מסתמן: תוך שלוש שנים יקום הבניין הראשון של הקמפוס האקדמי

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, המאגדת שני קמפוסים באשדוד ובבאר שבע, היא המכללה הגדולה ללימודי הנדסה, וניצבת במקום השלישי אחרי הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון. לצד לימודי הנדסה כוללת תכנית החומש החדשה פתיחה של פקולטה לארכיטקטורה ופקולטה למדעי הטבע, שבה ילמדו גם ביולוגיה ימית * יש רק בעיה "קטנה". המדינה תתקצב את המכללה, רק אם היא תקום על קרקע משלה. "הקמפוס העצים את אשדוד, ועכשיו אנחנו רוצים לאפיין ולייחד אותו בהתאם לחזון ולצורך האזורי", אומר נשיא המכללה פרופ' יהודה חדד. "המכללה היא מוסד ציבורי, למען התושבים, אני מקווה שישתחררו כל האילוצים המשפטיים, ונצא לבנייה"
צוות האתר | יום שישי - 23/12/16 - 9:40
מסתמן: תוך שלוש שנים יקום הבניין הראשון של הקמפוס האקדמי

בית הספר האקדמי ללימודי ארכיטקטורה באשדוד, המחלקה ללימודי ביולוגיה ימית-אשדוד, הפקולטה להנדסה אשדוד… לא, זה לא חלום. זו יכולה להיות המציאות בעתיד הקרוב. עניין של חמש שנים. אלה התכניות שמקווים לממש מובילי המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ובראשם נשיא המכללה פרופ' יהודה חדד.

SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון היא המוסד האקדמי הגדול בישראל ללימודי הנדסה, עם יותר מ-5,500 סטודנטים לתואר ראשון ושני. המכללה מפעילה שני קמפוסים, בבאר-שבע ובאשדוד, ונכון להיום בוגריה מהווים 15% מסך המהנדסים הנקלטים לעבוד בתחומי ההיי-טק והתעשייה הטכנולוגית בישראל. יותר מ-90% מבוגרי המכללה עוסקים בתחום לימודיהם, בחברות מובילות. מספר הסטודנטים הולך וגדל מדי שנה, וכיום לומדים במכללה באשדוד כ-2,200 סטודנטים, מתוכם כ-35% אשדודים.

המכללה האקדמית להנדסה החלה את פעילותה בשנת 1995 בבאר שבע כחלק מהתכנית הלאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב צעירי הפריפריה. לפני כ-15 שנה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), פתיחת קמפוס נוסף באשדוד, וכך היא הפכה למכללה הראשונה בארץ המפעילה שני קמפוסים. לפני כחמש שנים אושרו במכללה לימודי תואר שני במחלקות להנדסת תוכנה, חשמל והנדסת תעשייה וניהול. בשנת 2013 נחנך הקמפוס החרדי הפועל בקמפוס אשדוד. 50 הסטודנטים מהמחזור הראשון הגיעו ממגוון זרמים במגזר החרדי. מסלול הלימודים הנמשך כחמש שנים כולל שנת מכינה ללימוד מקצועות הליב"ה, ולאחר מכן השתלבות במחלקות האקדמיות במכללה.

נשיא המכללה, פרופ' יהודה חדד (62), אשר נמנה עם מייסדיה, מהווה דוגמה לסיפור הצלחה של התפתחות האקדמיה בדרום הארץ. פרופ' חדד עלה מתוניס בהיותו ילד, גדל והתחנך בבאר שבע, ואת לימודי הדוקטורט שלו סיים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בתחום מדע החומרים. פרופ' חדד שימש כמרצה באוניברסיטת בן גוריון עד לשנת 1994, הוא מומחה בתחום השפעות מימן על חומרים מתקדמים לשימוש בתעופה ובחלל, פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בינלאומיים בתחום התמחותו, שימש מומחה יועץ לתעשייה בתחומי חקר כישלונות, ובה בעת עסק בהקמה ובליווי של חברות סטארט-אפ טכנולוגיות. בחזונו רואה פרופ' חדד את המכללה על חוקריה ועל תלמידיה ככוח החלוץ של הדור הבא לעיצוב פני המחר.

"הקמפוס האקדמי תרם המון לאוכלוסיה באשדוד", אומר נשיא המכללה פרופ' יהודה חדד. "החיבור הזה העצים את אשדוד, ועכשיו אנחנו רוצים לאפיין ולייחד את קמפוס אשדוד בהתאם לחזון ולצורך האזורי. זו הסיבה שאנו נמצאים יותר באשדוד, על מנת להביא בשורה לעיר".
בתחילת הדרך למדו בקמפוס באשדוד סטודנטים בודדים במחלקת הנדסת חשמל ובמחלקה להנדסה, תעשייה וניהול. "היינו מסיעים אנשי סגל מבאר שבע כל יום לאשדוד", נזכר פרופ' חדד. "בשלב הראשון היו לנו כיתות זמניות במבנה עם האוניברסיטה הפתוחה. אחר כך קיבלנו את השטח שהיה פעם מרכז טכנולוגי במקיף א', והקמנו עליו את הקמפוס, אבל הקרקע לא שלנו, ובלי קרקע אי אפשר לפתח מוסד עם ראייה ארוכת טווח. אנחנו עושים מאמץ גדול לפתח את הקמפוס באשדוד, לעירייה יש רצון גדול לאפשר לנו לבנות על קרקע ולהתפתח, ואיתה אנחנו מתכננים את העתיד. התושבים צריכים להבין שבלי קרקע אין אפשרות לפתח ולבנות מוסד אקדמי, שיקבל בסופו של דבר עצמאות משלו. החזון לעצמאות עדיין לא התממש מאחר שהמודל המאפשר עצמאות כזו מחייב מבנה על קרקע שתהיה שייכת לקמפוס, ושם תתאפיין פעילות ייחודית לקמפוס".

מה לגבי שם המכללה? זה לא קשור לסמי שמעון?
"אנחנו מוסד ציבורי, מוסד שהמל"ג מתקצב, שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי, אנחנו לא מוסד פרטי. סמי שמעון, איש עסקים ונדבן יהודי, הסכים לתת כסף להקים את קמפוס באר שבע, וקמפוס אשדוד נשאר על שמו. אם יהיה תורם לפקולטה או לקמפוס החדש, יהיה קמפוס על שם מישהו אחר".

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

"אנחנו מקפידים על רמה אקדמית גבוהה ומאמינים בחינוך למצוינות בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה וההיי-טק. מהנדס שסיים ללמוד במכללה, הוא מהנדס מקצועי שיש בו הסקרנות, החשיבה היצירתית, המעוף, יכולת הלמידה, ולא פחות חשוב – ערכים כמו אמינות, יושר ודאגה לעתיד האנושות", אומר נשיא המכללה, פרופ' יהודה חדד, "העולם הטכנולוגי מציע אופק וביטחון תעסוקתי, וכל מי שיצליח בלימודיו יתקבל לעבוד בחברה כזו או אחרת. אנחנו מחפשים גם את אלו שיביאו את הבשורה, אלו שרוצים להטביע את חותמם ולהשפיע לטובה על העולם שלנו. היום יש לצעירי אשדוד אפשרות ללמוד הנדסה קרוב לבית. 90% מהבוגרים שלנו מוצאים תעסוקה, המכללה ייצבה עצמה כמוסד איכותי, לבוגרים יש שם חזק, אנחנו במקום שלישי בארץ אחרי הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון. 15% מבוגרי לימודי ההנדסה בארץ הגיעו מהמכללה ע"ש סמי שמעון, ואנו רואים גידול של לומדי הנדסה בכל שנה".

נבאדה, הולנד, ברלין ואשדוד
כיום לומדים הנדסה באשדוד בשש מחלקות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במסלולי התמחות תקשורת, חשמל ומערכות הספק; הנדסה כימית במסלולי התמחות ביוטכנולוגיה, תעשייה תהליכית ואנרגיה; הנדסת מכונות במסלולי התמחות מכטרוניקה, תכנון ועיצוב המוצר; הנדסת תוכנה במסלול התמחות סייבר; הנדסת תעשייה וניהול במסלולי התמחות מערכות מידע, מערכות תפעול ומערכות ניהול; הנדסת בניין במסלולי התמחות הנדסת מבנים והנדסת ניהול הבנייה.

איכותם של חוקרי המכללה ועבודתם המדעית חיונית להצלחת המוסד כמרכז ידע והוראה מוביל. המכללה מעמידה את פיתוח המחקר וטיפוח המצוינות המדעית כיעד מרכזי של המחלקות והיחידות האקדמיות הפועלות בה, בין היתר באמצעות סיוע כספי ממקורותיה הפנימיים לקרן לעידוד המחקר. לרשות חוקרי המכללה עומדות מעבדות מחקר מצוידות במכשור חדיש ומתקדם. הרשות למחקר ולפיתוח ב-SCE שמה לה למטרה לקדם את המחקר המדעי כחלק מהפיכת המכללה למכון מחקר בינלאומי מוביל, ומסייעת ביצירת שיתופי פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות במוסד ומחוצה לו.

כחלק מתהליך התפתחות קמפוס אשדוד, נחתם בימים אלה הסכם שיתוף פעולה לתארים מתקדמים עם אוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס, האוניברסיטה הגדולה במדינת נבאדה, ארה"ב. בזכות ההסכם סטודנטים מהמכללה יוכלו להתקבל לתואר שני ולדוקטורט באוניברסיטה. המוסד כבר מקיים שיתופי פעולה עם מכון ההיי-טק "פוקוס" שבברלין, תכנית חילופי סטודנטים ומחקרים בין אנשי סגל בהולנד, ומחקרים בשיתוף פעולה עם נמל אשדוד.

sami8

"בעתיד אנחנו מקווים לשתף פעולה עם 'אסותא' בבית החולים החדש באשדוד, ולחבר מחקרים משותפים לתחומי ההנדסה והרפואה", אומר פרופ' חדד. "אנשי סגל שלנו עוסקים בפיתוח ערים חכמות ישמחו להיות מעורבים בפיתוח רעיונות. אם נוכל לפתח מכון מחקר, לפתח באשדוד מקור תעסוקה לבוגרים, לתושבים, לפתח בעיר מיזמי סטארט-אפ, גם בהתפתחות אזורית ובהפיכת אשדוד לעיר חכמה נוכל להשתלב דרך לימודי הנדסת התוכנה, העיר תברך את הנוכחות שלנו לטובת הצעירים וכלל התושבים. קבלת הקרקע היא אינטרס של תושבים לא פחות מאשר שלנו. כדי לייצר מציאות של מוסד אקדמי, שיתפתח ויבוא היום שיהיה לאוניברסיטה, צריך לייצר מציאות".

מה שמונע כרגע את המשך הגדילה, מה שעלול לעכב את תנופת האקדמיזציה של העיר הוא סלע מחלוקת או ליתר דיוק מחלוקת על בעלות הקרקע, על חולות ברובע המיוחד. יש עתירה נגד התכנית להקצאת הקרקע לצורך הקמת קמפוס אקדמי, והעניין נמצא בדיון בבתי משפט. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע לאחרונה כי עד שיובהר למי שייכת הקרקע, אי אפשר לחתום על חוזה סופי עד שיינתן פסק הדין בתיק העיקרי. מאחר שמטרת העירייה היא לבחור במוסד אשדודי שיפעיל את האקדמיה, מסתמן כי הכיוון הוא מכללת סמי שמעון.
"אני מקווה שהבעיות המשפטיות ייפתרו, שישתחררו כל האילוצים המשפטיים, ונצא לבנייה", אומר פרופ' חדד, "ואז תוך שלוש שנים נראה את הבניינים הראשונים. זה יאפשר מימוש של כל החזון שלנו לעתיד הקרוב והרחוק. המדינה לא מאפשרת לנו לבנות, אם הקרקע לא שלנו. כדי לקבל כסף לבנייה מהמדינה, ועל מנת לגייס תורמים, צריך קרקע שלנו. המדינה מוכנה לתקצב את אשדוד, אבל התנאי הראשון הוא קרקע, ולכן הקמפוס לא ממצה יכולות. בשנה הבאה מתחיל חומש חדש, והחזון שלנו מדבר על חמשת אלפים סטודנטים עד תום אותו החומש, ועל פיתוח תכניות חדשות והכול בתנאי שנוכל לממש את הבנייה על קרקע שלנו. הקרקע לא הולכת למוסד פרטי, היא תעמוד לטובת התושבים. לא לטובת המכללה אלא לטובת התושבים. אנחנו מוסד ציבורי שבא לתת שירות לנושאים אקדמיים, שבא לתת שירות לעיר. ראש העיר ד"ר לסרי וצוותו מגלים פתיחות גדולה לקדם את העניין, אני מאמין שהתהליך יתממש, ונוכל לבנות מוסד על פי צרכים מקומיים, ולהקים שלושה בתי ספר: להנדסה, למדעי הטבע ולארכיטקטורה".

בעולם ההולך ומתבסס יותר ויותר על ההנדסה ועל הטכנולוגיה, ברור כי רק המדינות שיובילו את חוד החנית בפיתוח וביישום של טכנולוגיות מתקדמות יוכלו להבטיח את שגשוגן לאורך זמן. ומה שנכון למדינות, קל וחומר נכון לערים הרוצות להתקדם ולשגשג.