אין מנהיגות בישראל, מצטער. יש פוליטיקה, אנשים אופורטוניסטים שדואגים למקומם באמת. נקודה. מצטער… אומנם חכם סידי כבר אמר את זה, אבל באמת על זה צריך להצטער כמה פעמים. אין שלטון מנהיגותי, שנישא אליו עיניים מעלה. יש פוליטיקאים שהעם מסתכל אליהם למטה ונדמה שכל פעם נשבר שיא השפל, והם לא יכולים לרדת נמוך יותר. אבל רק נדמה. הם שוברים כל הזמן את השיאים שלהם. יורדים כל כך נמוך שהעם כבר לא רואה אותם, אבל סובל מהם.
קחו את מה שקרה בשבוע שחלף. לא משנה באיזה צד אתה של המפה הפוליטית, ההרגשה היא שכולם מתנהלים על פי עניינים האישי, מימין ומשמאל, זה חוצה מפלגות. נתניהו ניסה קומבינה עם הרצוג, שרצה, אבל במפלגה לא יצא, אז נתניהו עשה את הקומבינה עם ליברמן, על הראש של בוגי יעלון. יעלון נפגע, ברמה האישית, לא ברמה המנהיגותית. קואליציה? גועליציה. עכשיו זו לא הייתה טעות כתיב וזו עוד הייתה מחמאה… גועליציה תרתי משמע.
על הדרך הועברו כמה תיקים "לא חשובים", כמו שר הביטחון, תיק "לא חשוב", במדינה מוקפת אויבים, לא כי האיש הזה או האחר מתאים לתפקיד, אלא כי זה אינטרס פולטי. עצוב זה כבר לא. מפחיד זה כבר כן. הלו, זה לא תיק הביטחון של אמא של נתניהו או ליברמן, זה הביטחון של כולנו. מפחיד. חכם סידי עוד לא דיבר על העובדה שישראל בתקופה של חרמות, אולי הגדולות ביותר שיש עלינו (כל ארגוני ה-BDS, שונאי ישראל), מתנהלת… בלי שר החוץ. כי הפוליטיקאי נתניהו, שמר את התיק לפוליטיקאי ליברמן ובסוף נתן לו תיק אחר. דבר אחד בטוח, התיק נפל עלינו.
אבל חכם סידי חשב שאולי ב"מושב הקיץ" בכנסת ידאגו לנו, יגלו מנהיגות. אבל כמה מנהיגות אפשר לגלות ב"מושב" (תקופה) שאורך 11 שבועות וכולם רצים לחו"ל על חשבוננו. 11 שבועות האנשים האלה צריכים לדאוג לנו עכשיו. תגידו, זה רציני? מה, לא ידעתם שכל 3 חודשים פגרה 3 חודשים… מנהיג דואג, פוליטיקאי מנצל. אבל מה אני מצפה מ-120 חברי כנסת שכל שחשוב להם זה באיזה צבע יקבלו את הרכב. העם אוכל "חרא" (ולא סליחה על הביטוי) והם מלקקים דבש.. חברי כנאפה, לא כנסת.
אני לא אגיד לילדים (כאילו הם שומעים לי בכלל בגילם) שלי לעזוב את הארץ דוגמת רוני דניאל בחדשות ערוץ 2 בערב שישי, שקרא לצעירים לעזוב, בגלל הקומבינות בשלטון, או בגלל שליעלון נלקח תיק הביטחון. אני לא אעזוב. גם כי אין לי ארץ אחרת וגם כי אין ארץ אחרת שתקבל אותי… אין לי אזרחות כפולה ואני גם לא רוצה. מה שכן אעשה, אעשה את המקסימום פה ובכל מקום אפשרי, השכם וערב, להזכיר לכולם שאין לנו מנהיגות, רק פוליטיקאים. אז לא נורא להחליף אותם, ואם נעשה את זה ונחליפם, אז רק דעו לכם שלא איבדנו מנהיגות, הרווחנו פחות פוליטיקה.
אנחנו מחפשים מנהיגות. היא אבדה לנו איפשהו לאחר רצח רבין. הוא היה אולי האחרון בדור המנהיגים דוגמת בן גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין (המנהיג בעיני חכם סידי), יצחק שמיר. אנשים שהיו ואינם והם חסרים. אוי, כמה הם חסרים. שימו לב, מנהיגים, כולם מכל קצוות הפוליטיקה. לא מצד ימין של המפה הפוליטית ולא מצד שמאל של המפה הפוליטית, הם היו פשוט בצד… שלנו… וכולם, הכי חשוב מנהיגים. אין לנו את זה היום. עצוב שבשביל מנהיגות צריך לחפש בבית העלמין… עצוב. כדאי מאוד שנמצא לנו מנהיגים חיים. בעצם נמצא לפוליטיקאים הנוכחים מחליפים, אולי זה קצת אמירה לבטן. אבל מישהו צריך להגיד את זה. הנה אמרתי.
חכם סידי גם יודע מה צריך לעשות. חכם סידי יודע גם מי יהיה המנהיג הבא. את זה אשאיר לטור בשבוע הבא. מבטיח, כולל שם ושם משפחה. אבל עד אז אסיים בציטוט של מנהיג, לא פוליטיקאי, אברהם לינקולן מי שהיה נשיא ארה"ב ב-1861, מילים שכאילו נכתבו היום: "אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן וחלק מהאנשים כל הזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן…". עכשיו נשאר לנו לדאוג שהמילים האלה לא יהיו רלוונטיות גם למחר. מחר אנחנו רוצים אופק, רוצים מנהיג.
ובכל זאת נסיים בבדיחה, על חשבונם… חמור, תשים לו כתר על הראש, מה יהיה? חמור עם כתר…
