פעם היה לישראל ראש ממשלה שחכם סידי אהב, שלא להגיד העריץ. קראו לו יצחק שמיר. שמיר פעם אמר בפשטות: "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי. למה? ככה". אמירה שהרגיזה רבים, כי אין בה הצדקה, אבל היא מקבלת משנה תוקף בימנו, עם ההחלטה השערורייתית של ארגון אונסק"ו שהחליט לשכתב את ההיסטוריה. לפני שאקבל את הסביבון הנה ההחלטה הרשמית:

"בהחלטה שקיבלה אונסק"ו אימץ הוועד המנהל של הארגון (בהשתתפות 58 מדינות) את ההצעה הפלסטינית, המטילה ספק בזיקה היהודית להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. 24 מדינות תמכו בהחלטה שבה אין אזכור לקשר היהודי לאתרים הקדושים שאותם מכנים בשם "מסגד אל-אקצה" ו"חראם אל-שריף". שש מדינות התנגדו, 26 נמנעו ושני נציגים נעדרו. ישראל מוגדרת בהחלטה 15 פעמים כ"כוח הכובש".

תגידו שם באו"מ, לא נמאס לכם? באמת, אין לכם במה לעסוק? הטבח בסוריה, החותים בתימן, הפגיעה בכורדים בטורקיה? דעא"ש בעירק? זהו רק אנחנו? ברור שלא. האמת, אתם יכולים לקרוא לכותל ולהר הבית איך שאתם רוצים, באיזה שם, הוא תמיד יישאר שלנו. מתחשק לי להגיד, "למה? ככה", כמו יצחק שמיר ז"ל. אבל יש עוד מעבר לככה. הרבה. קוראים לזה היסטוריה ואת זה אתם לא יכולים לשנות. מה לעשות…

אז בואו נתחיל. קצת היסטוריה ברשותכם כי שם הבסיס. אין ויכוח בשלושת הדתות שהאב המייסד הוא אברהם אבינו. הוא פעל בשנת 1976 לפני הספירה. הוא הקים את הדת המונטאיסטית (אמונה באל אחד, שמקובלת על הנצרות והאסלם). זאת אומרת כ-2000 שנה לפני הספירה. דוד המלך הפך את ירושלים לבירת העם היהודי (אין עם אחר שהכריז עליה כבירה, אף עם) ובנו שלמה בנה את בית המקדש הראשון שנהרס ואחר כך נבנה השני. כל זה התרחש ועדיין היהדות הייתה הבולטת. נכון, מייסד הנצרות ישו, החל לפעול בתקופת הבית השני (שזה לפני כ-2000 שנה ו-2000 שנה אחרי אברהם אבינו), אבל הוא נולד כיהודי ומת כיהודי (אח"כ קם לתחייה על פי הנצרות והוטבל לנצרות). על האסלאם מבחינת הזמנים אין מה לדבר. מוחמד הקים את האסלאם במאה ה-7 לספירה, שזה 2700 שנה אחרי אברהם אבינו. עד כאן היסטוריה.

הבנתם אנשי אונסק"ו? אין אפשרות אחרת. היהדות אם תרצו או לא היא הדת המונטאיסטית הראשונה. את הר הבית ובית המקדש שעליו, בנו יהודים, בכלל זה את הכותל, שהיה אחד הכתלים מסביב לבית המקדש. אי אפשר אחרת. זה לשכתב את ההיסטוריה. באסלאם מדברים בערפול ובאי וודאות על הכותל, על פי הקוראן "אל-בורק", חצי סוסה חצי אישה שהביאה את מוחמד, שוב על פי הקוראן "למסגד הרחוק". לא כתוב שזה בירושלים, אלא "המסגד הרחוק" ומייחסים זאת לירושלים. לכן המוסלמים מכנים את הכותל, "אל בורק".
אבל יש עניין יותר חשוב מזה. אם הכותל והר הבית אינם של היהודים, על פי ארגון "אונסק"ו, שם יושבים נציגים של מדינות נוצריות ומוסלמיות, הרי שגם הם לא קיימים. כי אם על פי הדתות הללו, היהדות היא הראשונית, היא היוצרת של האמונה באל אחד, אותה קיבלו הנצרות והאסלאם, אזי גם הן לא קיימות. אם כבר לשכתב ולשנות את ההיסטוריה, אז עד הסוף בבקשה.

ועוד מילה. ועדות באו"מ נקבעות על פי יבשות ובסבבים. נניח בוועדה לזכויות האדם, יש נציגות למדינות על פי יבשת. נניח פעם תורה של אירן (מה זה שומרת זכויות אדם…), פעם סין (כן, רק היא שומרת על זכויות אזרחיה) ועד לא מזמן סוריה (נו, עכשיו הצחקתם אותי) ולפעמים כל אלה ודומות לה, ישבו יחד. במילים אחרות, יושבות מדינות בוועדות של האו"מ, רובן פוגעות בזכויות עמים אחרים, כולל שלהן ומבקרות את ישראל. זה עוד אפשר "לסבול", אבל לשכתב את ההיסטוריה? יש גבול.
מדינת ישראל חייבת להפוך עולמות. נכון, עכשיו זה שטויות ומי מקשיב לוועדה הזויה. אבל תחשבו עוד 100-200 שנה ויותר. אם כל הפרסומים מהאו"מ יהיו עם שמות של אל-חרם אל-קודסא-שריף ומסגד אל אקצה, ייתכן שבעתיד הרחוק, ישכחו מהאמת שזה בבסיס יהודי.
לישראל דווקא בימים חשובים אלה ולא רק במקרה הזה, אין שר חוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיק בתיק. הוא לא אשם בהחלטה כמובן, אבל לישראל שמותקפת השכם וערב, חייב להיות שר חוץ. חייב. המלחמה היא גם על דעת הקהל, לא רק בשדה הקרב. היום דעת הקהל, שווה הרבה כסף ויש לה השפעה. ראו החרם על ישראל בבירות שונות באירופה.

ועד אז, אל תשכחו בכל פעם שאתם מדברים על הכותל והר הבית להוסיף מעכשיו – היהודי. גם: "למה? ככה", יתקבל בברכה…