קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב…". מספרים על גדלותו של יתרו שהייתה בגודל כח הביקורת שלו. הנה אנו רואים, כיצד הוא מגיע למחנה ישראל וללא השתהות מבקר ומוכיח את רבן של ישראל.
כח הביקורת היה למעשה הדבר שהביא אותו למעלת הגדולה, שהגיע בסופו של דבר לאמת, ובא לחסות תחת כנפי השכינה. באותו כח הוא ביקר גם את משה רבנו.
בתורה אנו מוצאים דברי ביקורת על כל הגדולים, וגם משה לא נמלט ממנה. ביקורת הוא כח נפלא, אך האדם צריך קודם לבקר את עצמו, רק בזאת יוודע, אם אכן מבקש הוא את האמת. עוד כתוב בפרשה: "אשר שם האחד את גרשם כי אמר גר הייתי…". מסופר על ה'חפץ חיים', משל לאחד שנסע ליריד לעסוק שם במסחר, בשל האפשרות לעשות שם עסקים גדולים, לא שם לב לעובדה שהיריד נמצא בארץ רחוקה מאוד, ונטש את בני ביתו לתקופה ארוכה, והנה אם יבוא מישהו ויציע לו לבזבז את זמנו במשחקים בוודאי יגער בו ויאמר לו וכי בגלל זה עזבתי את הבית ואת כל היקר לי?
והנמשל מובן: ירידתה של הנפש היקרה לאדם הוא לזמן מועט בעולם הזה, ובזמן זה צריך לאסוף מצוות, ללמוד תורה, כל דקה חשובה. והנה מופיע היצר הרע, ומסית את האדם לבזבז חלק ניכר מזמנו היקר, על הדברים של הבל ושטות, אף אתה אמור לו כדברי הסוחר: האם לא ידעת כי גר אנוכי בארץ הזאת? נשמתי עברה מרחק של חמש מאות שנה משמיים לארץ, נטשה את מקום מושבה רק כדי לרכוש כאן סחורה שע"י כך יוטבלה לנצח, ואתה מעז להטרידני בהבלים? לכן, אדם צריך לנצל כל רגע פנוי, למעשים טובים, וקיום המצוות, כל אחד בדרך שלו, וע"י כך נזכה למנוחת הנפש בעולם הבא.
הלכות ברכות:
קנה בגד חדש אפילו היה לו בגד כזה תחלה, יש לו לברך "שהחיינו" בשם ומלכות. ואף שמעיקר הדין היה צריך לברך בעת קניית הבגד, כבר נהגו שלא לברך אלא עד שעת לבישת הבגד. ועל דבר שאינו חשוב כל כך, כגון חלוק או לבנים או מנעלים וגרביים, או כיפה, אין לברך שהחיינו.
הקונה מכונית חדשה, והוא שמח בה, וכן הקונה תכשיטי זהב לאשתו, או טייפ ושאר כלים שהוא שמח בהם, אף שמעיקר הדין היה רשאי לברך על זה "שהחיינו", כבר נהגו בכל אלה לברך שהחיינו על בגד חדש, ולפטור הכלים שקנה.
כבר פשט המנהג שבעת סעודת חינוך הבית, בעל הבית מברך שהחיינו על פרי חדש, או על בגד חדש (ולובשו), ומתכוונים לפטור את הדירה והרהיטים החדשים. ומכל מקום הקונה דירה והוא שמח מאד בקנייתו ורוצה לברך "שהחיינו", ואין לו בגד חדש, רשאי לברך שהחיינו.
מי שנתמנה לאיזה משרה חשובה, ונכבדי הקהל נתנו לו דירה לדור בה בחינם, נכון שיברך שהחיינו על בגד חדש, ויפטור את הדירה.
אין לברך "שהחיינו" בעת חנוכת בית כנסת, וגם לא יברכו "הטוב והמטיב". וכל שכן שאין לברך "שהחיינו" בעת יריית אבן הפינה לבית הכנסת, או יציקת היסודות.
שבת שלום!
