ונתחיל בידיעה שבוודאי פספסתם (ובשביל זה אני פה…). "שעות לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הספיק הממשל של קודמו ,ברק אובמה, להעביר 221 מיליון דולר לרשות הפלסטינית. כך חשפה סוכנות הידיעות AP. למרות שהקצאת הכספים לפלסטינים אושרה על ידי הקונגרס ב-2015 וב-2016, הצעד הוקפא לאחר ששני חברי קונגרס רפובליקנים נקטו במהלך שמנע את העברתם, והכספים הוחזקו בידיהם במשך תקופה ארוכה. זאת כצעד ענישה בעקבות פעולותיה של הרשות הפלסטינית להצטרפות למוסדות האו"ם השונים…".
בואו נעשה סדר. אין לי בעיה שהוא מעביר כסף לפלסטינאים, זה בסדר. הם זקוקים לזה. העם הפלסטינאי זקוק לזה, מצבם לא טוב ואין בי כל שמחה שלילדים פלסטינאים יחסר אוכל, בריאות, חינוך או כל דבר אחר. ממש לא. ההיפך. כאבא לילדים אני רוצה שגם לאויב שלי ולילדיו יהיה טוב, בכדי שיהיה לו מה להפסיד (בדיוק כמונו) ולא ירצה להלחם בי. רק שלדעתי הכסף הזה לא יגיע אליהם, אלא למנגנון משומן של מקורבים לרשות הפלסטינאית. העם לא יראה מה-221 מיליון דולרים אגורה. חבל.
אבל לא בגלל זה התכנסנו. אם תקראו טוב את הידיעה תראו כי אובמה (זהו אין לקרוא לו יותר נשיא), רגע לפני שעזב, מה זה רגע, שעות בודדות, עשה "מחטף" והעביר לפלסטינאים כסף, כמו איזה "גנב בלילה", למרות שהקונגרס התנגד כי הפלסטינאים עשו צעדים חד צדדים באו"ם (עוד מוסד שבו יושבים שונאי ישראל), מבלי לשאול את אובמה ושו"ת. הלו, אתה היית נשיא ארה"ב. רוצה להעביר? תעביר. אבל זה אובמה. במעשה הזה, אפשר להבין מי האיש ועד כמה הוא היה "חובב" ישראל גדול.
איך זה קשור? אתן רק 2 דוגמאות ויש מספיק נוספות. אותו אובמה שאיים על ישראל כי אם תבנה "במזרח ירושלים" ובירושלים (בירת ישראל), הוא יקפיא מענקים, יקשה על העברת כספים, אותו אובמה עושה פעולה הפוכה מול הפלסטינאים, משחרר כסף למרות שעשו צעדים על דעתם. מתי הוא עושה את זה? רגע לפני שהוא הולך, כי הוא יודע שאיש לא יגיד כלום. למה לא עשה מחווה דומה גם לנו והטיל וטו באו"ם על ההחלטה לפני כשבועיים נגד ההתנחלויות? כי ברגע האחרון אתה עושה את הדברים שאתה רוצה יותר. קרי, הפלסטינאים ולא ישראל.
אבל יש עוד דוגמא. אובמה, חייב את ישראל במענק ל-4 שנים נוספות, המענק (חחח הצחקתם אותי, ההלוואה הקבועה לישראל מצידה של ארה"ב) שלא יעזו לפנות יותר לקונגרס לבקש עוד כסף. זה היה התנאי שלו וראש ממשלת ישראל חתם. במו ידיו, או באמצעות נציגיו. למה חתם? תשאלו אותו, אבל זה כבר שווה מאמר אחר. מבינים? אובמה חייב את ישראל לא לפנות לקונגרס לעזרה/בקשה ולעומת זאת, במקרה של הפלסטינאים, הוא מצפצף על הקונגרס, לא סופר אותו ומעביר כסף לאן שליבו חפץ.
ואל תצקצקו עכשיו חלקכם בלשון, כאילו ארה"ב מעבירה יותר כסף לישראל מאשר לרשות. ראשית, זה לא כזה נכון. אל תשכחו שהרשות אינה מדינה היא מקבלת סיוע גדול מאוד מארה"ב ומאירופה. שנית, מה שארה"ב מקבלת מישראל, הוא לא פחות ממה שהיא נותנת. ישראל משביחה נשק אמריקאי וארה"ב מוכרת אותו, נותנת אחיזה לארה"ב במזרח התיכון, מתחייבת לקנות מכספי הסיוע (4 מיליארד דולרים) רק תוצרת ארה"ב ויש עוד. אז בבקשה די עם ארה"ב הגדולה שעוזרת לנו. אני לעומתכם לא שכחתי את העובדה שישראל בשנות השמונים ייצרה מטוס טוב פי כמה ממטוסי ה-F של ארה"ב, קראו לו "מטוס הלביא", וארה"ב איימה בהפסקת הסיוע אם נייצר ונמכור. אז בבקשה.
בשורה התחתונה, אובמה הלך הביתה…. אובמה הלך הביתה. רגע, אני צובט את עצמי. האמת, לא כאב. השמחה כל כך גדולה שהיא העיקר. 8 שנים של נשיא שלא אהב את ישראל, לא אהב את ראש הממשלה נתניהו (זכותו, אבל מה הקשר לעם היושב בציון), לפעמים אפילו הרגשנו ששונא ועשה הכל כמעט הכל, לפגוע במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון ובעיקר "בידידה" הגדולה של ארה"ב.
איך אומרים, עם חבר כזה לא צריך אויב. אז אובמה היה הכל מלבד חבר. הוא היה נשיא שדאג לארה"ב בלבד (וזו זכותו, הם בחרו אותו לא העם בציון), גרם לארה"ב להיחלש בזירה העולמית ובעיקר פגע בכל "ידידיה" של ארה"ב, שלא התיישרו עם הקו החלש שלו. מצרים (מה שהוא עשה למובארק, חברם הקרוב של האמריקאים, מכר אותו בשתי מילים), סעודיה (הלך לצד איראן יריבתה) ובעיקר ישראל (לפעמים הרגשנו שאנחנו מפריעים לו שאנחנו כאן).
זה לא שיר פרידה. זו פרידה מאובמה וכמה נעים לחשוב שלא צריך יותר להוסיף ליד שמו את המילה נשיא. טוב נו, אם אתם רוצים להיות קצת סנטימנטלים, אסיים בשיר פרידה לכבודו: "יאללה לך הביתה ברק…".
