קודם כל אני בעד, אח"כ אני קצת חושש. לא הרבה אבל מספיק. איך אגיד זאת, יש לי 110 מיליארד סיבות לדאוג. אולי אני סתם פרנואיד, אבל בכל זאת, החשש קיים. לא, אני לא מסוכסך עם עצמי. אני פשוט רואה את הרגע הזה ואת הטווח הרחוק. מבולבלים? עוד קצת לא תהיו.
נתחיל כהרגלנו בעשיית סדר. נשיא ארה"ב, הנשיא הטוב לנו, בניגוד לקודמו, דונאלד טראמפ, חתם עסקת נשק בשווי 110 מיליארד דולר עם סעודיה. במילים אחרות, הסעודים יעבירו כסף והרבה לארה"ב, יצרנית הנשק מספר אחת בעולם, שמייצרת בשביל למכור, לא בשביל שלום… במסגרת העסקה היא תעביר נשק מהמתקדם ביותר שיש לה לידי הסעודים.
מכאן הבלבול. מצד אחד אני כותב פה לא פעם ולא פעמיים שחשוב לחזק את הטריו של סעודיה-ישראל-מצרים באזורנו. ברק אובמה, הנשיא הקודם, יצר פה מציאות מעוותת שדווקא המדינות הקרובות לארה"ב במזרח התיכון, נדחקות לטובת איראן, מממנת הטרור באזור, המדינה המסוכנת ביותר, ראש הנחש. אובמה הלך, טוב שכך, ועכשיו טראמפ משנה את היוצרות. הוא מבין שלארה"ב חשוב לחזק את הקשר עם מצרים, סעודיה וישראל, עושה זאת לא רק בדיבורים חד משמעיים אלא בעיקר במעשים. עד כאן אני מרוצה.
אבל למה אני דואג? אהה, אז גם על זה אני אענה לכם ישר ולעניין. החשש שלי הוא מה יקרה אם בסעודיה, מדינה ששולטת באזרחיה בכח כדיקטטורה של משפחה אחת, קוראים לזה מונרכיה אבסולוטית, מלוכה דיקטטורית, העם ימרוד ויחליף את השלטון. היחס לאזרחיה הוא לא מהטובים, שלא לומר מהגרועים שיש, ובמדינה כזו עלולה לפרוץ מהפכה.
מה יקרה אם תפרוץ הפיכה ונשק כזה ייפול לידיים כמו דעא"ש, כמו אל קאעידה, כמו עוד ארגוני טרור לא משנה שמם? זה יסכן את מדינת ישראל ועוד איך יסכן. אבל בואו נניח שלא תהיה הפיכה (למרות שלפני מספר שנים כל המזרח התיכון עבר הפיכה כזו), זה עלול לסכן את "מאזן האימה" של ישראל, לה שליטה צבאית במזרח התיכון. נכון, סעודיה בצד שלנו, אם אפשר לקרוא לזה כך, אבל זה עלול להשתנות. מכאן החשש.
טראמפ רוצה לעשות פה דיל באזור. הדילים האלה הם גם כלכליים וגם פוליטיים. הוא "איש עסקים" בתפיסתו, אומרים לנו בכל הזדמנות. הוא כמו "סוכן נסיעות" שעובר באזור ומנסה למקסם את מה שהוא "מוכר" כאן. אז עשה עסקה כספית עם הסעודים, ועכשיו הוא רוצה לעשות עסקה בין ישראל לפלסטינאים בעניין השלום/הקמת מדינה פלסטינאית (כל אחד שיקרא לזה לפי תפיסת עולמו). עוד עסקה, "דיל", כך הוא מכנה את זה, שגם בה אגב יש חלק לסעודים.
בבסיס העסקה הסעודים יהיו יחד עם ארה"ב מעין "מתווכים", הם יהיו לשון המאזניים. הסעודים יתחייבו שישמרו על קיום ההסכם מהצד הפלסטינאי ואז יהיה אפשר לקחת את היחסים עם ישראל צעד נוסף ולהפוך אותם לגלויים. לא רשמיים, אבל גלויים ומשם אח"כ מי יודע… זה נשמע מצוין וטראמפ שם את ידיו על זה. אבל אני רק שאלה, או נכון יותר שתיים: מי מבטיח שהסעודים יוכלו להיות ערבים להסכם? והשאלה השנייה היותר חשובה, האם אנחנו רוצים שמדינה אחרת, ערבית, כמו סעודיה, היא שתערוב לביטחון ישראל? התשובה בקול רם של כולכם עכשיו היא – לא!!!!
אני נגד הסכם עם הפלסטינאים, לא בגלל שאני לא רוצה לתת להם מדינה. רובנו לא ביקר ולא יבקר בשטחים של הרשות. נכון, זה לא אומר שצריך לוותר ויש שם אזרחי מדינה, שהמדינה אישרה להם להתיישב. חלק קוראים להם מתנחלים, אני קורא להם מתיישבים.
אני נגד הסכם בגלל מה שקרה בעזה. גם אז בהסכם אוסלו ב-1993 (או נכון יותר, "אסון אוסלו) ואח"כ בהתנתקות ב-2005, קיבלה עזה עצמאות בפועל. מה קרה מאז כולנו יודעים. מ-2006 רק טילים על ישראל. התרגלנו? ממש לא, לא מתרגלים למדינת טרור שכנה. אבל תחשבו מה יקרה אם זה יתרחש שוב, הפעם ברשות הפלסטינאית? כל הארץ תהפוך למטווח אחד גדול, כל נקודה בארץ תהיה פגיעה. שלא לדבר על כך שמטוס אחד לא יוכל לצאת מנמל התעופה בן גוריון בלוד. בקיצור, המדינה תהיה מופגזת ומקורקעת. מי שרוצה שיצביע? ברור שאף אחד לא מצביע… כי איש לא רוצה את זה.
נכון, זה לא פשוט. אתם אולי מחפשים עכשיו הצעה אחרת מאשר הציע טראמפ, כרגע זה לא נראה באופק. בכדי שיהיה פה שלום, התפיסה של שני הצדדים צריכה להשתנות. הפלסטינאים צריכים להבין שישראל כאן לתמיד ולא זמנית, להתעסק בגבולות שתקבל ולהקים מדינה לרווחת אזרחיה. ישראל צריכה לשנות את התפיסה ולעזור לרשות הפלסטינאית בזה. שיהיה לפלסטינאים מה להפסיד. לעזור לאזרחים שם לחיות ברמת חיים גבוהה יותר מאשר המצב כרגע, שהוא רע. כן, כן אני אומר שוב, "שיהיה להם מה להפסיד", בדיוק כמונו. "שיישענו על ישראל במקום לנסות להפיל אותה".
בינתיים מה שכתבתי כאן נראה אחרית הימים, שלא להגיד מדע בדיוני. אבל שלא נשאר בסוף רק עם "הדיל" של טראמפ, כי הוא טוב לרגע הזה… ובעתיד?
