משפחת פולישנסקי עלתה ארצה לפני שמונה שנים. אבי המשפחה, חירש-אילם, עובד ומרוויח משכורת נמוכה, האם מקבלת כסף מביטוח לאומי. לזוג שני ילדים, סשה היה הבכור מביניהם.
לאחר תקופת אולפן, עבר סשה ללמוד בפנימייה בצפון הארץ. "האהבה הגדולה שלי הייתה כדורגל", מסביר סשה "סיפרו לי שבפנימייה הזו יש קבוצת כדורגל שאוכל ללמוד ולגדול בה, כי להורים שלי לא היה מספיק כסף לשלוח אותי לקבוצה רגילה".
בפנימייה הייתה לסשה הפגישה הראשונה עם הגראס. "לא רציתי להיות שונה מהחבר'ה", הוא מתנצל. "זה עזר לי להרגיש שייך, במיוחד עצם היותי עולה חדש".
"באחד הימים עשו בדיקות פתע בפנימייה, וגילו שעישנתי גראס. העונש היה שלושה שבועות השעיה וחזרה לבית הספר בתנאי שאפסיק להשתמש. נזהרתי מאוד בחודשים שאחרי המקרה, אבל כשהגיע החופש הגדול, התחילה החגיגה".
כשחזרו התלמידים לשנה השנייה בפנימייה, נשאלו מי צרך סמים בחופשה? אם יתגלה ותלמיד שיקר, הוא יורחק לצמיתות. במידה ומההתחלה יודה התלמיד בטעותו, תינתן לו ההזדמנות להמשיך ללמוד והוא יקבל סיוע לנפגעי סמים.
סשה הסכים להודות, אולם זמן קצר אחרי ההזדמנות שקיבל מהנהלת הפנימייה, חזר לצרוך סמים. יום אחד עשו בדיקה לכמה תלמידים בפנימייה, ואחד התלמידים שנתפס, סיפר עם מי עישן וממי קנה. אז נערכו בדיקות נוספות לעוד כעשרים תלמידים כשסשה ביניהם. כל בדיקות השתן הראו כי כל התלמידים השתמשו בסמים.
התלמידים שנתפסו הורחקו שוב לשלושה שבועות וקיבלו הזדמנות לחזור, בתנאי שהבדיקות יצאו טובות. "אני השתדלתי לצרוך כמה שפחות סמים", מצטדק סשה "אבל למרות הרצון והשאיפה להצליח בלימודים, לא הצלחתי להפסיק להשתמש. כל כמה ימים היו מתקשרים מהפנימייה לשאול אם אני מעוניין לחזור, ובכל פעם עניתי שאני בהחלט מעוניין לחזור אבל אני לא נקי מסמים". כך נפרד סשה מהפנימייה ונשאר עם הסמים.
לא עבר זמן רב וסשה ניסה גם סמים חדשים, במיוחד אהב את האקסטזי וטריפים. את רוב לילותיו בילה במסיבות סמים, שם גם התנסה לראשונה בהרואין. "מאוד מצא חן בעיני הסם הזה, התחלתי בהסנפות ואחר כך עברתי להזריק".
שנה וחצי חלפה כשסשה מעשן, מסניף ומזריק סמים. אחרי אותה תקופה התחיל סשה להרגיש כאבים. "זה התחיל מכאבים קטנים של צביטות והמשיך בכאבים נוראיים ובלתי נסבלים". תוך זמן קצר, התמכר סשה להזרקת הרואין וסמים קשים אחרים. את המימון לסמים השיג בגנבות. בחלק מהגנבות נתפס, וכך נרקמה לה שרשרת של תיקים במשטרה.
באחד המקרים בהם ניסה סשה לגנוב מסופרמרקט, בעל המקום היכה אותו, הטיח ראשו בקיר, מה שגרם לפגיעה במערכת העצבים, פה עקום ועין מרצדת ולא נסגרת.
"אני מאמין באלוהים ומקווה שהכל יהיה בסדר. בגלל הצרות והעוול שעשיתי לכולם, אני רוצה כמה שיותר להפסיק את הצרה הגדולה של החיים שלי". כנראה שמגפת הסמים לא פסחה גם על עולי חבר העמים, ובעצם אין הם אשמים, הרי הסמים מהווים איום על כל אחד ואחד מאיתנו מעצם היותו אדם, ולצערי רבים מתפתים ומוצאים את עצמם במעגל הנורא הזה.
לפעמים כשמתחילים לא יודעים היכן זה נגמר. אז אולי במחשבה לאחור, לא כדאי בכלל להתחיל. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני בטוח שסשה יסכים איתי.
שלכם!
אייל מדני
הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 או למייל: eyalmadani@walla.com
