אשדוד נטו

מקזחסטן לחמ"ל בגבול עזה

מקזחסטן לחמ"ל בגבול עזה
צילום: דו"צ

סמל בוטה דאולטבקוב (20) מאשדוד נולדה וגדלה בקזחסטן, מדינה מוסלמית שהייתה חלק מברית המועצות, לאימא יהודייה ולאב מוסלמי. בעיני רבים מאיתנו השילוב הזה מעורר תמיהה, עבור בוטה זה היה רגיל לחלוטין. "נכון שגדלתי במדינה מוסלמית", היא מספרת, "אבל אימא יהודייה והלכתי לבית ספר יהודי-דתי, לבשתי חצאיות לבית הספר, ושמרנו על חגים יהודיים".

הבית היה יותר יהודי מאשר מוסלמי?
"הבית היה יותר יהודי, אבל היה בו משתי הדתות, כי זו מדינה מוסלמית, וכשיש חג מוסלמי זה מצוין בכל המדינה. אנחנו היינו חוגגים, אבל לא בקטע של אמונה. לאבא לא היה אכפת שנלך לבית ספר יהודי, אחיי הגדולים ואני. את החגים היהודיים ואת המנהגים היינו מציינים בבית הספר היהודי, אבל לא תמיד בבית".

כשמלאו לבוטה 12 שנים, היא עלתה לארץ עם אמה ואחיה הקטן. הוריה נפרדו זמן קצר לפני כן. אחיה הגדולים כבר עלו קודם לכן במסגרת פרויקט נעל"ה, שדרכו נוער עולה ארצה לפני ההורים. הקשר עם אביה נותק. תחילה גרה המשפחה בפתח תקווה, ואחר כך עברה לאשדוד לגור ליד הים וליד המשפחה. "יש לי סבתא ודודות, שכבר 20 שנה גרות כאן. כל המשפחה כבר הייתה פה", אומרת בוטה.

המשכת ללמוד במסגרת דתית?
"לא. למדתי בפנימייה מדהימה בהרצליה לעולים דוברי רוסית. כולנו באנו מאותו רקע, וזו הייתה מסגרת חילונית לגמרי".

בוטה רצתה עוד מילדותה להתגייס לצבא ולתרום בכל יכולתה למדינה, אבל כשקיבלה הודעה שתפקידה יהיה תצפיתנית היא פרצה בבכי. "קיבלתי את ההודעה באמצע שמדדתי שמלה למסיבת סיום", היא מספרת, "וראיתי שהשיבוץ הוא תצפיתנית. כמה ימים לפני שקיבלתי את ההודעה, אחי ששירת כלוחם איסוף באותו החיל, אמר לי לא להיות בתפקיד הזה. התחלתי לבכות, הרי אח שלי אמר לי לא… קיבלתי את זה קשה. אחרי שנרגעתי, פניתי לאשת הקשר עם הצבא שהייתה בפנימייה, דיברתי איתה שתנסה לעזור לי, ואחרי שבועיים עיכלתי את המצב, וחשבתי שאם ככה שובצתי, כנראה זה מה שצריך להיות. בכל מקרה רציתי שירות משמעותי, ולא רציתי לעשות יומיות".

נתקלת בבעיות בגיוס מפני שאביך מוסלמי?
"לא. אף אחד לא שאל על אבי. אני יהודייה, אימא שלי יהודייה, ולמי שכן סיפרתי על אבא, אמרו שזה מגניב. מאחר שאין לי קשר איתו, אני אפילו לא יודעת אם הוא יודע שאני משרתת בצבא".

תחילת השירות היה קשה עבורה. בזמן ההכשרה אמה חלתה, והדאגה לאם ולאחות הפעוטה שנולדה בארץ, היו חלק בלתי נפרד מהלימודים. לאחר מכן, כאשר הוצבה בגבול עזה, החלה תקופת חפיפה להכרת הגזרה. גם כאן הגיעה בוטה לנקודת שבירה. "בתקופת החפיפה את לומדת 16 שעות, וזה קשה", היא מספרת. "אחרי שסיימתי את בית הספר אמרתי 'זהו, לא רוצה ללמוד', ועכשיו מצאתי את עצמי לומדת ולומדת. באמצע אמרתי שאני פורשת, שאני לא רוצה, שאני יוצאת מהצבא ומוותרת. שוב בכיתי, ושוב אחרי שנרגעתי החלטתי להמשיך. ואז, כשהתחלתי לעשות משמרות, הכול השתנה, רק אז הבנתי מה זה התפקיד. כל היום את עם הבנות, במשמרת, בהפסקה, שמונה שעות כוננות ביחד, מבשלות ביחד, חולקת עם חלקן חדר, ואנחנו חוות אותו הדבר. זו מין אחוות תצפיתניות שמעבירה את השירות וכיף לנו".

מה עושות התצפיתניות, ומה מסלול ההכשרה שלהן? התצפיתניות שייכות לחיל האיסוף הקרבי, והשירות מזמן לנשים אפשרות יוצאת דופן להשתלב בתפקידי מפתח מאתגרים במערך הלוחם בצה"ל, ובמערך התומך בלחימה באופן משמעותי. תפקיד התצפיתנית הוא אחד הבודדים בו משולבות בנות בפעילות המבצעית באופן משמעותי ומספק. השירות כתצפיתנית משלב עבודת איסוף מודיעין מעמדות תצפית נייחות (חמ"ל), עם העברת המידע לגורמים הרלוונטיים בשטח, תוך קשר תמידי וישיר עם הכוחות המבצעיים בשטח.

התצפיתנית עובדת במסגרת חמ"ל ששולט על אמצעי התצפית הנייחים בגזרתו לשם זיהוי ואיתור גורמים עוינים, והכוונת אש ותקיפת מטרות באמצעות מערכות תצפית ומכ"ם מתקדמות. התפקיד דורש מהתצפיתנית יכולת התמצאות, שימוש בעזרי מודיעין, הכוונת כלל סוגי הכוחות בשטח וגורמי האש, בקיאות גבוהה ביותר בגזרה הנצפית ויכולות לאתר סימנים המעידים על שינוי בשגרה ופעילות עוינת. התפקיד מתאפיין באחריות, משמעת עצמית גבוהה, יכולת עבודת צוות ומוכנות לתרום מעצמך. מסלול התצפיתנית כולל טירונות, קורס מקצועי וחפיפה מבצעית בגזרה אליה משתייכת.

בטירונות מקבלות התצפיתניות הכשרה בתחומים הבאים: ערכי צה"ל, שימוש בנשק קל וביצוע מטווחי ירי, ביצוע תרגולות חי"ר בסיסיות, בקיאות בתפעול אמצעי קשר, חינוך וידיעת הארץ, הסמכת אב"כ, הכשרת מתן עזרה ראשונה, אימוני כושר ומסעות. לאחר סיום הטירונות מתחיל שלב ההכשרה, שבו לומדות התצפיתניות את המקצוע, רוכשות את הידע לגבי תפקידן העתידי ומיישמות את הלימודים התיאורטיים באמצעות חדרי סימולציה מתוחכמים המדמים חמ"ל איסוף מבצעי.

החמ"לים המדומים מאפשרים להכשיר את התצפיתנית בצורה המיטבית לפני הגעתה לגזרות השונות. במהלך הקורס מקבלות החיילות הכשרה באיסוף מודיעיני בעזרת אמצעי התצפית בזמן אמת, וסיכול פעילות טרור בכמה אפשרויות. כמו כן לומדות החיילות כיצד ללוות ולאבטח כוחות רגליים, רכובים או כוחות תצפית, כיצד אוספים מודיעין לפני מבצע על גזרת האיסוף ויוצרים תמונת מצב עדכנית של הגזרה הנצפית, ומהן דרכי העבודה היעילות והמהימנות עם הכוחות בשטח, כדי להעביר את המידע בזמן אמת ובזריזות הנדרשת. כל זאת על ידי שימוש יעיל באמצעי התצפית במקביל לשימוש באמצעי הקשר כדי להעביר את המידע לכוחות בשטח וכל זאת תחת התמודדות במצב לחץ שנוצר בעת האירוע.

כאמור, בוטה משרתת בגבול עזה, וכחודש לאחר שהחלה את שירותה בחמ"ל, בזמן שהיא עצמה ישבה במשמרת ולימדה חיילת חדשה על הגזרה, הבחינה בשני אנשים הולכים דרומה לגדר. "כשהם הגיעו למרחק מסוים, עליתי בקשר ודיווחתי לכוחות. הם הספיקו לתפוס אותם", היא מספרת. "אחרי אירועים כאלה מבינים עד כמה חשובה כל משמרת, ולמה אנחנו יושבות ארבע שעות מתישות. לא תמיד יש משהו מעניין, ולא תמיד את הכי במצב רוח לשבת למשמרת, אבל אם את לא תעשי זאת, אז החברה שלך תשב עוד זמן, ואנחנו לא עושות זאת אחת לשנייה. אחרי אירוע כזה את מבינה שאת משמעותית, ולא סתם יושבת. את עושה דברים שלא כל אחד עושה, במיוחד בנות. לא כל אחת באמת מגנה על המדינה ונותנת למדינה. אני ממלאת תפקיד שבשום מקום אחר לא הייתי עושה זאת, ואני גאה שאני כן מגנה על הארץ יום ולילה. גם אם את במשמרת שקשה לך ובא לך ללכת לישון, כאשר את נזכרת שיש אנשים שגרים קרוב לגדר ואת מגנה עליהם, ואת בסך הכול ילדה בת 18-20, ולא חשבת שתחווי להגן על אזרחים בגיל כזה צעיר, את עושה את המשמרת על הצד הכי טוב, כי אם לא – אנשים ייפגעו במובן הישיר".

אחרי מה שחווית, מה תגידי למי ששובצה כתצפיתנית?
"אני לא חושבת שצריך לוותר לעצמך. צריך להגיע, להתגייס ולעשות את המיטב בהכשרה. כשאת מגיעה לקו וחולשת על עמדה, רק אז את רואה ומבינה מה זה. כל זמן שאת מהצד ולא חווה את העמדה ולא חוברת לבנות, אי אפשר להבין".

מאז שעלית לארץ, יצא לך לבקר בקזחסטן?
"לא הייתי בקזחסטן. האחים שלי טסו, אבל לי לא יצא. זה עולה הרבה כסף. אולי אטוס אחרי הצבא, לא לטיול ארוך, כי מעניין לראות מה הולך שם. אחי הגדול גר שם, אז אבקר אותו, ואבקר את אבא, כי מה לעשות, הוא אבא שלי".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי

מצטיינת מפקד החטיבה המרחבית ״עציון״ היא מאשדוד

משה סידי