לא מעט אנשים (גברים ונשים) פונים אליי כדי להתייעץ איתי היות והם נמצאים בתהליך פרידה/גירושין ובגלל שאני בעצמי התגרשתי, הם מחפשים אצלי חיזוקים לכך שלהתגרש זה לא נורא, שלפרק בית זה לא סוף העולם ומצפים לשמוע ממני משפטים כמו: "לא טוב לך? תזרקי אותו!" ובכן, חברים, בואו נעשה סדר.
לפרק בית זה לא עניין של מה בכך. כמו שלא נכנסים לברית נישואין בקלות ראש, כך גם לא יוצאים ממנה בדרך הזו. נישואין זה דבר קדוש ובעל משמעות עצומה מבלי קשר לאם אתה חילוני או דתי. אתה נכנס תחת החופה עם האדם איתו בחרת לבלות את שארית חייך, עם תקווה אמיתית ואמונה שזהו, מצאת את האחד/ת ואתה הולך להיות המאושר באדם עד סוף חייך עם לבבות ברקע ורומנטיקה אינסופית… ופתאום אתה מגלה שלא כך הדבר, שלא הכל ורוד, שלא מלקקים דבש כל היום, שזה לא מה שחלמת שזה יהיה ואז אתה מתחיל לחשוב שאולי טעית בבחירה שלך.
בכל זוגיות יש בעיות. אין זוג שלא חווה מריבות, ויכוחים, חוסר הסכמות, ירידות תלולות וריחוק שלעיתים ממש קשה לגשר עליו. לא קיימת זוגיות מושלמות, אע"פ שיש זוגות שנראה לכם כאילו הם מאושרים 24/7 בזוגיות שלהם, אין אמת בדבר, כי חיי נישואים באים לתקן אותנו. בן הזוג שלנו הוא המראה שלנו, פתאום אדם רואה אותך ללא מסכות וללא הגנות, מעמיד מראה למול פניך וגורם לך להתמודד עם האמת, שלעתים היא לא כ"כ יפה.. מראה לך באופן ברור את המידות הרעות שלך, אלו שעליך לתקן. אז נכון, עלינו למצוא את הדברים הטובים בבן הזוג שלנו ולהתמקד בהם, אך עלינו גם לדעת שזה שאנו מקבלים הערות זה דבר שיכול לפעול לטובתנו אם רק נשכיל לקבל את הביקורת באהבה במקום להתכנס בתוך עצמנו ולעבור לעמדת מגננה/מתקפה. אתה יכול לבחור להיפגע, להיסגר, להתלונן ולריב.. ואתה יכול להיות חכם, לקחת את הדברים לתשומת ליבך ולצמוח מהם.
ראשית כל ולפני הכל עלינו להסתכל על עצמנו. להפסיק להאשים את הצד השני בכל הבעיות, "היא לא יודעת להתנהג", "הוא לא מכבד אותי", "יש לה פה מלוכלך.." וכיו' – אלה דברים שיכולים להיות נכונים, אבל להיתלות בהם זהו אינו הפתרון, עלינו להסתכל ראשית כל ולפני הכל במה אנו עצמנו יכולים להיות טובים יותר, מה אנו יכולים לשפר בעצמנו, להשתדל לראות את הנקודות הטובות בבן הזוג ועם זאת לדעת להעיר בצורה נעימה ואוהבת, די להטחת ההאשמות ההדדית, די לאגו ששולט בכל, די לחשוב "אני הכי טוב בעולם, שיגיד/תגיד תודה שיש לה/לו אותי!", אחי, לא אני ולא אתה טובים יותר ממישהו אחר ואל לנו להתגאות מעל אף אדם שבעולם! זהו בן הזוג שהבורא ייעד לך והוא הכי טוב בשבילך, קח את זה בשתי ידיים ותמנף את עצמך ואת הזוגיות שלך, כי אתה יכול!
עם זאת, גם גירושין זה משמיים. אין ספק שהכל לטובה ו"אין האדם נוקף אצבעו מטה אלא אם מכריזין על כך מלמעלה", אבל חשוב יותר מכל, רגע לפני שאתה מפרק את הבית שלך, רגע לפני שאת מוותרת על המשפחה שלך, תחשבו היטב ותשאלו את עצמכם: האם עשיתם הכל כדי להציל את הבית? האם נתתי באמת את כל כולי למען המטרה הנעלה הזו? האם האגו שלי מוביל אותי ואני מחכה שהצד השני יעשה את הצעד? אנחנו בטוחים שמגיעה לנו סליחה, בטוחים שאנחנו צודקים ויודעים הכל, בטוחים שאנחנו טובים יותר מבן הזוג או שמגיע לנו יותר טוב… אז לפני שאתה זורק וקונה חדש, תנסה לתקן את מה שיש לך ונשבר.. אף פעם לא מאוחר! שים את הבית שלך ואת המשפחה שלך בראש סדר העדיפויות, אל תסתכל על מה שבן הזוג עושה או לא עושה, תסתכל על עצמך, תתקן את עצמך, קח את המתנה הנפלאה שקיבלת ותעריך אותה כי יש אנשים שלא זכו לקבל אותה.. להתגרש תמיד אפשר, השאלה האם אתה אדם גדול מספיק כדי להודות בטעויות שלך, להילחם על הבית שלך ולזרוק את הגאווה שלך?
האם התפללת על זה מספיק? כן, כל מקרה לגופו, אין ספק בכך, אך אצלי לא תמצאו חיזוק ללכת ולהתגרש, אני תמיד אגיד ששלום בית זה מעל הכל, שאם בורא עולם מוחק את שמו למען השלום, מי אנחנו??
הבית שלך יכול להיות גן העדן הפרטי שלך ויכול להיות חלילה גם גיהינום.. הכל תלוי באיך תבחר לטפל בו, איפה תמקם אותו בסדר העדיפויות שלך, כיצד תתנהג לאנשים שחיים בו, מה אתה מוכן לתת למענו, האם הגאווה היא שמובילה אותך לבחירות שלך או שמא אתה מוכן לתת הכל כדי שהשלום והשכינה ישרו בביתך? אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן וכל עוד הנר דולק – בהחלט אפשר לתקן! תן את הכל, תני את כולך, איפה שיש שלום – השכינה שורה, ואיפה שיש שכינה – טועמים מטעמו של גן עדן.
יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לחיות בשלום בית אמיתי לעדי עד באהבה, אחווה, שמחה ורעות, אמן.
