באחד הימים, היא השאירה את הילדים אצל חברתה השכנה וביקשה ממנה שתיקח אותם לאביהם בערב, ארזה תיק קטן עם מעט בגדים והלכה. במשך יומיים הסתובבה שירה ברחובות ת"א, עד שפגשה בחור שהסכים שתגור איתו. חודש ימים עבר מאז עזבה שירה את הבית. במהלך החודש הזה חיפשה אחריה משפחתה ואף הזעיקה לחיפושים את המשטרה. שירה התלהבה מהעניין, פתאום איכפת לאנשים ממנה, היא חשובה. היא אהבה את ההרגשה הזו.
אחרי חמישה חודשים רחוקים מהבית, שירה הייתה חייבת לדאוג להכנסה והיא החלה לעבוד כנערת ליווי בדירה בה גרה עם החבר שלה. את הכסף שהרוויחה העבירה ישירות אליו. אותו חבר השתמש באותה התקופה בגראס, אקסטות וטריפים. אחת לשבוע, ביום שישי, היה החבר מפנק את עצמו בקריסטל (סם יוקרתי), שירה מצאה עצמה מצטרפת אליו בכל פעם שלקח סמים, עד שהסמים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחייה.
לאחר תקופה קצרה, עזבו השניים את ת"א ועברו לגור באזור השרון, שם הכירה שירה את הסמים הקשים. 'החבר הנחמד', כבר לא נשאר נחמד כל כך, והוא החל מתעלל בה פיזית ונפשית, והיא, מפוחדת ומבוהלת הייתה עושה כל מה שביקש, ומקבלת כפיצוי, סמים.
לפעמים החבר הקנאי היה חושד שהיא בוגדת בו. בגידה מבחינתו הייתה ששכבה עם משהו ללא תמורה כספית, אז היה מעניש את שירה במכות רצח, "הוא היה שובר עלי כיסאות, היו לי שברים בכל הגוף וסימנים כחולים", מספרת שירה "הוא אמר שהוא רוצה שאהיה מכוערת כדי שאף גבר לא יחפוץ בי. הוא גילח את השערות שלי, את הגבות, הוא גזר לי את הריסים. הוא שפך עלי חומצה לניקוי אסלות ומים רותחים מהקומקום".
הפציעות הללו גרמו לשירה לבלות ימים במיטה, אבל ביום שהתאוששה מהמכות דאג החבר לשלוח אותה לתל ברוך להרוויח קצת כסף. שירה, בקושי מסוגלת לעמוד על רגליה, הלכה לתל ברוך והתפללה בליבה שמישהו יכיר אותה וייקח אותה משם, מהגיהנום בו היא חיה. אחרי כשעתיים שעמדה ברחוב הופיעה החבר ואסף אותה חזרה הביתה. להפתעת השניים, בבית חיכתה להם המשפחה של שירה. שירה הייתה מאושרת, היא ארזה את בגדיה ועברה לגור אצל אחותה. למחרת היום הגיע החבר לבית האחות וכשראה את שירה החל להכות אותה. האחות החליטה להזמין משטרה, כשהשוטרים הגיעו וראו את פניה החבולות והכחולות של שירה, הם שכנעו אותם להתלונן.
החבר של שירה הועמד למשפט וקיבל שש וחצי שנות מאסר בפועל. במשך שנה הייתה שירה נוסעת, בכל יום שישי, לבקר אותו להביא לו קנטינה וסמים. באחד הביקורים נתפסה עם סמים ונאסר עליה להגיע לביקורים למשך ארבעה חודשים. אבל העונש הזה לא מומש. אחרי חודש וחצי נדקר החבר ואושפז בבית חולים, מה שאפשר לשירה לבקרו. "השאלה הראשונה שהיה שואל אותי כשהייתי באה לבקר הייתה האם הבאתי איתי סמים. אם לא הבאתי הוא היה צועק ומקלל אותי", מספרת שירה.
החבר של שירה לא הספיק לרצות את כל העונש שהוטל עליו, לאחר שנה נרצח.
"אלוהים רואה את הדברים מלמעלה. הוא ראה שעמדתי למות ואני מאמינה שהעניש אותו על מה שעשה לי", מסבירה שירה.
לאחר מות החבר, חזרה שירה לגרושה וילדיה. כל אותה תקופה היא המשיכה להשתמש בסמים, יחד עם חברה שהכירה. יום אחד, כשנפגשו השתיים והשתמשו בסמים יחד, ביקשה החברה לישון בביתה של שירה. שירה הסכימה, אך לאחר כמה שעות שינה, כשניסתה שירה להעיר את חברתה, היא לא התעוררה. שירה נכנסה לפאניקה ופחדים, היא רצתה מנת סם, והחלה להוריד מגופת החברה שלה את תכשיטי הזהב, כדי שתוכל לקנות בזה סמים. החברה של שירה, רק בת 24, מתה ממנת יתר. סיפור המוות הזה הביא את שירה להבין כי סופו של כל נרקומן הוא מוות. זה רק שאלה של זמן. שירה החליטה להיגמל מהסמים וכיום היא נקיה 164 ימים. יישר כוח.
