איך הילד מאשדוד הפך להיות ג'ינג'י האגדי מהספר ג'ינג'י

רועי שגדל באשדוד כילד, חיפש תמיד מקום שיוכל להתבטא ותמיד אהב לשיר ולשחק בתור ילד. בפריפריה בתקופה דאז, עולם המשחק היה פחות מוכר עם מודעות נמוכה לתחום ולכן תכנן לעצמו מסלול חיים רגיל –  סיים לימודים, התגייס לצבא והיה קצין בקרבי, הכי רחוק מעולם המשחק ואחרי הצבא, המשיך את הקו הצבאי ועבד בתור מאבטח בנמל  אשדוד בזמן שתכנן את הטיול של אחרי הצבא. אבל אז נפלה עליו ההבנה שהאו בכלל רוצה להיות שחקן.

רועי מבטל את כל התוכניות שלו ונרשם לפתע לאודישנים לבית צבי, האודישן היה מוצלח ביותר והודיעו לו שהוא התקבל ומאז הקריירה שלו כוללת רק משחק, כתיבה, בימוי. אחד המנטורים שלו היה גארי בילו ז"ל, מנהל בית הספר לאומנויות הבמה בית צבי שתאטרון באמת זרם בעורקיו ורועי זכה , להגדרתו, להיות תלמיד בתקופתו.

כבר מגיל צעיר גילה רועי את ספרי ג'ינג'י של גלילה רון פדר, אלו היו ספרי ילדותו, במיוחד חקוק לו בזכרון ג'ינג'י וגנבי המכוניות. כשקיבל לידיו את התפקיד, מאוד התרגש, "אני מודה לתאטרון ולבמאים על ההזדמנות שהם נתנו לי, שהביעו בי אמון למרות גילי המופלג – שאשחק ילד. אני משחק כשלצידי שאר החבורה שמשחקת הם בני 20+ ואני יותר גדול מהם, וזה כבוד מבחינתי לשחק את הדמות של ג'ינג'י. זה ממש כיף לשחק את הדמות שלו, מדובר בילד הרפתקן, אימפולסיבי. מאד פנטזיונר, מלא בדמיון והקונפליקט שלי במשחק של הדמות הם בין הפנטזיה לבין המנהיג. ג'ינג'י הוא בעצם לידר שסוחף אחריו את כולם לכל הפנטזיות וההרפתקאות שלו וכולם הולכים אחריו גם אם לא מאמינים לו" מספר רועי.

אחד המשפטים שג'ינג'י אומר בהצגה הוא "בכל זאת יש משהו מיוחד בלהיות ג'ינג'י". מדובר במסר שמאוד חשוב לרועי להעביר במשחק שלו בהצגה, שזה לא משנה איזה שיער יש לנו מה שחשוב זה מה שיש לנו בלב. אז אולי רועי משחק בהצגה ילד ג'ינג'י, אבל הילד שלם עם עצמו, מאמין בעצמו והמסר הוא שזה לא משנה איך אתה נראה – מה שחשוב זה מי שאתה בפנים.

מתחילת קריירת המשחק שלו, רועי קקון משחק בעולם הילדים והנוער, במקביל גם שיחק בקאמרי ובהבימה במשך 15 שנים. אבל מעולם לא עזב את עולם הילדים "ילדים זה הקהל הכי אמיתי שיש. הם באים נקיים ממניירות, מביקורת ומשיפוט. אין להם את הפילטרים של המבוגרים. מה שהם רואים הם יגידו אותו טוב או לא טוב – בלי פילטר. אני חושב שזה הקהל הכי טוב לשחקן, לבמאי, ליוצר ועוד יותר מזה – יש לי את הזכות לשחק גם בהצגות שהן מאד אינטימיות ואז הקרבה שלי אליהם היא הרבה יותר מוחשית. אין הפרדה של במה ואולם – אני נכנס לגני ילדים שבהם הילדים נחשפים פעם ראשונה לעולם התרבות, להצגות, למסרים…כשאתה נכנס לגן של ילדים בני 3,4,5, סביר להניח שאתה הראשון שחשף אותם לתאטרון בכלל – זה כבוד גדול בעיני".

ג’ינג’י” היא הצגת ילדים חדשה מבית תאטרון השעה הישראלי המבוססת על ספריה של גלילה רון-פדר-עמית, הנחשבת נכס צאן ברזל של ספרות הילדים הישראלית. ההצגה שתופיע בכל רחבי הארץ בשנה הקרובה, משלבת הומור, מתח ורגש, ומתמקדת בדמותו של ילד אדום שיער, ג’ינג’י, שמוביל חבורה של חברים בפתרון תעלומה בלשית בעלת רקע מסתורי ובעיקר סיפור התבגרות של ילד שמגלה שמנהיגות אמתית לא מתבטאת בצעקה – אלא בהקשבה ושמנהיג טוב הוא לא מי שמוליך – אלא זה שמצליח לחבר.

בלבה של ההצגה עומדת פרשה מסתורית ובה שותפים ארבעה חברים – ג’ינג’י, מושיק, שגית ודנה – שמצטרפים יחד כשאביו של מושיק, מנהל מוזיאון ישראל, מושעה מתפקידו בעקבות גניבה מסתורית של מדליון עתיק מלפני 1400 שנה, ג'ינג'י מחליט להקים חבורה סודית כדי לפתור את התעלומה מי באמת הגנב.
הסיפור כולל חתול מסתורי, תפוח, ותיק ירוק שנמצא במקלט של הבניין . מחזה ובימוי: משה בן שושן ורענן ניסים פררה, שחקנים: רועי קקון, רועי ואקנין , חגי ויה , מיטל נוטיק , אופיר סול שבבו.