יש משחקים שבסופם אתה מחזיק את הראש עם הרגשת החמצה שמלווה אותך. זה היה המשחק של מכבי אשדוד/באר טוביה, מול הפועל ירושלים, בחוץ. ירושלים ניצחה 67:75 את אשדוד, אבל  "הדולפינים" הרגישו אפשר היה להוציא מהמשחק הזה יותר. זה קורה לאשדוד יותר מידי פעמים, שהיא שם, אבל רק כמעט. שזה לא יעלה לה ביוקר בתום העונה.

הפתיחה הייתה של אשדוד. נואלס וזיו המצוין הגדילו ל-3:10. זיו המשיך בשלו ופיאניג'אני לקח פסק זמן בפיגור 14:5 אחרי סל קל של כהן.  קינסי בסל בכורה ורוזפלט צימקו ל-15:9. נואלס הגיב בשלשה וזיו קבע פער דו-ספרתי מהקו וגם סגר רבע מצוין שלו ושל הקבוצה כולה ביתרון 14:22.

פיטרסון עם חמש נקודות רצופות הוריד ל-22:19. ג'רלס ספג טכנית, אבל  "החזיר" לקבוצתו עם סל והפער ירד ל-25:24 אלטיט מנגד הגדיל ל-26:32. ירושלים לא ויתרה וחזרה עד -32:33. כהן הפך בחזרה מהקו  אבל ג'רלס הגיב ב-2 נקודות , תוסיפו לכך טכנית של טפירו והלפרין קבע 36:39 מהקו. כהן עוד השווה ל-39:39 בירידה להפסקה.

נואלס וסיימון החזירו ברבע השלישי את היתרון ל-41:43.  קינסי ענה ב-7 נקודות רצופות עבור האדומים והתוצאה הגיעה עד 48:50 לירושלים ומשם הגיעו  ל-50:55. הרבע נגמר 51:57 לירושלים. רק 12 נקודות לירושלים.

 כהן ויואינג עצרו את הבריחה של ירושלים ושלשה של אריאל צימקה לנקודה בלבד, 60:59.  אשדוד חוזרת? קינסי, דייסון  והלפרין במתפרצת הגדילו שוב, 61:68. אח"כ אליהו וקינסי פתחו פער דו-ספרתי, 63:73. זה נגמר 67:75 בסיום.

מכבי "קפלן" אשדוד/באר טוביה: כהן 15 (4-6 לשתיים, 0-3 לשלוש, 7-8 מהקו, 10 ריבאונדים, 4 איבודים), יואינג 12, זיו 11 (6 אסיסטים), סיימון 10 (4-15 מהשדה), נואלס 9 (2-2 לשלוש, 1-6 לשתיים), אלטיט 6 (10 ריבאונדים), אריאל 3, קארמייקל 1 (0-6 מהשדה, 6 ריבאונדים).