רגע, בעצם חכם סידי בהחלט מבין שהעולם התהפך פה ביום ראשון האחרון. מריבה בין שר התחבורה ישראל כץ, לבין ראש הממשלה, האדון בנימין נתניהו, או ההפך, על עבודות התשתית ברכבת ישראל (של ישראל לא של האמא שלהם) בין חיפה לתל אביב, שיבשה את כל תנועת הרכבות ת"א צפונה ומחיפה דרומה. כל מי שהיה צריך להגיע לשם, לא הצליח. פשוט מדינת עולם שלישית.

הויכוח כמה לא מפתיע החל לאחר שכבר פורקו פסי הרכבת והעבודה תוכננה לשבת. אבל נתניהו החליט שהוא לא מסכים. אם זה היה בגלל שמירת השבת, החכם עוד היה מבין (לא לגמרי, אבל היה מבין). אבל זה היה בעיקר בגלל אגו. והרבה. ההחלטה הייתה ברגע האחרון. כץ אמר א' נתניהו אמר ב', ואנחנו נשארנו עם ג' (למרות שרציתי לבחור אות אחרת, השביעית…).

חכם סידי לא נכנס לעניין הזה, מי אשם, כץ, נתניהו, או שמירת השבת. העובדה הפשוטה היא שאפשר היה הכל לסדר לפני, מאורגן. להכין מבעוד מעוד תוכנית חלופית. אבל היה פה משחק של אגו בין שני מנהיגים עלאק, שהחכם חושב שהמילה מנהיג גדולה עליהם, לפני הדיאטה של כץ, או התוספת במשקל של נתניהו. שני בעלי אגו, אשר נתנו לאגו שלהם לשבש מדינה שלמה ויצאו צהובים מבושה כמו בננות. רפובליקת בננות.

אהה זה לא אגו? אז למה נתניהו אמר את הדברים הבאים? "ככל הנראה, כץ מנסה לצבור נקודות בקרב הציבור הרחב שאינו מצוי בפרטים על-ידי חילול שבת שייצור משבר עם החרדים. השר כץ מעצים את המשבר שהוא יצר במו ידיו…". לא אגו? סופר אגו. אבל מה אכפת להם. הם ברכבת לא נוסעים.. גם לא באוטובוס… גם לא בפקקים. אתם? תתקעו מצידם. מי אתם בכלל? נועדתם לשרת אותם, לא ההיפך.

חכם סידי מבין שזו אולי הרכבת של שניהם לדרך ללא מוצא. אבל לעם היושב בציון יש זיכרון קצר, קצר יותר ממסילת הרכבת בין בנימינה לתל אביב. יבוא נתניהו יקשקש כמה מילים על הערבים, הקלפיות ונוהרים (בוודאי שנוהרים באוטובוסים, לא ברכבת. היא לא בשימוש) וכולכם תצביעו עבורו. לעוד קדנציה משובשת, ולא רק על הפסים.

אל תתבלבלו. חכם סידי ימני בן ימני. אבל הגיע זמן שינוי. דווקא מישהו מתוך הימין שיישנה (השמאל כל עוד ימשיך להתעקש על שלום עם הרשות הפלסטינאית, שכל רצונה לראות במחיקת ישראל, לא מוכן עדיין לשלטון). יש לחכם כמה אופציות, אבל מוקדם לחשוף אותן, זה יבוא. אבל העובדה שבגלל מריבה בין שני אנשים עברנו סיוט, כמו באחת ממדינות הנחשלות בעולם, בוזבזו מאות מילונים והסבל, אוי הסבל, זה מספיק במדינה מתוקנת לשלוח אותם הביתה. אבל אנחנו כנראה לא מדינה מתוקנת.

אגב שיתוף פעולה בין השניים, כץ ונתניהו, לבין המפלגות הדתיות היה מעלה פיתרון מעולה. זה כבר קרה בעבר שהיו בעיות קואליציוניות על רקע השבת ולבסוף נמצא הפיתרון. אבל לא, פה כל אחד רצה להראות מי חזק יותר למי יש את המילה. ממש כץ וקרסו (זה למבוגרים בנינו מובן. הצעירים תעשו גוגל…).

בשלטון דיקטטורי, השליט לא מסמן יורש. יתרה מכך כל מי שנשחד בעיניי השליט שהוא מספיק טוב להחליפו, נעלם. אז נתניהו אומנם לא דיקטטור בהגדרה על פי המילון, אבל כל מי שעומד לידו ועושה קולות של להחליפו נעלם (גם אם עמד לימינו בעבר כמו כץ). ראו, סילבן שלום, ראו משה בוגי יעלון וראו גדען סער והרשימה נמשכת ותימשך. מחיר כבד משלמים יריביו הפוליטיים של נתניהו, מחיר ההדחה. אבל את המחיר האמיתי משלם העם בציון. הרכבת היא רק דוגמא, אבל מזמן אנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה.

ותעשו טובה לחכם סידי, אל תשוו אותנו למזרח התיכון. אל תגידו מצבנו כאן מצוין בהשוואה למדינות מסביבנו. באמת? אתם רוצים חיים כמו בירדן, סוריה מצרים? ברור שלא. אנחנו לא מדינת מזרח תיכון קלאסית. אנחנו מדינה אשר נמצאת פיזית במזרח התיכון, אבל שואפת להיות כמו מדינה באירופה, בארה"ב. זו הדוגמה שלנו. אנחנו לומדים מהאירופאים, מהאמריקאים והם לומדים מאיתנו לא מעט דברים. מקרה כזה של השבתת כל מערכת הרכבות בין שתי ערים מרכזיות (כמו חיפה ות"א) הייתה גורמת למישהו באירופה למשל, ללכת הביתה. במקרה הזה שלנו, פה בישראל, היו אלה הנוסעים שלא הגיעו הביתה, בשל השביתה. אבל עולם כמנהגו נוהג. ישראל 2016 כמו בישראל 2016, כבר התרגלנו שהדברים לא עובדים.

חכם סידי הוא ימני ליברלי. אמרתי ואומר שוב, אני לא מעוניין לראות את השלטון עובר לשמאל. כי השמאל בישראל כאמור עדיין לא מוכן לשלטון. לדעתי. יש כל כך הרבה דברים נוספים שתקועים בתקופת שלטונו, הבלתי נגמרת של האיש הזה, נתניהו, כמו דיור, יוקר מחייה, טייקונים שמנהלים את המדינה, זקנים חסרי כל, קו עוני שרק עולה, חיילים שלא חוזרים הביתה, שחרור מאסיבי של מחבלים עם דם על הידיים ועוד. חכם סידי מבין גם שאי אפשר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אני בהחלט מבין. אבל הגיע הזמן שהרוב יהיה פה טוב. זה לא קורה. לכן צריך שינוי. הרכבת היא רק דוגמא.

האמת החכם חוזר בו, הגיע זמן שנראה את האור בקצה המדינה. קח רכבת נתניהו… וסע מפה.