפועל ירושלים ומכבי חיפה, שתיים מהקבוצות הבודדות שלא משנה מה היה, האמינו במאמנים שלהם והלכו איתם עד הסוף. במקרה הזה ממש עד סוף הליגה. חומר למחשבה לאנשי מכבי ת"א ובכלל…
תתעורר אלישע תתעורר
אני מסכים עם מה שתגידו עכשיו. מסכים שאי אפשר לכעוס על אלישע לוי. הוא בחור נחמד, חייכני, מהעם, לא מחזיק מעצמו מי יודע מה, לא נתן לתפקיד להחליף לו את הדם בנוזל אחר..קיבל את נבחרת ישראל וכולם היו מרוצים. אבל וצערי הגדול, באמת הגדול, יש אבל. אם אני כבר "שנוא ישראל", מהקטע הקודם עם דיוויד בלאט שהמלצתי לו לא להגיע למכבי ת"א, אז אוסיף לעצמי עוד קצת שונאים (גם ככה יש תור ארוך)… אלישע תתעורר לפני שיהיה מאוחר. עבורך. אבל תתעורר ומהר.
זו לא התוצאה הנוראית מול אלבניה 3:0 בבית. הפסד מול קבוצה שאסור היה להפסיד לה. גם ככה אנחנו מכוונים למקום השלישי בלבד, אז בבית? להפסיד? מה יהיה אלישע מה. שלא לדבר על איך הפסידה הנבחרת, כי אם נתחיל לדבר צריך פה את כל מוסף הספורט לא רק קטע אחד.
תגידו לי אתם, רק בנינו, באמת שאף אחד לא ישמע, הייתם מרוצים מהסגל של אלישע? האם לא הרגשתם שאלישע לא בוחר בדיוק מה שהוא רוצה אלא עושה כל מיני חשבונות למינהן. לא אכנס שמית כי זה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם,צ או במקרה הזה שחקן, אבל עדיין הייתה הרגשה שראויים יותר נותרו מחוץ לסגל.
כן, בדיוק מה שחשבתם. ניקח לדוגמא את יואב ג'ראפי, שוערה של מ.ס אשדוד. תגידו מה שתרצו, שאנחנו משוחדים, שהוא "משלנו" מאשדוד, באמת מה שבא לכם. אבל כמעט כולם ללא יוצא מן הכלל טוענים שהשוער הצעיר ראוי להיות בסגל של הנבחרת. אולי לא תסכימו כמוני שהוא צריך להיות השוער הראשון והיה אפשר לבחון אותו במשחק המבחן שקדם למשחק מול אלבניה, אבל בסגל הרחב? זה בטוח. בטוח. תבדקו מי הוזמן (נו תבדוק אבדוק עבורכם), עומרי גלזר (מכבי חיפה) , דני עמוס (מכבי פת) ודודו גרוש (באר שבע) ותבינו למה אני טוען שיש בזה קצת עשיית חשבון. קצת…
חבל אלישע אנחנו אוהבים אותך…תתעורר לנו אלישע….
תחזרי כבר תחזרי
"תחזרי בבקשה ממך תחזרי"…לא זה לא עוד משפט משיר של אייל גולן או זמר אחר. זה אני מבקש מליגת העל שתחזור כבר. כמה אפשר לחכות. אין מה לעשות (כמעט) בלעדייך. אנחנו פשוט "חולים על כדורגל"…אי אפשר כל שבוע לחכות כבר "לרגע השריקה" (כמה שירים בבת אחת היו פה)… פרטים אצלי בפרטי….
אבל ברצינות. אנחנו חולים במחלה הזאת של הכדורגל, שההורים שלנו מתישהו הדביקו לנו כשהיינו ילדים, שלקחו אותנו בשבת לראות את המשחק עם הכדור וה-22 שרודפים אחריו. בחרנו צבע וקבוצה (שהאבא בחר לנו…) וחלינו. זו מחלה שרופא לא יכול לטפל בה, אפילו לא אחד כזה מומחה. זו מחלה שרק כדור, דשא ורשת יכולים לגרום לנו להתאושש וגם זה חלקי.
חכם סידי מגיל 9 במגרשים. מגיל 9 שומעים? (קוראים הכוונה). ואני היום בלי עין הרע כבר לא ילד…אפילו לא נער, יש לי לב חלש. אני לא יכול יותר לשבת ולספור ימים עד שתגיע הליגה. מה זה? אין לכם שם בהתאחדות לב? מה זה, רחמנות.
נכון, אם מישהו שהעיתון הנהדר הזה והטור הזה נפל לידיו או ידיה, הוא לא בעניין של כדורגל יגיד לעצמו: "מה רוצה המשוגע הזה? שייהנה משבת חופשית, שינוח, ילך לים, יטייל….". צודקים צודקים…אבל כמה אפשר??. אני רוצה לראות כבר דשא….בבקשה…חוץ מזה כל העצבים איפה נוציא? בבית…? בשביל מה יש לנו מגרש ? בדיוק בשביל זה…וכמה שנשמח הרי זה לא מתקרב לשמחה בגול ולחיבוק לאנשים מזיעים אחרים שלא תמיד אנחנו מכירים, אבל בגלל שהם אוהבים את אותה קבוצה שלנו ובמקרה יושבים לידו, יצא לנו לחבק אותם..ורק אח"כ להתפלא איך עשינו זאת? זר לא יבין..גם זרה…
ואגב מי אוהב את המשחק וקורא את מה שכתבתי…מנגב את הדמעות ואומר לעצמו….נכון נכון..ועוד פעם נכון…מחכים למשיח שיגיע….? בינתיים נסתפק בליגה.
ואסים במשפט משירו של הרצל קבליו, ז"ל, שוערה של מכבי יפו (הקבוצה שאבא שלי בחר עבורי כשהייתי ילד)…: "יא כדורגל מה עשית מה?….
וחכם סידי אומר : במקום לרדוף אחרי האושר ….תגרמו לו להגיע אליכם…
