חשוב שיועציו הלוחשים על אוזנו, יבהירו לו שבאזור שלנו, הבטחה שלא מקיימים בגלל לחצים, לא נחשבת כיבוד האחר, אלא חולשה. חשוב מאוד שיועציו של הנשיא דונאלד טראמפ יסבירו לו זאת. שיסבירו שמה שנחשב בעיניו סוג אולי של מחווה, ייתפס בעיניי הפלסטינאים כחולשה. הוא יראה בעיניהם כנשיא שאפשר לתמרן אותו, והוא דיבורים כמו חול (והאזור הזה של המזרח התיכון מלא בו…), ואין שגרירות בירושלים…
נעשה לכם סדר. דונאלד טראמפ הודיע במהלך הבחירות בארה"ב, אי שם באזור אוקטובר שנה שעברה, כי אם ייבחר יעביר מיד את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. הוא הבהיר שירושלים היא בירת ישראל והעם היהודי, ולכן חובתו להעביר לשם את השגרירות. אמירה מאוד חד משמעית, למי שרצה להיות נשיא. פעולה שתחשוף אחריה חלק ממדינות העולם שינהגו כארה"ב. ללא ספק פעולה "לתפארת מדינת ישראל".
אבל ולצערי יש אבל, עכשיו הוא מתחיל להיות לא חד משמעי. אולי לא האמין שיהיה נשיא? רק השערה שלי, אגב. על פי פרסומים טראמפ ישתמש בווטו (זכות הביטול/חסימה/ויתור) שיש בידיו בכל הנוגע "לחוק ירושלים האמריקאי", וזה כבר מתחיל להדאיג.
חוק ירושלים האמריקאי הוא החוק שאישר הקונגרס האמריקאי ב-1995: "ירושלים צריכה להישאר עיר בלתי מחולקת, השומרת על זכויות כל הדתות וכל העדות. ירושלים צריכה להיות מוכרת כעיר הבירה של ישראל, ושגרירות ארה"ב צריכה להתמקם בירושלים לא יאוחר ממאי 1999".
חוק נהדר מבחינתו. למה יש לי הרגשה שמיד יגיע אבל… אבל, בפעם האחרונה חתם על כתב הווטו הנשיא ברק אובמה בסוף אוקטובר 2016 והחליט לדחות שוב את החוק הזה, מה שמחייב את טראמפ להחליט עד ה-31 במאי השנה, האם הוא נמנע מלחתום שוב על הדחייה, ואז החוק נכנס אוטומטית לתוקף, או חותם ומקפיא את יישומו לחצי שנה נוספת. דהיינו יחתום על ההקפאה לא תהיה שגרירות בירושלים, לא יחתום על ההקפאה, תהיה שגרירות בירושלים.
במילים אחרות, מה שהבטיח אפשר כנראה לנגב איתו. אין לי מילה אחרת, מצטער. תמצאו אתם מילה יותר עדינה בבקשה. טראמפ הנשיא מתחיל לחשוש מדברי של טראמפ המועמד לנשיאות. אם יעמוד במילתו הרי שהוא צריך להעביר את השגרירות עד סוף החודש הזה. אם לא, זה יידחה בתחילה בחצי שנה ובנינו כולנו יודעים שזה לא יקרה.
עצוב לי לראות את התנהלותו של טראמפ. האמירה שלו שיעשה זאת והמינוי שלו לנשיא, הכניסו את הפלסטינאים לעמדת התגוננות, ומה הם עושים כשהם בעמדה זו? נכון, מאיימים. האיומים שהעברת השגרירות של ארה"ב מתל אביב לירושלים, יגרום לטרור באזור (נו מה חשבתם זה הנשק האולטימטיבי שלהם), אולי הפחידו את טראמפ ואנשיו. אבל טראמפ לא מבין משהו מאוד בסיסי במזרח תיכון. הוא חייב לעמוד במילתו, בעיקר עבור עצמו ואח"כ עבורנו, כי אנו ראויים שבירתנו תוכר על ידי מדינות העולם, כמו שבריתן מוכרת.
אז למה זה חשוב לו יותר? כי זה ניסיון עבור טראמפ. הפלסטינאים העבירו את המסר המאיים/ מתחנחן לנשיא. אם ייבחר לפעול לפי האיום מתוך כבוד לרגשותיהם או בשל כל דבר אחר, זה יתפרש כחולשה עבורם. כי במזרח התיכון שלנו, לפעמים הבנה או רחמים נתפסים כחולשה. את זה היועצים של טראמפ שחיים בארה"ב לא יודעים.
מצד שני, אם יעמוד במילתו, הרי שיהיה אולי קצת רעש רקע, אבל יבינו שיש פה נשיא אמריקאי שעומד במילתו ואסור להרגיזו בכל עניין ודבר. טראמפ חייב להעביר את השגרירות. חייב. הגיע הזמן שיבין שאמריקנית זה טוב לאמריקה, לא לפה. האנגלית שלהם טובה לדיוניי פוליטיקלי קורקט. שם בארה"ב, אולי באירופה, לא פה. הוא חייב לדבר מזרח תיכונית מדוברת. אחרת לא יספרו אותו בשום עניין אחר.
ועוד דבר אחד. קצת היסטוריה. לפני כ-3,000 שנה הכריז דוד המלך על ירושלים כעל בירתו ובירת העם היהודי, מתוך שיקולים פוליטיים ודתיים גם יחד. ירושלים, שהייתה עד ימיו עיר יבוסית (עוד עיר, לא בירת היבוסים…), לא הייתה בתחום נחלתו של שבט מסוים משבטי ישראל, דבר שהקל עליו ללכד סביבה את בני ישראל ללא העדפה לשבט זה או אחר. ומכיוון שעל פי המסורת היהודית עקדת יצחק נערכה על הר מוריה, הנמצא בתחומיה של ירושלים, קיבלה העיר חשיבות דתית. דוד העלה את ארון הברית אל העיר, והפך את ירושלים למרכז דתי. בעקבות זאת בחר שלמה המלך לבנות במקום זה את בית המקדש.
אין עם אחד בכל העולם, אחד, מלבד העם היהודי, שהכריזו על ירושלים כבירתם. גם לא המוסלמים. ההיפך, הערים החשובות לאסלאם שנוסד במאה ה-7 לספירה, דהיינו 3700 שנה אחרי שדוד הכריז על ירושלים כבירת העם היהודי, הן מכה ומדינה (מדינת אל נבי). ירושלים שלישית בחשיבותה לאסלאם אחרי שתיהן. העלייה המוסלמית לרגל היא לסעודיה, שם נמצאות שתי הערים הללו, לא לירושלים. מישהו צריך להגיד את זה. ירושלים לא מוזכרת בקוראן ולו פעם אחת בשמה. אז די בבקשה. העולם יכול להחליט מה שהוא רוצה, שהיא שייכת לעם היהודי, לא שייכת, אבל העובדות הן עובדות. ירצו או לא.
ולכן ללוחשים על אוזנו של הנשיא נגיד, תייעצו לו לקום ולעשות מעשה אמיץ בשמה של ההיסטוריה… מעשה שייזכר כמעשה מבחן. בעיקר לו.
