פרשת במדבר

חג השבועות הוא יום אחד בלבד, משום שחג השבועות הוא יום מרוכז בקדושת קבלת התורה. פרשת במדבר חלה תמיד לפני חג השבועות, וכתוב: "ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת...". ניתן להבחין בארבעה קשרים בין פרשת במדבר לחג השבועות, שהוא חג מתן תורה.

קשר ראשון: שם הספר, ושם הפרשה "במדבר", נובע מן הדבר שהתורה מדגישה: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני…", למרות שפשוט הוא שבכל הדברות, ה' דבר עם משה במדבר. תוספת מילת "במדבר" באה לרמז על הקשר בין המדבר לתורה.
קשר שני: מניינם של כלל ישראל מפורט בפרשת במדבר, הנקראת לפני מתן תורה. משום שמניין ישראל הוא כנגד מניין אותיות התורה. דהיינו, כל אדם מישראל מיצג אות אחת בס"ת, ובאישיותו הוא אמור לגלות לעולם, את חידושי תורה הגלומים באות שלו. וכפי שס"ת שחסר בו אות אחת פסול, כך כלל ישראל שחסר מהם אדם אחד ממנין השישים ריבוא, כביכול חסרה שלמות התורה. וכן מובא בזוהר הקדוש: "עד שהאותיות עולות לששים ריבוא, כחשבון בני ישראל, שהם י"ב ועולים לששים ריבוא, אף האותיות כך, כשהם מתמלאות עולות לששים". וכך הגיע למספר 600,000 בדיוק.

קשר שלישי: בפרשת במדבר נמנה שבט לוי לראשונה בתולדותיו, תפקידו המרכזי של שבט לוי הוא להורות את התורה לישראל. כפי שכתב הרמב"ם: "מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו, ולהורות דרכיו ישרים, ומשפטיו הצדיקים לרבים. שנאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". וכן כתב רש"י: מבן חדש ומעלה – משיצא מכלל נפלים, הוא נקרא שומר משמרת הקדש. וכן מצאנו שלכל אחד משבטי ישראל נקבע דגל, שצבעו היה כצבע האבן אשר על שמו בחושן. לעומת זאת לשבט לוי לא ניתן דגל, משום ששבט לוי מייצג את התורה שהיא שייכת לכל השבטים.

קשר רביעי: בחג השבועות ישראל היו מביאים את קרבן שתי הלחם, העשויות מחיטים. כאשר החיטים מבטאים את קבלת הדעת, שהיא התורה. וישראל נמשלו לחיטים לפיכך מנה אותם ה'. ודע, שבניגוד לכל עבודה אחרת, אין התורה צריכה כח גופני אלא חכמה ותבונה. כפי שנאמר: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" .

בעניין זה מספרים על חסידים שנסעו ברכבת, והגבאי הכין עבורם לאכול דגים מלוחים, חתך הגבאי את ראשי הדג, עטפם בחתיכת נייר ע"מ לזרקם. ראה אותו גוי אחד, ושאל אותו לפשר מעשיו: מה אתה עושה עם ראשי הדג? ענה הגבאי: ודאי ידוע לך, שאנחנו היהודים חכמים גדולים וחכמתנו באה לנו כתוצאה מאכילת ראשי הדג. שאל הגוי: אם כך אתה מוכן למכור לי אותם? אמר לו הגבאי: בבקשה, תן לי מאה דולר לכל ראש. שמח הגוי על המציאה וקנה את כל ראשי הדג, ומיד החל לאכול ראש דג אחד בעוד עצמות הדג בין שיניו. פנה הגוי אל הגבאי ואמר לו: איזה טיפש אני. במקום לקנות ממך ראש דג במאה דולר, יכולתי לקנות אצל הדייג דג שלם בעשרה דולר! ענה לו הגבאי: הוא אשר אמרתי לך, מאכילת ראש דג נעשים חכמים, אתה רואה בעצמך שמאכילת ראש הדג נפקחת…

שבת שלום!

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך