הרוב המכריע של תביעות פיצויים בגין תאונות דרכים מסתיימות בפשרה. לעיתים מדובר בפשרה ראויה ולעיתים מומלץ להיעזר בסבלנות על מנת לקדם פשרה מוצלחת יותר. כאמור, רוב תביעות הפיצויים בתיקי תאונות דרכים מסתיימות בפשרה, אבל רגע לפני שנכנעים לחברות הביטוח כדאי לזכור שהסכמי הפשרה אמנם מקצרים את ההליכים המשפטיים, אבל גם את גובה הפיצויים המגיעים לנפגע. אולם אפשר להילחם בחברות הביטוח עם קצת עקשנות.
ראשי הנזק העומדים בבסיסו של תחשיב הפיצויים מחולקים לשתי קטגוריות: בקטגוריית נזק כללי מחושב הפיצוי על פי ההוצאות שנגרמו לנפגע בפועל: הוצאות רפואיות שונות, נסיעות, הפסדי שכר בעבר והוצאות סיוע ועזרת הזולת. בקטגוריית נזק מיוחד מחשב בית המשפט את הפיצויים לעתיד בגין כאב וסבל, סיוע ועזרת צד ג', טיפולים רפואיים, התאמת דיור, ניידות ונסיעות, הפסדי שכר, הפסדים פנסיוניים או הפסדי זכויות סוציאליות עד מועד גיל פרישה וכל נזק אחר, בהתאם לצרכיו המיוחדים של הנפגע.
על פי רוב, הפסדי השכר וההפסדים הפנסיוניים הם הראשונים להיפגע בהסדרי הפשרה עם חברות הביטוח. בית המשפט מחשב את הפיצויים בגינם על פי נוסחה קבועה: שיעור הנכות של הנפגע, כפול יתרת השנים עד הגיעו לגיל פרישה, כפול שכרו טרם התאונה.
אלא שחברות הביטוח מתעקשות להפחית את שיעור הנכות שנקבע על ידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, או על ידי מומחה מטעמן, ולשלם פיצויים לנפגעים בערכים של 60-50 אחוז מסך האקטואריה המלאה בלבד. משתמע מכך שחברות הביטוח מרשות לעצמן להעריך את שיעור הפגיעה התפקודית של הנפגעים כפי הרצוי בעיניהן ולא בהכרח בהתאם למציאות.
נפגעים רבים נוטים להתפשר עם חברת הביטוח: הפגיעה ותקופת ההחלמה וכן ההליכים המשפטיים הובילו להפסדי שכר במשך תקופה לא מבוטלת, והם מתחילים לשקוע בחובות. חברות הביטוח יודעות זאת והן לא ממהרות לשום מקום.
ניהול תיק פיצויים של נפגעי תאונות דרכים מחייב ידע וניסיון בהתנהלות מול חברות הביטוח. הצעות הפשרה צריכות להיבחן בשבע עיניים ולהיתמך בייעוץ רפואי מוסמך וצמוד, שכן הסכמה לפשרה משמעותה, פעמים רבים, ויתור פוטנציאל הפיצוי האמיתי של התיק. יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית, כמו כן במקרים של תאונות דרכים מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום נזקי הגוף.
