פרשת השבוע – פרשת אמור

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש...". שואלים המפרשים: מה עניין שבת אצל המועדים? הקדימה התורה להזכיר את שבת לפני כל המועדים, השבת הקדושה היא יסוד לכל המועדים. וכשם שיציקת היסודות היא ראש וראשית לבניית כל בניין עליו נשען כל הבית, כך גם צריך להקדים את עניין השבת לשאר המועדים, שהשבת היא היסוד להם.
טור של שריקי

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש…". שואלים המפרשים: מה עניין שבת אצל המועדים? הקדימה התורה להזכיר את שבת לפני כל המועדים, השבת הקדושה היא יסוד לכל המועדים. וכשם שיציקת היסודות היא ראש וראשית לבניית כל בניין עליו נשען כל הבית, כך גם צריך להקדים את עניין השבת לשאר המועדים, שהשבת היא היסוד להם.

לשבת יש כמה טעמים: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ…". "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, על כך ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת"…. כשנתבונן בשתי טעמים אלו נבין שהם קשורים זה בזה.

תכלית כל הניסים שנעשו במצרים לא הייתה רק כדי להוציא את בני ישראל ממצרים, לזה הקב"ה היה יכול לתת מכה אחת קשה במקום עשר מכות, אלה כדי שבני ישראל יספרו את הניסים להם ולבניהם עד עולם וע"י כך ידעו כי ה' גדול, ובלעדיו איש לא יוכל להרים יד או רגל.

מצד אחד, השבת היא זכר למעשה בראשית, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כך ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת, ומתוך התבוננות בידו החזקה ובזרועו הנטויה של הקב"ה תחזק ההכרה והאמונה בה' שהוא בורא שמיים וארץ.

כל החגים הם זכר ליציאת מצרים, והקדימה התורה את השבת למועדים שהיא מורה על חידוש העולם לפני המועדים, כהקדמה ויסוד שעליו תבנה האמונה ביציאת מצרים, כי אם עם ישראל לא יאמינו שה' ברא את העולם אזי לא ישמרו שבתות, ואם לא ישמרו שבתות גם מועדים לא ישמרו. כי כשאין את יסוד האמונה שזו השבת ימוט בניין כולו.

הלכות ימי ספירת העומר (המשך)

החרדים לדבר ה' נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר. ואמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאוד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. והנוהגים לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בשום ראש חודש יכולים להתגלח בערב ראש חודש אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, והוא במקום צורך גדול, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, כי לא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. ומכל מקום טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. וכן נהגו כיום בני הישיבות ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה.

אם חל ברית מילה בתוך ימי הספירה, מותר לאבי הבן ולסנדק ולמוהל להסתפר ולהתגלח באותו יום, הואיל ויום טוב שלהם הוא. ואם יש סיבה המונעת את בעלי הברית מלהסתפר ביום המילה, יכולים להקדים ולהסתפר אף ביום שלפני המילה. וכן אם חל המילה ביום א' רשאים להסתפר ביום ו'. חתן בר מצוה מותר לו להסתפר לכבוד חגיגת הבר מצוה הנערכת עבורו בימי העומר.

יש נוהגים שלא להסתפר ולא להתגלח אלא ביום מ"ט לעומר, ערב חג השבועות, ואפילו אם חל ברית מילה בתוך ימי הספירה אינם מסתפרים כלל.

שבת שלום!

12121231231234234

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

blank

אולי יעניין אותך